שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח: ירידה דרמטית במספר הילדים שסובלים ממחסור במזון, אך כמות הרעבים עלתה במעט
    פרסום ראשון: מנתוני המוסד לביטוח לאומי, שהגיעו לידי ynet, עולה כי ב-2016 חלה ירידה של כ-20% בכמות הילדים שסובלים מאי ביטחון תזונתי לעומת נתונים שנאספו ב-2012. מנגד נרשמה עלייה קטנה בכמות הילדים שסובלים מרעב. ערבים ומקבלי קצבאות מתמודדים יותר עם מחסור במזון

     

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

    כמות הילדים הסובלים מאי ביטחון תזונתי במדינה ירדה בכ-20% בשנים האחרונות - כך עולה מסקר הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי שמתבסס על נתונים שנאספו בשנת 2016, ומתפרסם לראשונה ב-ynet. לפי הדו"ח, כ-638 אלף ילדים, המהווים 25.5% מהילדים בישראל, סובלים מאי ביטחון תזונתי. בדו"חות הקודמים, שהתבססו על נתונים שנאספו בשנים 2012-2011, מספר הילדים שסובלים מאי ביטחון תזונתי נאמד ב-801 אלף, שהיוו כ-31.9% מהילדים בישראל.

     

    עם זאת, מתוך אותם ילדים שסובלים מאי-ביטחון תזונתי - כמות הילדים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי ניכר, שמשמעותו רעב, דווקא עלתה במקצת. נכון לשנת 2016, יש כ-352 אלף ילדים רעבים, המהווים 14.1% מהילדים בישראל. בשנים 2012-2011, לעומת זאת, היו כ-333 אלף ילדים רעבים, המהווים 13.3% מהילדים בישראל.

    אינפו גרפיקה אי ביטחון תזונתי תזונה משפחות רווחה משפחה ילדים  ()

    הסקר החדש גם מצביע על שיפור קל בנתוני שיעור אי הביטחון התזונתי לפי משפחות ונפשות. בסך הכול חיים בישראל מיליון ו-593 אלף איש שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי, מהם 832 אלף רעבים. זאת לעומת מיליון ו-885 אלף שסבלו מחוסר ביטחון תזונתי על פי הסקר הקודם, מהם 869 אלף רעבים.

     

    513 אלף משפחות, המהוות 17.8%, סובלות מאי ביטחון תזונתי - מהן 252 אלף, המהוות 8.8%, סובלות מרעב. זאת לעומת 570 אלף משפחות בסקר הקודם, שהיוו 19.7% - מהן 283 אלף, שהיוו 9.8% שסבלו מרעב.

     

    עם זאת, כמעט מחצית (44.7%) מהמשפחות שחוו אי ביטחון תזונתי בעבר המשיכו לחוות אותו גם ב-2016. 92.4% מהמשפחות שחיו בביטחון תזונתי חמש שנים קודם לכן - חיות כך גם כיום לפי הסקר האחרון.

     

    בעיה של היעדר הכנסות

    זו הפעם השלישית שנערך במוסד לביטוח לאומי סקר בנושא ביטחון תזונתי. לפי ממצאי הסקר - שאותו ערכו סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי פרופ' דניאל גוטליב, ד"ר מירי אנדבלד, אורן הלר ונתנאלה ברקלי - היעדר הביטחון התזונתי הוא קודם כל בעיה של היעדר הכנסות.

     

    אחד הממצאים הקשים ביותר בדו"ח נוגע למשפחות בגיל העבודה שתלויות בקצבת הבטחת הכנסה. זו כידוע מאוד נמוכה בישראל, ולכן יותר ממחצית הנפשות במשפחות אלה (55.3%), רבות מהן עם ילדים, חשופות ב-2016 לאי ביטחון תזונתי.

     

    יותר משליש (35.6%) ממקבלי הבטחת הכנסה מצויים במצב של אי ביטחון תזונתי מתמשך. שיעור זה הוא הגבוה ביותר מבין הקבוצות שנבדקו. לפי הדו"ח, ההמלצה המתבקשת מכך היא שיש צורך להגדיל את קצבת הבטחת הכנסה למשפחות בגיל העבודה לאלתר.

    אינפו גרפיקה אי ביטחון תזונתי משפחות משפחה תחולת שיעור עוני  ()

    עוד עולה מהדו"ח כי בקרב ערבים ובקרב מקבלי קצבאות קיום ומשפחות חד הוריות, שיעור הנמצאים באי ביטחון תזונתי גבוה באופן יחסי.

     

    תופעת אי הביטחון התזונתי אינה מאפיינת רק משפחות החיות בעוני מרוד, אלא נצפית גם במשפחות שקרובות לקו העוני מתחתיו או אף מעט מעליו, זאת בין היתר בגלל העובדה שבשוליים "קל יותר" למשפחה לחסוך בהוצאת מזון כדי לממן הוצאות חיוניות אחרות.

     

    למשפחות אלה קל יותר לקצץ בהוצאות המזון מאשר בהוצאות חיוניות אחרות כדי להקצות מחדש את התקציב בין צרכים חיוניים. למשל, הוצאות המזון עבורן גמישות יותר לקיצוץ מאשר הוצאות כגון שכר דירה ותשלום משכנתה חודשי.

     

    עידוד תעסוקה, כרטיסי מזון ומיזמי הזנה

    כדי לסייע בנושא הביטחון התזונתי, יזם שר הרווחה חיים כץ כמה מהלכים בשנים האחרונות, בהם רפורמה לעידוד תעסוקה בקרב הורים יחידניים שנכנסה לתוקף השנה ונועדה להעניק תמריץ להשתלב בתעסוקה לאימהות המקבלות הבטחת הכנסה, באמצעות הגדלת יכולת ההשתכרות לצד קבלת קצבה והטבות נלוות.

     

    שיעורי המס מעבר לדיסריגרד (הסכום שאם חד-הורית יכולה להרוויח מבלי שקצבתה תיפגע) הופחתו מ-60% ל-25%, הטבה בסדר גודל של 562 שקלים נטו לאם חד-הורית עם שני ילדים בחודש ו-6,744 שקלים בשנה.

    שר הרווחה כץ (צילום: אבי חיון) (צילום: אבי חיון)
    שר הרווחה כץ(צילום: אבי חיון)

     

    פרויקט נוסף שנועד להתמודד עם היעדר בטחון תזונתי הוא מיזם כרטיסי המזון שמפעיל משרד העבודה והרווחה מזה כשנה, בשווי 50 מיליון שקלים, שבמסגרתו יותר מעשרת אלפים משפחות מקבלות כרטיסים מגנטיים לקניות ברשתות השיווק ולרכישת פירות וירקות בשווי 500 שקלים מדי חודש.

     

    כמו כן, המשרד מייעד מדי שנה 110 מיליון שקלים לפרויקט הזנה בבתי הספר ו-60 מיליון שקלים להזנה במועדונים לאזרחים ותיקים ומסגרות תעסוקה לנכים.

     

    מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב, אמר כי "לפי הנתונים שפורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, שיעור ומספר הילדים באי ביטחון תזונתי ניכר עלה מ-285 אלף ו-11.7% ב-2012 ל-352 אלף ו-14.1% ב-2016 וכך גם שיעור ומספר המשפחות - מ-243 אלף ו-8.6% ב-2012 ל-252 אלף ו-8.8% בדו"ח הנוכחי. אי-ביטחון תזונתי חמור משמעו רעב ואי-נגישות קריטית לכמות ולאיכות המזון הדרוש לקיום מאוזן ותקין. הבעיה, שמהווה את הסממן החמור ביותר של העוני, לא מצטמצמת, נותרת בהיקפים אדירים ומבטאת את המצוקה הקשה בעומק העוני".

     

    לדבריו, "הנתונים לא מפתיעים מכיוון ששר הרווחה הכריז שהנושא לא נמצא בסדר העדיפויות של משרדו ובפועל בבסיס תקציב המדינה יש אפס שקלים לנושא. כדי לצמצם את הבעיה ולהעניק סיוע במזון בשווי 500 שקלים לחודש עבור 352 אלף משפחות באי-ביטחון תזונתי חמור, יש צורך בשני מיליארד שקלים בשנה, לקיחת אחריות ממשלתית מלאה על הטיפול בבעיה והקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי המתבסס על הצלת מזון וזאת כחלק מתכנית לאומית כוללת לצמצום העוני והפערים החברתיים. תמיכות לעמותות במיליוני שקלים בודדים ל'קמחא דפסחא' או לסלי מזון או פיילוט שנמשך כבר שנתיים בתקציב ממשלתי בגובה 20 מיליון שקלים מבטאים הסרת אחריות ממשלתית ולא ישנו את המצב".


    פורסם לראשונה 02/08/2018 19:32

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים