שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המוסד לביטוח לאומי עלול לפשוט את הרגל מוקדם מהצפוי
    בדו"ח הקודם חזו כי הביטוח הלאומי יקרוס כלכלית בשנת 2045, אך כעת טוענים כי זה יקרה שמונה שנים מוקדם יותר. אחת הסיבות: שנים של הפקדת עודפי גבייה לקופת האוצר. שר העבודה והרווחה הציע בין השאר לעדכן את דמי הביטוח הלאומי כדי למנוע זאת

    נתונים מדאיגים: המוסד לביטוח לאומי עתיד להיכנס לגירעון שוטף בעוד ארבע שנים, חמש שנים מוקדם מהצפוי, ועלול לפשוט את הרגל בשנת 2037 - שמונה שנים לפני התחזית שצפה לו הדו"ח האקטוארי הקודם. כך עולה מנתוני הדו"ח החדש שהציג אתמול (יום א') שר העבודה והרווחה חיים כץ בישיבת פורום שרי הליכוד. לאור זאת, השר כץ המליץ להפוך את הביטוח הלאומי למוסד עצמאי שאינו תלוי בתקציב המדינה.

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)
     

    השר כץ תכנן להציג בפני הממשלה את הדו"ח האקטוארי המעודכן, שהוכן לבקשתו, אולם הישיבה בנושא נדחתה לחודש ספטמבר. הדו"ח החדש הציג תחזית קודרת, ולפיה החל משנת 2022 התשלומים שמעביר הביטוח הלאומי לציבור צפויים להיות גבוהים מתקבוליו. הוא ייאלץ להשתמש בקרן הרזרבה שלו למימונם. בשנת 2037, במקום 2045 לפי הדו"ח האחרון, הקרן תתרוקן לחלוטין והביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד במלוא התחייבויותיו על פי החוק.

     

    על בסיס הסכם בין הביטוח הלאומי לאוצר המדינה משנת 1980, המוסד מפקיד את עודפי הגבייה יחד עם החזרי הקרן השנתיים, העומדים על כ-25 מיליארד שקלים בשנה באמצעות אג"ח ייעודי. הפקדה זו היא סך חוב הממשלה לביטוח הלאומי, שעמד בשנת 2017 על 206 מיליארד שקלים.


    סיכון נוסף שמשפיע על היכולת של הביטוח הלאומי לשלם קצבאות לאורך זמן הוא התלות הגדולה שלו בתקציב המדינה. הקצאת האוצר לביטוח הלאומי לפי החוק עומדת כיום על כ-27 מיליארד שקלים, שהם כ-58% מסך התקבולים. מדובר בתלות הגבוהה ביותר שהייתה לביטוח הלאומי בתקציב המדינה.

    השר חיים כץ (צילום: הדס פרוש/פלאש90) (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
    השר חיים כץ(צילום: הדס פרוש/פלאש90)

    כמו כן השתתפות זו עתידה לגדול בתוך עשור ותגיע בשנת 2030 לכ-50 מיליארד שקלים. השר כץ אמר כי העלייה בהסתמכות על תקציב המדינה לתשלום ההתחייבויות הביטוחיות השוטפות היא מגמה מסוכנת שעשויה להוביל לחוסר יציבות.

     

    לאור זאת השר כץ העלה בפני הממשלה שורה של צעדים מידיים שיש לדבריו לקדם בדחיפות, כדי למנוע קריסה של הביטוח הלאומי: סיום ההסכם הקיים עם האוצר וניהול עצמאי של עודפי ההכנסות; יצירת מנגנון שאינו תלוי בתקציב המדינה להבטחת יציבות פיננסית שוטפת באמצעות עדכון דמי ביטוח לאומי; הסדרת תשלומי המדינה לביטוח לאומי - מעבר מתשלום שרירותי כאחוז מגביית דמי ביטוח לשיפוי בגין מבוטחים שפטורים מדמי ביטוח לאומי; וניהול כל הסעיפים שאינם ביטוחיים כחשבון סגור ונפרד מהתקציב הביטוחי, כגון מענק אשפוז או עבודה מועדפת.

     

    כץ מבקש לנתק את הממשקים הפיננסיים הדו-כיווניים בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי. הביטוח הלאומי העביר ב-2017 לאוצר עודפי מזומנים של כ-25 מיליארד שקלים. ההסכם משנת 1980 הפך בשנים האחרונות לאמצעי להעשרת קופת המדינה על חשבון המבוטחים. כך, על פי נתוני משרד העבודה והרווחה, גובה העודפים שמשרד האוצר לוקח מהביטוח הלאומי גדל בארבע השנים האחרונות פי שלושה - מ-3.6 מיליארד שקלים ב-2014 ל-11.1 מיליארד שקלים ב-2018.

    משרד האוצר. 25 מיליארד שקלים הועברו ב-2017 מהמוסד לביטוח לאומי (צילום: בילי פרנקל) (צילום: בילי פרנקל)
    משרד האוצר. 25 מיליארד שקלים הועברו ב-2017 מהמוסד לביטוח לאומי(צילום: בילי פרנקל)

    הבעיה העיקרית היא שהסכום העודף אינו חוזר למבוטחים אלא נבלע בתקציב המדינה, כשלפי ההסכם, הוא מוקצה ל"מטרות קונסטרוקטיביות", אך אין תיעוד שלו באופן נפרד. לפי ההסכם, האוצר אינו מחויב להחזיר את הסכום, אלא במשא ומתן שייתכן שתוצאותיו יהיו פגיעה בקצבאות.

     

    בסעיף 8 בהסכם נכתב כי "אם בזמן כלשהו לא יספיקו האמצעים השוטפים של המוסד לכיסוי תשלומיו השוטפים, ינהלו הממשלה והמוסד משא ומתן לצורך העמדת האמצעים השוטפים הדרושים לרשות המוסד בדרך של רכישת איגרות חוב מסדרות המוסד על ידי הממשלה או בדרך אחרת". המשמעות היא שאין כל ביטחון שכספי המבוטחים, שנועדו לספק ביטוח למקרה של אבטלה, נכות וכו', אכן יועברו למי שנזקק להם בשעת צרה.

     

    האוצר: הסיבה לגירעון - הזדקנות האוכלוסיה

    ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המוסד לביטוח לאומי נמצא בגירעון אקטוארי שנובע בשל קצב הגידול בהוצאותיו שגבוה משמעותית מקצב הגידול בהכנסותיו. הסיבה העיקרית לפער בין ההכנסות להוצאות הצפויות הינה הזדקנות האוכלוסייה שמביאה לגידול בקצבאות הזקנה והסיעוד, אשר מהוות כ-30% מהוצאות המוסד וצפויות לגדול ל-45% מהוצאותיו בתוך כעשור.

     

    "כדי לשפר את מצבו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי, ננקטו בשנים האחרונות על ידי האוצר והמוסד מספר צעדים הכוללים העלאת דמי הביטוח, הוצאת מרכיבים שאינם שייכים למערך הביטחון הסוציאלי מרישום בהוצאות המוסד לרישום בתקציב המדינה, שיפוי המוסד בגין הגידול הדמוגרפי של אוכלוסיית הקשישים, שיפור יכולת הגבייה מחייבים, שינוי מנגנון הגבייה מקיבוצים ושיפור הגבייה מחברות הביטוח. צעדים אלו אמורים להמשיך ולשפר את מצבו של המוסד אך אינם מהווים פתרון קבע.

     

    "על מנת להביא לאיזון אקטוארי ארוך טווח יש לייצר תכנית ממשלתית מקיפה, שיכולה לכלול בין השאר שינויים מבניים במוסד, הגדלת הגבייה והעלאת גיל הפרישה והצמדתו לתוחלת החיים".


    פורסם לראשונה 29/07/2018 20:04

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים