שתף קטע נבחר

בעקבות העליון: מזונות הופחתו בכ-2,000 ש'

לאב לשלושה נקבעו מזונות זמניים ומדור בסך כ-4,000 ש'. אבל אחרי שהבן הקטן עבר את גיל 6, ועל רקע המשמורת המשותפת, הסכום ירד משמעותית

השופטת חגית מטלין מבית המשפט למשפחה בראשל"צ הורתה לאחרונה להפחית בכ-2,000 שקל לחודש את סכומי המזונות והמדור שמשלם אב גרוש לשלושה ילדים – כולם מעל גיל 6. הסיבה המרכזית להחלטה הייתה שינוי הגישה הכללית כלפי מזונות ילדים שהתבטא בפסיקתו של ביהמ"ש העליון מיולי 2017.

 

בני הזוג נישאו ב-2001 והביא לעולם שלושה ילדים, כיום בני 15-6. בית הדין הרבני קבע משמורת משותפת והסדרי שהות שבמסגרתם מתוך כל ארבעה שבועות יהיו הילדים 16 ימים עם אמם ו-12 ימים עם אביהם. את התביעה למזונות הגישה האם בבית המשפט בסוף 2015, וכשנה לאחר מכן חויב האב במזונות זמניים של 3,900 שקל, בנוסף לדמי מגורים בשיעור של 25% משכר דירה ומקסימום 1,125 שקל.

 

אלא שהחלטת המזונות הזמניים, כפי שהבהירה השופטת חגית מטלין, ניתנה לפני פסק דינו של בית המשפט העליון מיולי 2017, שקבע כי מזונות לילדים מעל גיל 6 ייקבעו על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות של שני ההורים, ובהתאם לחלוקת המשמורת בפועל. כמו כן, בעת קביעת המזונות היה הבן הקטן כבן 4, ואילו מאז כבר עבר את גיל 6.

 

בסיכומים שהגישה האם לקראת ההכרעה הסופית היא ביקשה להותיר את סכומי המזונות הזמניים על כנם, ולהעלות את דמי המדור. בין היתר היא טענה שהיא משתכרת כ-2,600 שקל לחודש לעומת 13,600 שקל שמרוויח האב.

 

מנגד, האב טען שעליו לשלם הרבה פחות, וליתר דיוק כ-800 שקל לילד. חישוב זה נבע מההנחה שלו שלפיה היחס בין הכנסותיו לבין הכנסות האם הוא 60%-40% (10,500 שקל לו מול 7,000 שקל), ובקיזוז 43% בגין הזמן שבו הילדים שוהים עמו.

 

מי שמשקר מפסיד

פסק דינה של השופטת מטלין הוקדש ברובו לניתוח המקרה בהתאם לקריטריונים לקביעת מזונות - צורכי הקטינים, יכולותיהם הכלכליות של ההורים, כולל שכר ומקורות הכנסה נוספים (כגון רכוש וזכויות שנצברו), וזמני השהייה עם הילדים. בניגוד לטענת האם, השופטת העמידה את יכולת ההשתכרות שלה על 6,000 שקל לחודש, וזאת לאחר שציינה כי לא ברור מדוע היא עובדת רק יום בשבוע.

 

כמו כן צוין בפסק הדין כי האם לא צירפה אסמכתאות למצבה הכלכלי, והעובדה שמצאה לנכון לשכור בית בעלות גבוהה בהרבה מהשכר שלטענתה היא מרוויחה, מעוררת ספקות לגבי גרסתה.

 

"בהליך מזונות על שני הצדדים לגלות גילוי מלא של מכלול הכנסותיהם", נכתב. "במצב של אי בהירות בנתונים המוצגים בפני בית המשפט, וכאשר הדברים נותרים על פניהם בלתי שלמים ובלתי אמינים - יוצא נפסד מי שלא אמר אמת וערער את האמון בגרסתו".

 

בסופו של דבר נקבע כי יחס ההכנסות עומד על 34% לאם ו-66% לאב. בהתחשב בכך ובהסדרי השהות עם הילדים, הוא חויב במזונות קבועים של 2,600 שקל כולל הוצאות מגורים (כ-867 שקל עבור כל ילד). כמו כן הוא יישא ב-66% מהוצאות החינוך והבריאות של ילדיו.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
עו"ד נאוה בן דוד (כהן)
מומלצים