מומחים מחו"ל: "לווייתן הוא פרויקט בסיכון"

המתנגדים להקמת אסדת הגז, כ-10 ק"מ מחוף דור, ערכו הבוקר (יום ב') מסיבת עיתונאים שבמהלכה אמרו כי יש להקים אסדה צפה באזור המאגר בלב ים ולא סמוך לחוף, לדבריהם בשל ההשלכות העלולות להיגרם כתוצאה מפליטת מזהמים לאוויר ולמים.

במסיבת עיתונאים, שנערכה בת-אביב ביוזמת ארגון "שומרי הבית", הסביר פרופ' שטיינר, מדען לשימור ימי ומהדוברים הבולטים בנושא תעשיית הנפט והשפעותיה הסביבתיות, כי חוות הדעת ניתנה על סמך המסמכים שנגישים לציבור ושהועברו לאנשי "שומרי הבית". הוא הוסיף: "ראיתי דפוס בישראל שבו הממשלה מקבלת מידע מהתעשייה ומגמדת את הסיכונים. הבחנתי בדפוס של הקטנת דאגה ציבורית. צריך לתקן את זה. ברור כי לווייתן הוא פרויקט בסיכון".

פרופ' שטיינר ביקש להמליץ כי משרדי הממשלה והתעשייה יהיו יותר מתודולוגיים ושקופים לציבור בנוגע לסיכונים העשויים לנבוע מהקמת אסדה סמוך לחוף. הוא ציין כי אסדה צפה שתמוקם 125 ק"מ בעומק הים בטיחותית יותר מאסדה הנמצאת כ-10 ק"מ מהחוף, גם בהיבט הביטחוני. העמדה שלו היא בניגוד לעמדת צה"ל שמעדיף כי האסדה תמוקם סמוך לחוף בשל שיקולים ביטחוניים.

"אפשר לשכור אסדה צפה"

בנוגע לטענות כי האסדה נמצאת כבר בשלבי בנייה מתקדמים בארצות-הברית, הוא אמר, כי ניתן למכור את האסדה הזו ולהשכיר במקומה אסדה צפה, שאותה ניתן למקם רחוק מהחוף. הוא הוסיף כי כך אפשר לקבל גז מהר יותר מהמאגר.

מחאה נגד הקמת האסדה סמוך לחוף(צילום: רננה שנהב)

פרופ' שטיינר ציין כי הוא חושש מפיצוץ באסדת הגז, כמו באירוע שאירע במפרץ מקסיקו ב-2010. "לא ראיתי שלקחו בחשבון את הסיכונים האלה. הממשל בטוח מאוד במה שהוא שומע מהתעשייה. אפילו ביטחון יתר שהכל בסדר. אבל משתמשים בסטנדרט בטיחותי שהוא נמוך יותר מהטכנולוגיה הטובה ביותר הזמינה". בנושא זה הוא הוסיף: "צריך חקיקה כבדה כדי להטיל מחוייבות כספית רצינית על חברה שגורמת לנזק סביבתי, כמו במפרץ מקסיקו".

ומה עם תרחישים במקרה של אסון? לדבריו, משרדי הממשלה השתמשו במודל דליפה של קונדנסט שיימשך 30 יום. "בפועל זה יכול להימשך הרבה יותר. יש דמיון בין הדיפווטר הורייזן לבין ליווייתן". המומחים מחו"ל מתחו ביקורת על דו"ח הערכת ההשפעה הסביבתי 2017 שחברת נובל העבירה להם, שבו יש מחיקות. לטענת המומחים מחו"ל חסר מידע באותו דו"ח. "יש השחרות על השחרות. אלה מערכות טכניות קריטיות שהם הורידו מהמסמכים", אמרו המומחים.

במסיבת העיתונאים השתתפה גם איימי רוזנשטיין, מחברת לקסינגטון להערכת סיכונים סביבתיים. היא השתמשה במודל של ד"ר דוד ברודאי מהטכניון, ועל פיו הגיעה למסקנה כי קיים סיכון מוגבר לתושבי הסביבה לקבל סרטן כתוצאה מחשיפה לבנזן. "הסיכון הוא 1 עד 5 מקרים מתוך 100,000. 10-50 למיליון לעומת 1 למיליון. הסיכון הוא בלתי מתקבל על הדעת. רמה מתקבלת על הדעת בעולם במדינות רבות הוא 1 למיליון. זה גבול מותר".

לדבריה, בחברת נובל אנרג'י ערכו מודל לפליטות מהאוויר והזרמות לים והגיעו למסקנה שלא תהיה השפעה על קו החוף. 'קשה מאוד להבין איך הגעיו למסקנה הזו", אמרה רוזנשטיין. יחד עם זאת ציינה כי מדובר במודל מוגבל ולא רחב דיו, המעריך פליטות בנזן ליום אחד. "יש לשקול אלטרנטיבות לאסדת הגז הרחוקות מריכוזי אוכלוסייה", היא סיכמה.

בנושא השיקולים הביטחוניים כתב שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, כי לא הכיר החלטה כזו. "מבדיקה שערכתי עם בכירי משרד הביטחון בתקופה הנדונה, מסתבר שאיש מהם אינו מכיר פנייה שכזו לבחינת העתקת מתקן ההפרדה מן הפלטפורמה הימים, הסמוכה לאסדת הקידוח, לאסדה שתוקם במרחק כ-10 ק"מ מהחוף. אילו הנושא היה מובא בפני לבחינה ביטחונית, הייתי ממליץ על השארת התוכנית המקורית שהתבססה על פלטפורמה ימית סמוכה לקידוח 'לווייתן' ולא על הקמת אסדת הפרדה סמוך לחוף".

משותפות לוויתן נמסר: "בטרם ניתנו האישורים לפיתוח לווייתן נערכו סקרים סביבתיים נרחבים הן על ידי המדינה והן על ידי היזמים, אשר התבססו על מקרי קיצון ובחנו את כל ההשפעות הסביבתיות האפשריות של פיתוח המאגר. על סמך סקרים אלו אושרו התכוניות, ופיתוח המאגר יצא לדרך וכיום רובו כבר הושלם. עם כל הכבוד למומחים מטעם, המבססים 'חוות דעת' מגמתיות ומטעות, אנו מחוייבים לפעול בהתאם להנחיות הגופים המוסמכים שהחליטו על מיקום האסדה בתמ״א 37/ח, ולא על סמך השערות חסרות אחריות של קומץ מתנגדים".