שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פוסט-טראומה: מאבקה של שוטרת שחזתה באירוע דריסה
    עיכוב בטיפול בבקשה לתגמולים של שוטרת שהוכרה כנכה הגיע לביהמ"ש, שקבע: "על המדינה ורשויותיה מוטלת החובה לפעול במהירות ראויה"
    בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד הכריע לאחרונה בעתירתה של שוטרת שנאלצה לפרוש משירותה בעקבות טראומה שהפכה אותה לנכה נפשית. המחלוקת העיקרית נסובה על השאלה מהו המועד שממנו זכאית העותרת לקבל את ההטבה – האם מיום פרישתה מהמשטרה או מיום הגשת בקשתה לתגמולים. השופט אורן שוורץ דחה את שתי הגישות.

     

    העותרת (57) שירתה במשטרה מגיל 20 ופרשה ב-2014. מאוחר יותר הוכרה כנכה בשיעור של 45%. פרישתה באה בעקבות אירוע דריסה שבו נחשפה ל"זירת מוות" של חבר לעבודה, ופיתחה הפרעה פוסט טראומטית קשה (PTSD) ודיכאון. ביולי 2016 היא הגישה לאגף השיקום במשרד הביטחון בקשה להטבה מסוג "תג"מ 2" – תגמולי נכות בגין פרישה מוקדמת. העותרת ביקשה להעניק לה את ההטבה מאז מועד פרישתה מהמשטרה – מרץ 2014, אולם אגף השיקום קבע כי המועד הקובע הוא הגשת הבקשה (יולי 2016).

     

    העותרת טענה כי עד יולי 2016 פקידי אגף השיקום לא עדכנו אותה לגבי זכאותה להגיש בקשה לתג"מ 2, זאת למרות זכאותה נוכח דרגת נכותה ונסיבות פרישתה, ואף שהייתה מטופלת באגף השיקום החל מספטמבר 2015 ועמדה בכל התנאים.

     

    מנגד טענה המדינה שהחלטת אגף השיקום עולה בקנה אחד עם ההנחיות הפנימיות. לדבריה, לאורך השנים הביעה העותרת מוטיבציה לשיקום וביקשה סיוע בתוכנית שיקום בלימודי. נטען כי הגשת בקשה לתגמול קיום עבור נכה, שעה שקיימת אפשרות סבירה לשיקומו, עומדת בסתירה לתפיסה ולשאיפה לסייע בשיקומם של נכים.

     

    אבל השופט אורן שוורץ קבע כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצונית ודינה להתבטל. הוא סבר שהיה מקום לכך שהבקשה תוגש כבר בפברואר 2016, כאשר העותרת התקשרה אל מוקד הסיוע של אגף השיקום וביררה את זכאותה לתגמולים. כבר אז, ציין, עובדי המשרד היו צריכים לסייע לה במילוי הטפסים.

     

    אבל במקום זאת הם הפכו את היוצרות, ורק לאחר שנאספה התשתית המקצועית המלאה לאישור ההטבה נחתמה הבקשה והובאה לאישורו של הרופא המחוזי. "שיטת פעולה זו גרעה מזכויותיה של העותרת, מאחר שהיא יצרה עיכוב של כחמישה חודשים בקבלת ההטבה", כתב השופט.

     

    הוא הוסיף כי "מדובר במי שגופה ונפשה נפגעו תוך ועקב השירות הביטחוני. על המדינה ורשויותיה מוטלת החובה לפעול במהירות ראויה למען אנשים כדוגמתה של העותרת". לפיכך נקבע שעובדי המשרד לא פעלו בהתאם להוראות אגף השיקום המחייבות אותם להנגיש את המידע הרלוונטי לאוכלוסיות מוחלשות.

     

    עם זאת, השופט שוורץ דחה את עמדת העותרת שביקשה את ההטבה מיום פרישתה, זאת מאחר שבתקופה שעד ליום שבו ביקשה את התגמולים היא אכן הביעה רצון לעבוד וללמוד, ולפי ההוראות אין הצדקה להעניק את התגמולים רטרואקטיבית כל עוד הייתה אפשרות סבירה להצלחת הליכי שיקום של העותרת.

     

    בסיכומו של עניין נקבע שמשרד הביטחון ישקול מחדש להעניק לעותרת תגמולים החל מהמועד שבו עלו הדברים לראשונה בגיליון הטיפול שלה – פברואר 2016. המדינה חויבה לשלם לעותרת הוצאות בסך 5,000 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרת: עו"ד יואב אלמגור
    • ב"כ המשיבים: עו"ד אסנת הראל וינשטיין
    • עו"ד רונן לפיד עוסק בנזיקין
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים