חוק הלאום הוא תשובה לאליטות

ארכיון(צילום: EPA)

עברו שבועיים מאז התקבל חוק היסוד "ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" - שרובכם מכירים כחוק הלאום - ובכל זאת הוויכוח בעיצומו. השיח התקשורתי מעניק את הרושם שמדובר בחוק שפוגע בזכויות המיעוטים והופך את מדינת ישראל למדינה גזענית. גם אני חשבתי כך עד שקראתי את החוק וגיליתי שהאמת לא יכולה להיות רחוקה מכך. הנה, קראו זאת בעצמכם.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

חוק הלאום קובע שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, ההמנון הוא "התקווה", דגל המדינה כחול-לבן, יום העצמאות הוא חג לאומי, המדינה תעודד עלייה יהודית וכו'. כל הדברים המוכרים שכל יהודי וציוני תומך בהם.

החוק הזה היה צריך להיות מחוקק מזמן. מאז הקמתה חוקקה ישראל 13 חוקי יסוד שעתידים להפוך לחוקת המדינה. חוקי היסוד הקודמים עסקו באופי המשטר (ממשלה, כנסת), בכבוד האדם ובחופש העיסוק. סוף סוף הגיע הזמן לחוקק גם חוק שיעגן את זהותה היהודית של המדינה.

• לקריאת חוק הלאום - לחצו כאן
  

אנשים לא מוצאים מה להגיד כנגד החוק, אז הם ממציאים דברים שלא כתובים בו. ערבים, דרוזים ובני מיעוטים יקרים: מטעים אתכם. החוק לא פוגע באף אחת מהזכויות שלכם. כל מי שמדבר על אפליה והדרה לא קרא את החוק או שהוא מנצל את העובדה שאחרים לא קראו אותו. החוק עוסק רק בזכויות הלאומיות המוקנות ליהודים. הוא לא עוסק כלל בזכויות הפרט, המובטחות מתוקף חוקי יסוד וחוקים אחרים.

זאת לא המסגרת המתאימה. המסגרת המתאימה היא חוקי היסוד שעוסקים בזכויות. בית המשפט הרחיב את הפרשנות של "כבוד האדם" והעניק הגנה חוקתית לערך השוויון. בית המשפט פסל החלטות ממשלה וחוקים שפגיעתם בשוויון איננה מוצדקת לטעמו וחוק הלאום לא בא לשנות זאת. כך נפסלה לדוגמה מפת הטבות המס בטענה שהיא מפלה ערבים, נכפה על צה"ל לאפשר גיוס נשים טייסות ועוד.

זהו עוד אחד מהשקרים המופצים כנגד החוק. עד היום הייתה מחלוקת בין המשפטנים אם הערבית נחשבה לשפה רשמית. בפועל, ברור שהיא לא הייתה במעמד שווה לעברית (ניסיתם פעם להגיש כתבי דין בערבית לבית משפט?). חוק היסוד קובע מפורשות שאין "לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק-יסוד זה", מה שאומר בעצם שמעמד הערבית בישראל גבוה ממעמדה במדינות נאורות אחרות. בצרפת ובארצות הברית לא ניתן ללמוד בבית ספר ממלכתי בערבית או בספרדית אלא רק בשפת המדינה, צרפתית או אנגלית. אצלנו המיעוט הערבי לומד בערבית בבתי הספר של מדינת ישראל וכך גם ימשיך להיות.

כל מי שיוצא כנגד הסעיף הזה ("המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה") צריך להסביר מדוע במשך מאה שנות ציונות מותר ואף ראוי היה להקים ישובים יהודיים וכיום – לטענתו – אסור. הסעיף הזה גם לא אומר כלום לגבי האפשרות להקים יישובים מעורבים או יישובים לערבים בלבד. אגב, בפועל ישראל כבר הקימה יישובים וערים גדולות לערבים בלבד. ניסיתם פעם לגור באום אל פחם או ברהט?

החוק קובע במפורש ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי". בפעם הראשונה, מדינת ישראל מעגנת בחקיקת יסוד את מעמד חוק השבות ומבטיחה את הקשר עם יהדות התפוצות. מה יכול להיות יותר יהודי וציוני מזה?

האמת היא שיחסי הציבור של החוק לא משהו ויש הסתה מטורפת נגדו בתקשורת. גם אם ניתן ורצוי להתווכח על החוק וסעיפיו, רמת הדיון התקשורתי מעידה שרבים ממבקרי החוק אפילו לא טרחו לקרוא אותו. אחרי שהם יקראו את החוק הייתי מצפה מכל חברי הכנסת היהודים לתמוך בחוק או לפחות להנמיך את רמת ההתלהמות.

• ד"ר נתנאל פישר הוא מרצה בכיר במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט וחוקר בפורום קהלת