הזהב הירוק: 44 שקל לקילו אבוקדו
מחסור גדול וביקוש אדיר לאבוקדו בגלל מעבר בין זנים, מקפיץ את המחירים גם ל-54 שקל לק"ג בירקניות מסוימות, במקום כ-6 שקלים ברוב ימי השנה. צרכן: "על 4 אבוקדו ביקשו ממני 120 שקל". מתי צפויה ירידה במחירים, למה לא מוכרים פרי מיובא והאם לנצח נסבול בקיץ מסלט ללא אבוקדו?
"חוצפת האבוקדו", כך כינה צרכן קבוע של הפרי הירוק את טרפת המחירים שמשתוללת בימים אלה בשווקים וברשתות השיווק. "1 ק"ג עולה 54 שקל", סיפר. "עברתי בכמה מקומות שונים בתל אביב ובגבעתיים. על ארבעה פריטי אבוקדו ביקשו ממני 140-120 שקל".
בירקנייה ברחוב בזל בתל אביב מוכרים אבוקדו ב-39 שקל לק"ג. זהו מחיר שלא ייאמן בימים כתיקונם, בהם אבוקדו נמכר בכ-6 שקלים לק"ג. אבל יחסית למחירים שמצא בימים אלה הצרכן המכור לזהב הירוק, זה דווקא מחיר טוב. "אני קונה ישירות מהחקלאי, לכן אני מצליח להשיג מחיר סביר בימים אלה", אמר לנו הבעלים של הירקניה.
ברשתות המחירים מעט נמוכים יותר - אבל קשה למצוא סחורה
ברשתות השיווק מפרסמים לרוב מחירים נמוכים יותר לאבוקדו. למשל, בשופרסל דיל מכרו בסוף השבוע ק"ג אבוקדו ב-24.90 שקל, וכך גם ביינות ביתן. במגה בעיר ובשופרסל שלי מוכרים אבוקדו ב-25.90 שקל לק"ג, ברמי לוי ב-16.90 שקל (ברוב הסניפים, יש גם 9.90 שקלים לק"ג) וביוחננוף ב-17.90 שקלים לק"ג. ובוויקטורי וב-AM:PM מוכרים אבוקדו ב-39.90 שקל לק"ג, כשבוויקטורי באוניברסיטת תל אביב ובוויקטורי רעננה (אחוזה) מתמחרים אבוקדו ב-40.90 שקלים לק"ג.
אלה אמנם המחירים המוצהרים, אבל מי שפוקד את הסניפים של הרשתות מגלה את האמת ומתקשה למצוא סחורה: אין אבוקדו. כתב ynet איתמר אייכנר טוען שחיפש במספר חנויות ולא מצא אבוקדו, מלבד בחנות אחת במבשרת ציון שמוכרת אבוקדו ב-44 שקל לק"ג.
הסיבות: מעבר בין זנים, אחסון יקר בקירור, הפניית רוב הפרי לייצוא
הסיבה הראשונה למחירים הגבוהים כרגע היא מחסור. הזן שקיים כרגע בשוק והולך ואוזל, הוא ריד. צורתו אליפטית ושמנמנה וקליפתו ירוקה מחוספסת. עקב נדירותו ההולכת ומתעצמת, מתעצם גם מחירו.
במקביל, מועצת הצמחים פרסמה לאחרונה הודעת אזהרה לצרכנים: מסתובבים בשווקים פירות של זן האבוקדו גליל, זן אגסי ארוך וגבוה, שקליפתו ירוקה בהירה חלקה. הפירות האלה יצאו לצרכנים בטרם הבשיל הגליל. זוהי תופעה שחוזרת על עצמה בכל שנה: משווקים מסויימים רוצים להרוויח ממחיריו הגבוהים של האבוקדו ומוציאים לשווקים סחורה לא אכילה. הגליל יבשיל רק ב-20 באוגוסט כך שיש למה לחכות. עם כניסתו לשוק בכמויות גדולות המחירים יירדו, מה שצפוי באמצע ספטמבר.
הסיבה הנוספת היא ביקוש הולך וגדל לפרי הירוק. אבוקדו נחשב לסופר פוד, והביקוש לפרי עולה בכל העולם ובטח בישראל, מדינה חובבת אבוקדו. ישראלים אוכלים 5.5 ק"ג אבוקדו לאדם בשנה. לשם השוואה, באירופה אוכלים 300 גרם לאדם.
המחסור מתעצם בין היתר בשל הזמן הארוך שלוקח לנטיעות ששתלו במטרה לענות על הביקוש - להניב פרי. כמו כן המחסור גובר בשל פגעי מזג אוויר ומים שהחקלאים מתמודדים עמם או חוששים מפניהם, ואשר גורמים להם לנטוע עצים בהססנות. סיבה נוספת: רוב האבוקדו שגדל בארץ הולך בכלל לייצוא, שכן השוק כופה על החקלאים לחפש רווח בגידולים. לטענת החקלאים, השוק הישראלי כולו מתקיים בזכות הייצוא, כי רוב השנה החקלאים בארץ מקבלים תמורה לא גבוהה עבור התוצרת שלהם.
חקלאי מעוטף עזה: רוב השנה התמורה שאנו מקבלים זניחה
חקלאי שמחזיק כ-200 דונם אבוקדו בעוטף עזה ומוכר ברשתות ובאתר שוקבוק, אמר ל-ynet: "אנחנו מתמודדים עם שריפות ושאר צרות. פעם דרום אדום ופעם דרום שחור. כרגע, אנחנו מוכרים במחיר יחסית גבוה למה שמקובל, כי אין הרבה פרי בשוק. היצע וביקוש, אך אל תשכחו שגידול אבוקדו מתחיל 10 שנים לפני שהוא נמכר כפרי. יש המון הוצאות ובמהלך העונה אנחנו מקבלים מחירים יחסית לא גבוהים: 5-4 שקלים לק"ג אבוקדו. אז בתקופה קצרה זו יש תמורה גבוהה מדי לפרי. כך או כך, הסיטונאים מכפילים ומשלשים את המחירים לצרכן בעוד שמצב החקלאות רק הולך ומחמיר. אנחנו האחרונים בשרשרת המזון".
החקלאי רוני יזרעאלי מנחשולים, שאחראי על כ-1,500 דונם מטעי אבוקדו, מבקש בינתיים מהצרכנים "לא לקנות", כך הוא אומר. "זה הפתרון למחירים גבוהים, פשוט לא לקנות, אבל בישראל מכורים לאבוקדו. אנשים התמכרו כל כך לאבוקדו שהם מוכנים לשלם מחיר גבוה. זה כמו שיש אנשים שמוכנים לשלם כל מחיר על קוויאר. גם אני מכור".
האבוקדו שאתם קונים כרגע מגיע מקירור
האבוקדו הוא הענף הגדול ביותר בענף הפירות במועצת הצמחים. היקף השטח הנטוע בישראל עומד על כ-92 אלף דונם, עליה לעומת השנה שעברה. בשנים האחרונות יש מגמת גידול בצריכה, בעקבותיה ניטעים כל שנה עוד כעשרת אלפים דונם. צפי יבול האבוקדו לעונה הנוכחית הוא 130-120 אלף טון, מהם כ-70 אלף לייצוא והיתר לשוק המקומי. "בלי ייצוא הענף יחוסל", טוען יזרעאלי. לטענתו, בלי תמיכה מהמדינה – רק המחירים שמקבל האבוקדו הישראלי בחו"ל מאפשרים לחקלאים אורך נשימה.
גם מה שמוכרים כרגע ביוקר, לא תמיד טעים, למרות שזה פרי בשל מזן ריד.
יזרעאלי: "ריד מגיע כרגע מקירור. קוטפים אותו בסביבות אפריל, ואז מכניסים אותו לקירור מבוּקר. האחסון שלו עולה הרבה כסף לבתי האריזה ויש לו גם פחת לא קטן. פרי שהוא לא פרפקט - לא נכנס לשוק, אז במיון חלק גדול ממנו הולך לפח. בנוסף, חיי המדף שלו יחסית קצרים ולכן המחיר שלו גבוה. מי שהימר על הזן הזה השנה – זכה, אבל זה לא כל שנה ככה.
"זה נכון שלא כל דבר שהוא יקר הוא טוב, וזה מרגיז את הצרכנים. כיוון שכל חקלאי עובד באופן עצמאי יש חקלאים שמכניסים גול עצמי. אין היום פיקוח של המדינה כפי שהיה בעבר. הסיטונאים מתפתים לשווק פרי לא טוב בגלל הכסף גדול וחקלאים מתפתים כי הם עובדים בענף לא בטוח עם סיכונים רבים. מתנהגים ככה גם בענפים אחרים. כיום, תחרות היא הקודש אז זו התוצאה. ההיצע והביקוש מביאים למחירים מטורפים או מחירי הפסד".
מתי נוכל לקנות אבוקדו במחיר "הרגיל"?
"המחיר יירד בספטמבר ל-10 שקלים לק"ג ועוד חודשיים ל-8-6 שקלים. כשהמחיר נמוך זה גם סימן שהאבוקדו טוב יותר לאכילה ואפשר להתפנק ולקנות 3 אבוקדו, לטוסט, לסלט ולסושי. טעמתי במקסיקו טראפלס אבוקדו. זה מעולה".
המחיר הגבוה כרגע עוזר לכם לעשות קופה?
"לא. יש לנו בעיות מזג אוויר, מקצצים לנו את המים פתאום ואנו סובלים מהרבה גניבות. ברגע שהמחיר עולה – גונבים מאיתנו. אנחנו משקיעים המון כסף בשמירה, גידור ומצלמות. כל הענף שלנו בקריסה. אם פעם במושב היו 50-40 חקלאים היום יש 6-5. הרבה מאוד חקלאים פשטו את הרגל כי זה ענף מאוד מסוכן. אין מימון ואין הבטחה לכלום למעט ביטוח על נזקי טבע שמכסה רק את העלות.
"אנחנו עובדים כמה שנים בלי רווח ומתחרים בשווקים כמו מרוקו, שם המים והעבודה ברבע מחיר. התאילנדים פה מרוויחים טוב ושומרים על זכויותיהם. גם הפיתוחים זולגים החוצה. ברגע שעברת את שלב הפיתוח מחקים אותך בכל מקום. אנחנו גם צריכים לעמוד בתקנים מאוד מחמירים של האיחוד האירופי.
"כמו כן מבצע קטן בעזה דופק לנו את כל השוק. הפרי שלנו מגיע למרסיי, ומי שעובד בנמל זה בעיקר מוסלמים שמתנכלים. על כל פרי יש סימון מדינה, זו חובה באירופה במטרה לעודד פרי מקומי. אם כועסים עלינו - חלק לא קונים. יש צרכנים שעושים חריץ על הפרי עם המפתח של האוטו. מצד שני אם לא יהיה ייצוא אנשים יעקרו מטעים".
באבוקדו אין ייבוא. "רוב השנה יותר יקר בחו"ל"
בעולם מוכרים אבוקדו מפרו ומאקוודור, וגם מקסיקו היא יצואנית גדולה. באירופה מייבאים בעיקר מספרד וקצת ממרוקו, ויש גם אבוקדו באפריקה. בישראל האבוקדו שנמכר הוא מקומי בלבד. "בחו"ל אין דבר כזה שאין פרי - תמיד הם מביאים, או מהחצי הדרומי או מהחצי הצפוני", אומר יזרעאלי, "עכשיו למשל, אירופה מוצפת בפרי, אז המחירים נמוכים שם יחסית".
הזן המבוקש ביותר בעולם הוא ההאס, בעל הקליפה השחורה/סגולה המחוספסת והגבשושית, שמבשיל בישראל רק בנובמבר. "באירופה מבקשים ממך להגיע לגדלים שהרשת רוצה, כי מתמחרים אבוקדו ביחידות", אומר יזרעלי, "אם לא הצלחת, מחזירים את הפרי לארץ. אתה גם משלם על הובלה ואחסנה, כך שלא כל הזמן 'אוספים כסף' בייצוא".
לשאלה מדוע לא מייבאים אבוקדו לישראל, עונה יפתח אורטל, משווק מחברת גליל: "הסיבה היא שאנחנו חוששים ממזיקים, אבל בעיקר כי ייבוא לא יעזור למחיר. ברוב השנה, האבוקדו בעולם נמכר במחיר גבוה ממחירו בישראל, והוא מתומחר לפי יחידות ולא לפי ק"ג כמו בארץ. זה לא ישתלם".
"שנתיים שלוש מהיום כבר לא נראה מחירים לא שפויים"
אז האם בכל קיץ נידרש לשלם הון עבור אבוקדו? לטענת אורטל, בשנים הבאות המחסור הקבוע באוגוסט צפוי להיעלם: "אנחנו נוטעים כדי להתגבר על המחסור, אבל זה לא מהיום למחר. יש רבנות שמבקשת 3 שנים עורלה, ועד שהעץ מגיע לתנובה מקסימלית עוברות עוד 6-5 שנים, לכן יש כרגע מחסור והמחירים גבוהים.
"השנה הצלחנו ליצור המשכיות בשוק עם טיג, זן קטן, שהחל להימכר כעת, בין הריד שאוזל לבין הגליל שייכנס ב-20 באוגוסט. קשה מאוד לגדל אותו, אבל הוא מאושר לשיווק מ-1 באוגוסט. זה מה שנשווק בשבועיים קרובים. גם הוא יקר, אבל הוא יימכר לצרכנים ב-20 שקל ומעלה ולא ב-30 שקל ומעלה. אלה עדיין לא מחירים נורמליים יש מעט מאוד פרי, והרצון לצרוך הוא גדול. אין פה ניצול של מגדלים".
כל שנה יש מחסור. אולי צריך לתכנן את הענף יותר טוב?
"בשנים הבאות כנראה לא יהיה חוסר, כי אנחנו נוטעים לא מעט ריד כדי לסגור את הפער. בשנים האחרונות נטעו 20 אלף נטיעות חדשות וממשיכים לנטוע. אנחנו מתקרבים לשיא שהיה לפני 17 שנה, 120 אלף דונם, אז זרקו אבוקדו לרצפה. הגידול בנטיעות הוא בגלל הייצוא, אבל נוטעים גם לא מעט זנים שהולכים לשוק המקומי כמו ריד. שנתיים שלוש מהיום לא נראה עוד מחירים לא שפויים".
לפנייה לכתב/ת 
