שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הכי מטוקבקות
      זינוק מדאיג של 13% בסכומי הצ'קים החוזרים
      בארבעת החודשים הראשונים של השנה חל זינוק של 13% בסכומי הצ'קים החוזרים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והם הסתכמו ב-12.7 מיליארד שקל. וגם: הטעויות בכתיבת צ'קים שעולות לכם עשרות מיליונים בשנה

      בדקתם שיש כיסוי? בארבעת החודשים הראשונים של השנה חל זינוק של 13% בסכום הכולל של הצ'קים החוזרים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כך עולה מנתוני בנק ישראל.

       

       

      סכום הצ'קים החוזרים הסתכם ב-12.71 מיליארד שקל, מתוכם 2.3 מיליארד שקל מסיבה של "אי כיסוי מספיק", לעומת סכום של 11.3 מיליארד שקל בתחילת 2017.

       

      במספר הצ'קים החוזרים חלה עלייה של 4% בתקופה זו מ-1.08 מיליון צ'קים חוזרים ל-1.12 מיליון, מתוכם 425 אלף צ'קים שחזרו מסיבה של אי כיסוי מספיק.

       

      נציין כי בשנת 2017 כולה נרשמו 3.42 מיליון צ'קים חוזרים בסכום כולל של 37.3 מיליארד שקל, גידול של כ-10% לעומת שנה קודמת.

       (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
       

      מהנתונים עולה עוד כי במהלך ארבעת החודשים הראשונים של השנה, הסתכם מספר הצ'קים שנמשכו מחשבונות הבנקים של הציבור ב-39.5 מיליון. סכום המשיכות הכולל עמד עד 322 מיליארד שקל. באותה תקופה משך הציבור מזומנים בסכום של 74.26 מיליארד שקל, מתוכם כ-35 מיליארד שקל נמשכו ממכונות למשיכת מזומן בבנקים.

       

      בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה מובהקת במעבר ממשיכה באמצעות פקיד למשיכה באמצעות מכשיר אוטומטי, וזאת לאור העמלות הגבוהות הכרוכות במשיכה בסניף הבנק.

       

      סכום המשיכה הממוצע בכספומט עמד ב-2017 על 908 שקל, עליה של 6% בהשוואה לשנה הקודמת. נכון לחודש אפריל השנה, סכום המשיכה הממוצע בכספומט עומד על 978 שקל, עליה של כ-7%.

       

      כמה כסף הבנקים עושים מהצ'קים החוזרים?

      בדיקת ynet מעלה כאמור כי קרוב ל-40% מתוך הצ'קים החוזרים חזרו בגלל אי כיסוי מספיק. השאר, שהם הרוב, חזרו משלל סיבות אחרות.

       

      כשבוחנים את סכומי החזרות הצ'קים, הפער גדול עוד יותר: רק כ-20% מהסכום הכולל של הצ'קים החוזרים מקורו בצ'קים בלי כיסוי.

       

      מה הן הסיבות האחרות להחזר הצ'קים? כאן יש רשימה ארוכה שכוללת עשרות אפשרויות, אולם הבנקים אינם מפרטים זאת. בדיקת ynet מעלה כי ברוב המקרים מדובר בסיבה טכנית, או יותר נכון שלל סיבות טכניות: סכום לא תואם למילים, הצ'ק הופקד טרם זמנו, הסבת צ'ק לא תקינה, חתימה חסרה, תיקון שבוצע בצ'ק ולא נחתם, תיקון אסור שבוצע, צ'ק שהופקד והוא כבר לא בתוקף ועוד.

       

      במילים אחרות, חוסר תשומת לב של רושם הצ'ק ולעיתים של מפקיד הצ'ק, גורמת לחזרתם של מיליוני צ'קים מדי שנה.

       

      הטעויות הללו גם עולות כסף, והרבה, ומעשירות את קופות הבנקים. עבור צ'ק שחזר מסיבת אי כיסוי, מחויב רושם הצ'ק (מושך הצ'ק - זה שמחשבונו נמשך הכסף) בעמלה שנעה סביב 70-50 שקל. עבור צ'ק שחזר מסיבה טכנית מחויב רושם הצ'ק בעמלה של כ-18 שקל.

       

      עד לפני שלוש שנים, גם מי שהפקיד את הצ'ק בחשבונו חויב בעמלה כאשר הצ'ק חזר, ולא רק מושך הצ'ק. תיקון בחוק פטר את המפקיד מעמלה זו, אולם הפטור חל רק כאשר מדובר בחשבון של יחיד או עסק קטן. כאשר מדובר בחשבון של עסק גדול (מחזור של מעל 5 מיליון שקל בשנה), גם המפקיד יחויב בעמלה.

       

      בחשבון פשוט, מיליוני צ'קים שחוזרים מדי שנה מסיבות טכניות, כפול עמלה של כ-18 שקל, כאשר לזה תוסיפו גם את חזרות הצ'קים ללא כיסוי כפול כ-60 שקל, תגיעו לעמלות שמצטברות לעשרות מיליוני שקלים בשנה.

       

      סגורסגור

      שליחה לחבר

       הקלידו את הקוד המוצג
      תמונה חדשה

      שלח
      הסרטון נשלח לחברך

      סגורסגור

      הטמעת הסרטון באתר שלך

       קוד להטמעה:

       

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים