שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    תגידו שלום לאל המלחמה - מאדים
    היום כדור הארץ ומאדים נמצאים בקרבה הגדולה ביותר מאז 2003 ועד שנת 2035 עם מרחק של כ-57.6 מיליון קילומטר בלבד. לרגל המאורע הקוסמי אספנו לכם כמה עובדות מרתקות על השכן שלנו במערכת השמש

    היום (ג') כדור הארץ ומאדים נמצאים בקרבה הגדולה ביותר מאז 2003 ועד שנת 2035 עם מרחק של כ-57.6 מיליון קילומטר בלבד. למעשה הרגע שבו כוכבי הלכת נפגשו במיקום הקרוב ביותר אירע הבוקר בשעה 9:55. אבל אל דאגה, גם הערב וגם בחודש הקרוב מאדים ייראה בבהירות גדולה בשמיים.

     

    איך תראו אותו ותדעו לזהות אותו? כוכב הלכת מאדים נראה היטב לאורך כל הלילה. מיד עם רדת החשיכה יעלה מאדים ממזרח כוכב בהיר ואדמדם במיוחד (אם הסתכלתם על הליקוי לא יכולתם לפספס את מאדים שהיה מעט נמוך מהירח). מאז הירח הספיק להתרחק אך מאדים לא. במהלך חצות הלילה הוא יגיע לשיא גובהו עד לשקיעתו קצת קודם לזריחת השמש. לאחר שקיעתו של נוגה במערב בתחילת הלילה, מאדים גם יהיה הכוכב הבהיר בשמיים. אם תתקשו בכל זאת לזהות אותו ניתן להיעזר באפליקציות של מפות כוכבים לטלפונים סלולריים.

     

    נוף על מאדים (צילום: נאס
    נוף על מאדים(צילום: נאס"א)

     

    לכבוד המאורע קבלו כמה עובדות מרתקות על השכן שלנו וכוכב הלכת הסמוק במערכת השמש.

     

    מרס - אל המלחמה

    את השם מרס הוא קיבל בזכות צבעו. בעיני הרומאים, הופעתו של הכוכב האדום בשמיים הייתה אות מבשר רעות, סמל למלחמה. מכאן הוא קיבל את שמו הלטיני "מרס" על שם אל המלחמה הרומי הסמוק מלהט הקרב. הבבלים קראו לו "נרגל" (Nergal) על שם אל האש, המלחמה והחורבן, וגם במיתולוגיות אחרות הוא ייצג מלחמה והרס.

     

    מאדים כשמו כן הוא - אדמדם. ומדוע? בזמנים קדומים, כמות אדי המים באטמוספירה הייתה גדולה יותר, אלא שעקב מחסור באוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן, נקלטו אדי המים והחמצן בקרקע של מאדים, העשירה בברזל, הברזל התחמצן ומכאן צבעו האדמדם של כוכב הלכת. או במילים אחרות - כוכב חלוד למדי.

     

    הירח המהיר במערכת השמש

    למאדים שני ירחים קטנים למדי - דימוס ופובוס. פובוס נע קרוב מאוד למאדים, כ-6,000 קילומטר גובה ולכן מעבר לקווי רוחב 70 כבר לא ניתן לראותו. מעבר לכך, פובוס הוא אחד הירחים הקטנים ביותר במערכת השמש וקוטרו כ-20 קילומטר בלבד.

     

    הירח פובוס. נקודה קטנטנה אבל מקיפה את מאדים במהירות שיא.  (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
    הירח פובוס. נקודה קטנטנה אבל מקיפה את מאדים במהירות שיא. (צילום: נאס"א)

     

    אמנם דימוס קטן יותר אך פובוס מעניין קצת יותר. הוא מקיף את מאדים בשליש הזמן שנמשך סיבובו של מאדים סביב צירו. על ידי כך נוצר הרושם כי הוא זורח במערב ושוקע במזרח כ-4 שעות לאחר זריחתו בגלל סיבובו המהיר סביב מאדים. ואגב, זהו הגוף היחיד הידוע עד כה שמקיף גוף אחר מהר יותר מאשר מסתובב הגוף האחר סביב צירו.

     

    טעות בתרגום מילה שהביאה לז'אנר שלם

    בני אדם התעניינו בכוכב הלכת האדום משחר ההיסטוריה. העניין במאדים גדל מאוד לקראת סוף המאה ה-19, בעקבות טעות תרגום פשוטה: האסטרונום האיטלקי ג'ובאני סקיאפרלי זיהה על מאדים באמצעות טלסקופ רשת של קווים ארוכים מאוד, וקרא להם "ערוצים", canali. אבל בתרגום לאנגלית ה-canali הפכו בטעות ל-canals, כלומר תעלות מלאכותיות. בעקבות זאת, כמה אסטרונומים, ובראשם גם בכירים, היו משוכנעים שאכן יש חיים תבוניים על מאדים.


    החריצים על פניו הפכו מערוצים לתעלות מלאכותיות.  (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
    החריצים על פניו הפכו מערוצים לתעלות מלאכותיות. (צילום: נאס"א)

    תושבי כדור הארץ שעדיין התפעלו מהישג ההנדסי של השלמת תעלת סואץ שנחפרו כמה שנים קודם לכן, היו משוכנעים שבני מאדים הגיעו להישגים טכנולוגיים מופלאים - הרבה יותר מאשר על כוכב הלכת הכחול. הגילויים שימשו רקע לספר "מלחמת העולמות", שבו תיאר הסופר הבריטי הרברט ג'ורג' וולס (Wells), פלישה קטלנית של יצורים מהמאדים. בעקבותיו בא גל שלם של ספרים, ובהמשך גם סרטים, על החוצנים ממאדים. אבל מאדים עצמו נותר דומם ורחוק, עד תחילתו של עידן החלל. על כך בעובדה הבאה.

     

    המזל של הרוסים בכיבוש החלל

    בנובמבר 1971 עשו האמריקאים היסטוריה: החללית מרינר 9 הייתה לראשונה שנכנסת למסלול סביב מאדים. במשך שנה וחצי היא חגה סביבו ושלחה אלפי תמונות ושפע של מידע, עד שהדלק שלה אזל.

     

    אך שבועיים אחרי מרינר 9 נכנסה למסלול סביב מאדים החללית מרס 2, שנשלחה על ידי הרוסים שניסו במשך לא מעט שנים להגיע ללא הצלחה לכוכב הלכת השכן. היא שחררה נחתת שנועדה להגיע אל פני השטח ולהיות העצם המלאכותי הראשון הנוחת על כוכב לכת אחר. אבל הנחתת התלקחה בכניסה לאטמוספרה והמצנחים לא נפתחו. היא אמנם הייתה העצם הראשון שמגיע לאדמת מאדים, אבל בצורת שברים מפויחים. לא ממש נחשב.

     

    אבל המזל של הרוסים, לא הסתיים במפח הנפש הזה. כמה ימים לאחר מכן נכנסה החללית התאומה, מרס 3, למסלול סביב מאדים. גם היא שחררה נחתת, והפעם הכל עבד כשורה והחללית השלימה את הנחיתה הרכה הראשונה בהיסטוריה על כוכב לכת אחר. ההתרגשות הייתה רבה - אבל לזמן קצר מאוד. פחות מעשרים שניות לאחר שמרס 3 החלה לשדר מידע מפני מאדים היא השתתקה לנצח. הנחתת הספיקה לשלוח רק חלק מתמונה מטושטשת אחת - ככל הנראה של סופת חול, שהשביתה את מכשיריה.

     

    רכב החלל אופורטיוניטי (צילום: נאס
    רכב החלל אופורטיוניטי(צילום: נאס"א)

     

    מאז ועד היום נחתו על מאדים רכבים רובוטיים וחקר מאדים התקדם לאין ערוך. הרובוטים נסעו עליו קילומטרים רבים והביאו מידע רב שישמש את האנושות שתגיע בעתיד אל מאדים.

     

    הנסיגה של מאדים

    הרצון להבין את מיקומנו ביקום היה מאז ומעולם, מה שהביא אסטרונומים בימי קדם לנסות ולבנות מודל שיסביר ויחזה את מיקומם של הכוכבים בשמיים גם בעתיד. אך מאדים סיבך מאוד את העניינים בגלל האופן בו הוא נע בשמיים. כוכבי הלכת נקראים "כוכבי לכת" בגלל תנועתם העצמית ממזרח למערב ביחס לכוכבים הרחוקים יותר (כוכבי השבת), שנעים יחד עם כל כיפת השמיים. גם אנחנו נעים סביב לשמש וסביב עצמנו בכיוון זה. אך מי שיעקוב אחר מאדים יוכל לשים לב שמפעם לפעם הוא פתאום ינוע לאחור (לכיוון מערב) למשך תקופה מסוימת ואז יחזור לתנועה הרגילה שלו. תופעה זו הטרידה מאוד את האסטרונום היווני תלמי לפני כ-2000 שנה שלא הבין כיצד זה קורה. מה שאילץ אותו לבנות מודל עם אפציקלים, דפרנטים ושאר ירקות כדי לייצר משהו שיעבוד.

     

    מדע בין כוכבים: מאדים    (יוצר: אסף קוזין - קריינות: שירי הדר - עריכה: שי שבתאי)

    מדע בין כוכבים: מאדים    (יוצר: אסף קוזין - קריינות: שירי הדר - עריכה: שי שבתאי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    היום אנחנו יודעים למה. בשונה מהמודל הגיאוצנטרי העתיק בו אנו במרכז והכול סובב סביבנו, אנחנו מכירים בעובדה כי השמש היא במרכז ואנו בעצם גוף שנע סביבה - בדומה למאדים. אך בזמן שכדור הארץ יקיף כמעט פעמיים את השמש (שנת כדור הארץ היא כ-365 יום) מאדים יעשה רק סיבוב אחד (שנת מאדים היא כ-688 יום). ולכן כאשר אנו נעקוף את מאדים הדבר ייראה כאילו הוא הולך לאחור.

     

    הדבר דומה ל-2 רכבים הנוסעים בכביש מהיר אחד מאחורי השני, וכאשר הרכב האחרון יצא לעקיפה, יוכל הנוסע לצד הנהג לראות את הרכב הנעקף כאילו נוסע לאחור. למרות שגם הוא נוסע לאותו כיוון. רק אחרי שהרכבים מתרחקים מספיק יוכל הנוסע לראות שוב שהתנועה היא לאותו כיוון. אך תופתעו, תלמי הסתדר גם עם זה והמודל הגיאוצנטרי שבנה החזיק למעלה מ-1000 שנים בלי שאף אחד (כמעט) ישאל שאלות.

     

    ההר הגבוה במערכת השמש

    חשבתם שהאוורסט גבוה? תחשבו שוב. האולימפוס מונס - הר געש כבוי בכוכב הלכת מאדים, הוא ההר הגבוה ביותר הידוע במערכת השמש. גובהו כ-24 קילומטרים (פי שלושה מהאוורסט). הלוע שלו הוא באורך 85 ק"מ, ברוחב 60 ק"מ ובעומק של כ-3 ק"מ.

     

    האולימפוס מונס (צילום: נאס
    האולימפוס מונס. נראה בשלמותו רק מהחלל. (צילום: נאס"א)

     

    גודלו של האולימפוס כה עצום (פי 9 ממדינת ישראל) עד שאדם שעומד על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את הפרופיל של ההר, מכיוון שעקמומיות כוכב הלכת (שגודלו כחצי מקוטר כדור הארץ) לא תאפשר זאת. הדרך היחידה לצפות בהר כולו היא בצפייה מחוץ למאדים. באופן דומה, אם מישהו יעמוד על הנקודה הגבוהה ביותר בפסגת ההר, שיפוע הר הגעש יימשך עד האופק. האם בעתיד הלא רחוק יצאו סיורים אל ההר?

     

    הסופה שהשביתה את הרובר אופרטוניטי

    סופות חול אדירות הן אירוע שכיח למדי במאדים. בכל כמה שנים מתפשטות סופות ענק שמכסות חלקים נרחבים מכוכב הלכת. אחת כזו התרחשה רק בחודש שעבר והיא נחשבת לסופת החול האימתנית ביותר שנמדדה מאז שהחל האדם לחקור את כוכב הלכת האדום. כמה גדולה? סופת החול כיסתה שטח של למעלה מ-41 מיליון קמ"ר, כשטחן של צפון אמריקה ורוסיה גם יחד, או כרבע מכל כוכב הלכת, ואף השביתה לחלוטין את הרובוט האמריקאי הרובר אופרטוניטי, שלא זכה לקבל אור שמש ונכנס לתרדמת חורף עד יעבור זעם.

     

    מימין, מאדים בצילום מ-23 ביוני השנה, סופת אבק מכסה את פניו. משמאל: מאדים מ-17 ביולי.  סופת האבק בדעיכה. שתי התמונות צולמו על ידי ד
    מימין, מאדים בצילום מ-23 ביוני השנה, סופת אבק מכסה את פניו. משמאל: מאדים מ-17 ביולי. סופת האבק בדעיכה. שתי התמונות צולמו על ידי ד"ר יגאל פת-אל(צילום: ד"ר יגאל פת-אל)

     

    איך זה משפיע עלינו? משפיע, אמנם לא על כולנו, אבל תשאלו את צלמי האסטרונומיה שבינינו (וגם את עובדי נאס"א). הימים הקרובים הם הטובים ביותר לצלם את כוכב הלכת השכן, ואף לצפות בפרטים שעל פניו ובכיפות הקרח הלבנות שבקטבים באמצעות טלסקופים, אך הסופה קצת הרסה את התכניות. עכשיו מתחילה הסופה להירגע. נקווה שבתוך מספר ימים האטמוספירה שלו תתנקה ולא נתבאס אחרי המתנה של קרוב לשנתיים.

     

    אז תעשו לעצמכם טובה וצאו הערב להגניב לו מבט.

     

    מידע נוסף על התצפית במאדים ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2018 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי  לשמי ישראל ובעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים