שתף קטע נבחר

 

"לא אכפת לו שהוא הלקוח ה-24 שלך היום". יצאה ממעגל הזנות וכתבה לשרים

מכתב מיוצאת מעגל הזנות נשלח לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה שצפויים להתכנס ביום א' לדיון מיוחד בהצעת החוק המעודכנת לאיסור צריכת זנות. "כל מי שהיה אמור להגן עליי נכשל ופגע בי - כולל המדינה", כתבה

 

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: Shutterstock)

 

ביום ראשון צפויה להתכנס ועדת השרים לענייני חקיקה, על אף הפגרה, לדיון מיוחד וחריג בהצעת החוק הממשלתית לאיסור צריכת זנות. לקראת הדיון נשלח לכל השרים החברים בוועדה מכתב שניסחה ל', שורדת זנות, שבו היא משתפת את סיפורה האישי ומפצירה בהם לאשר את הצעת החוק. "שמתי כאן את כל כולי. את כל החיים שלי. אז בבקשה מכם, קראו בתשומת לב. זה חשוב לי", פותחת ל' את מכתבה. "הכל התחיל בסביבות גיל 4-3. הוריי פגעו בי בכל הדרכים האפשריות. הייתי תלמידה מחוננת. 98 ומעלה. 80 זה מכות רצח ודברים שאחסוך מכם.

 

"הוצאתי מחזקת הוריי בגיל 11 וחצי על ידי המדינה והייתי ביותר מ-16 מסגרות עד גיל 17", היא ממשיכה לספר על ילדותה. "הגעתי לשימוש בהרואין ולזנות מגיל צעיר. בערך מגיל 13 עד גיל 20. היום אני נקייה כבר שבע שנים. אבל סוחבת 27 שנים של טראומות על גבי טראומות. זה אונס לכל דבר. הכריחו אותי. יש סרסורים בלילה ובסופי שבוע שיושבים במדרחוב של ירושלים ומחפשים בנות. כמו זאבים שצדים. אז הכניסו אותי בכוח לזנות - איימו על חיי, על גופי, אמרו שלזה נועדתי ומהר מאוד למדתי לשתוק ולציית. ככה זה היה נגמר מהר יותר.

 

בהמשך ל' מפרטת את סוגי צרכני הזנות השונים שפגשה. "היו שוטרים, חיילים, חרדים, חילונים, נערים, נשים, גברים, זוגות, קבוצות של גברים, עורכי דין, רופאים, מנהלי היי טק, שרים. תגידו לי איך זה לגיטימי להכריח ילדה-נערה לשכב איתך/איתכם כשהיא מלאה בסימני מכות ובסימני הזרקות עם מבט מת? איך זה לא אונס? איך זה בסדר? איך בשנת 2018 אני שומעת עדיין גיבובי שטויות של 'הן רוצות לעשות את זה'? איך הלקוחות לא מופללים?.

 

"רוצחים את הנפש שלך, ואז את אמורה לחיות עם זה", היא כותבת. "להיות מתה ולתפקד. ולהמשיך ולמות 20 פעמים ביום. ולאף אחד לא אכפת שהוא הלקוח ה-24 שלך היום. גם לא לשוטר או לחייל במדים. התפללתי רבות תוך כדי שיהרגו אותי וזהו".

 

ל' מספרת כי בגיל 20 הצליחה בשארית כוחותיה לצאת ממעגל הסמים והזנות. היא שירתה שירות לאומי, השלימה בגרויות ובעוד כחודשיים תחל את לימודיה באוניברסיטה. אך לצד ההשתקמות מעוררת ההשראה, ל' עדיין מתמודדת עם ההשלכות של התקופה האיומה. היא אובחנה על ידי פסיכיאטרים כסובלת מפוסט טראומה מורכבת. "אספר לכם מה זה אומר אצלי", היא כותבת לשרים. "דיכאון, מחשבות אובדניות עם תוכניות קונקרטיות לרוב, פגיעה עצמית, ייאוש, גועל עצמי, חוסר אונים, שנאה עצמית, לא מצליחה לאכול, לא יכולה לצאת מהבית, לא מסוגלת לעלות לאוטובוס, לא מסוגלת להיות בחברת אנשים, מקיאה המון, חוסר שליטה על הגוף שלי, פלאשבקים, ניתוקים, התקפי חרדה, לופים של מחשבות, חוסר שינה, חוסר יכולת לעבוד בעבודה רגילה ובכלל התחייבות כלשהי, חוסר יכולת לסדר דברים בסיסיים, אי יכולת ללכת למכולת, להוריד את הזבל, לבית מרקחת, לרופא, תזונאית, טיפול, ארנונה, דואר ועוד".

 

ל' מסיימת את מכתבה בבקשה מהשרים. "כל מי שהיה אמור להגן עליי לא רק שנכשל אלא פגע בי בצורה בלתי ניתנת להכלה. כולל המדינה. לא הקשיבו, לא רצו לראות, התייאשו ולא נתנו לי סיכוי. אני פונה אליכם כי אני רוצה לתת לעצמי, לאחרות ואחרים סיכוי. אני פונה אליכם בבקשה להעביר את החוק הזה לפחות".

 

איילת שקד (צילום: אלכס קולומויסקי)
יוזמת החוק השרה איילת שקד(צילום: אלכס קולומויסקי)

נכון לינואר 2018 ()
נכון לינואר 2018

 

 

הצעת החוק עברה שינויים מאז שהוצגה על ידי שרת המשפטים איילת שקד בחודש יוני והנוסח המעודכן שלה קובע כי אדם שצורך או מנסה לצרוך זנות, וכן אדם שנמצא במקום המשמש למעשי זנות במטרה לצרוך זנות, עובר עבירה שדינה קנס בגובה 1,500 שקלים לעבירה ראשונה ו-3,000 שקלים לעבירה חוזרת.

 

אחד התיקונים שהוכנסו מורה כי במקרים מסוימים תהיה אפשרות להגשת כתב אישום, שבמסגרתו יכול גובה הקנס להגיע עד ל-75,300 שקלים ויתאפשר אף רישום פלילי. כחלק מהשינוי החברתי שקביעת העבירה מבקשת לקדם, מוצע לקבוע בתקנות אמצעי ענישה חלופי שיוטל על מי שעבר עבירה של צריכת זנות, בדמות סדנה טיפולית חינוכית, וזאת כדי למנוע הישנות של ביצוע העבירה.

 

לפי הנתונים הרשמיים, בישראל ישנם 14 אלף נשים, גברים, צעירות, צעירים וטרנסג'נדריות בזנות, מהם כ-300 קטינים. 62% מהנשים בזנות הן אימהות לילדים מתחת לגיל 18. רובן המכריע העידו כי נכנסו למעגל הזנות כתוצאה ממצוקה כלכלית ו-76% העידו כי היו מעוניינות לצאת ממעגל הזנות לו רק הייתה להן האפשרות.

 

ניצן כהנא ()
עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

יעל בן סעדון ()
עו"ד יעל בן סעדון, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

עורכות הדין ניצן כהנא ויעל בן סעדון, מנהלות שותפות במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות אמרו לקראת הדיון ביום ראשון כי "כינוס ועדת השרים, במיוחד בפגרה, מעביר מסר חד משמעי לנשים ולגברים בזנות בישראל - אחרי ניצול ארוך שנים, ממשלת ישראל שמה לזה סוף. לאחר עשור של מאבק, נראה כי יש מחויבות אמיתית של המדינה למאבק בתעשיית הזנות. הגיע הזמן לשינוי אמיתי ביחס לנשים בזנות ולצרכני הזנות שיתחיל בחקיקה של חוק לאיסור צריכת זנות, עם סנקציות משמעותיות. זאת לצד המחויבות להשלמת התהליך עם מענה שיקומי לאלפי נשים בזנות שיהיה רציני ואפקטיבי, ולא מבוסס על תקציבים מגוחכים או עמותות".

 

יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), שהובילה את הצעת החוק הפרטית בנושא: "אישור החוק ביום ראשון קריטי במיוחד בנקודת הזמן הזו, כי אם תתפזר הכנסת לפני הקריאה הראשונה נחזור לנקודת ההתחלה והעבודה כולה תרד לטמיון. כל העת אנו מתעדכנות על עבריינים וסרסורים שממשיכים לנהל פעילות של פרסום ושידול לזנות ברחבי הרשת, וקידום החוק יאותת על רצינות המדינה בנושא ויסייע ביצירת הרתעה. אני שמחה שהשרה שקד נענתה לבקשות ומביאה את הנושא במיוחד בפגרה. חשוב להדגיש כי בצד אישור החוק חייבת לבוא החלטת ממשלה עם תקציבים מתאימים לשיקום הנשים שיחלצו מהמעגל, ואני מקווה שגם עניין זה יוסדר בשבועות הקרובים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
זנות בחוף תל אביב. ארכיון
צילום: מוטי קמחי
מומלצים