מאדים ואנחנו: מצאו את ההבדלים

מאדים הוא כוכב הלכת השני בקרבתו לכדור הארץ, אחרי נוגה, אבל בניגוד לנוגה הלוהט, הוא נחשב לדומה ביותר לכדור הארץ מבחינת התנאים על פניו והאפשרות להנחית עליו בני אדם ביום מן הימים, אולי אפילו להתיישבות קבע. מאדים וכדור הארץ שניהם כוכבי לכת סלעיים, שבאופן כללי דומים בגודלם ובמרחקם מהשמש, לפחות מבחינת סדרי הגודל של רוב כוכבי הלכת האחרים במערכת השמש. עם זאת, יש ביניהם הבדלים רבים. עשרה מההבדלים הבולטים ריכזנו כאן.

עוד כתבות באתר מכון דוידסון :

זולגות הדמעות מעצמן

הטוב, הרע והריח הנורא

למה סוג הדם O הוא הנפוץ ביותר?

"סיבוב על מאדים": תערוכת הקיץ של גן המדע

הכול על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד

קוטר 

קוטרו של מאדים 6,779 ק"מ, כמחצית מקוטרו של כדור הארץ (12,742 ק"מ). למעשה קוטרו של מאדים דומה לקוטר הגרעין של כדור-הארץ. ההערכה היא שבראשית ימיה של מערכת השמש, כאשר כוכבי הלכת גדלו באמצעות איסוף של גז ואבק מסביבתם, כוח הכבידה של צדק סילק חומר רב ממסלולו של מאדים, הקרוב אליו יחסית, ולמעשה מנע ממאדים לגדול.

הבדלים בין כדור הארץ למאדים. לחצו על התמונה להגדלתה | נתונים: ד"ר דוד פולישוק, איור: מריה גורוחובסקי ו-Shutterstock

כבידה

מכיוון שמאדים קטן יותר מכדור-הארץ, ומכיוון שגם צפיפותו נמוכה יותר, כוח הכבידה שלו קטן פי 2.6 לערך מהכבידה על כדור-הארץ. הכבידה על כדור-הארץ היא 9.807 מטר לשנייה בריבוע, ועל מאדים רק 3.711 מטר לשנייה בריבוע. כלומר, אדם שמשקלו על הארץ הוא 52 קילוגרמים (או ליתר דיוק – 520 ניוטון), ישקול על מאדים רק כ-20 קילוגרם.

שנה 

כדור-הארץ משלים הקפה סביב השמש בכ-365 ימים, בעוד מאדים, הרחוק יותר מהשמש משלים הקפה ב-687 ימים. שנה של מאדים נמשכת לכן כמעט שנתיים שלנו. לכן, פעם בשנתיים בערך (26 חודש) מאדים קרוב יחסית אל כדור-הארץ, ואז יש חלון הזדמנות לשגר אליו חלליות.

טמפרטורה

הטמפרטורה הממוצעת באטמוספרה של כדור-הארץ היא 15 מעלות צלזיוס, ובמאדים 63 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. מאדים קר יותר מכדור-הארץ בגלל שהוא רחוק יותר מהשמש, וגם בגלל שהאטמוספרה שלו דלילה יותר ולא שומרת על החום כמו האטמוספרה של כדור-הארץ בעזרת אפקט החממה.

לחץ אטמוספרי

בגלל האטמוספרה הדלילה של מאדים גם הלחץ על פניו נמוך מאוד. הלחץ האטמוספרי בגובה פני הים עד כדור הארץ הוא 1 בר (1000 מיליבר), ואילו על מאדים הוא רק 6 מיליבר - נמוך הרבה יותר אפילו מאשר על פסגת האוורסט (כ-300 מיליבר). בלחץ אטמוספרי כה נמוך, כמעט כל נוזל שנשפוך על פני מאדים ירתח ויתאדה מיד, למרות שהטמפרטורה שם נמוכה מאוד.

מים

70 אחוזים מפני השטח של כדור-הארץ מכוסים ב-H2O נוזלי, וכשלושה אחוזים נוספים מכוסים ב-H2O קפוא. על פני מאדים אין מים נוזליים, ו-H2O קפוא מכסה רק כאחוז אחד מפני השטח של כוכב הלכת, מחולק בין הקוטב הצפוני והדרומי. סך כל נפח הקרח בקטבים של מאדים מעט גדול יותר מנפח מדף הקרח של גרינלנד (כ-3.2 מיליון קילומטרים מעוקבים, לעומת 2.85 מיליון בגרינלנד). מחקר חדש מצא כי ייתכן שיש מים נוזלים עמוק מתחת לשכבת הקרח בקוטב הדרומי של מאדים.

מאדים(צילום: נאס"א)

ההר הכי גבוה

הר האוורסט, הגבוה בהרי כדור-הארץ, מתנשא לגובה של כ-8.8 קילומטרים מעל פני הים. הוא ננסי ממש לעומת הר אולימפוס מונס, הגבוה בהרי מאדים ומגיע ל-25 קילומטרים מעל הגובה הממוצע של פני השטח. אם ננרמל את גובה האולימפוס מונס לפי יחס הקטרים של הארץ ומאדים, גובהו יהיה 47 ק״מ!

הקניון הכי עמוק

ואליס מארינריס במאדים הוא קניון ענקי שעומקו כ-10 ק״מ, אורכו כ-4,000 ק"מ ושיא רוחבו כ-200 ק"מ. הוא מאפיל על הקניון היבשתי העמוק ביותר על כדור-הארץ, יארלונג זארבו שבטיבט, ששיא עומקו מגיע לששה ק״מ, ואורכו לכ-500 ק״מ. הגראנד קניון המפורסם שבמערב ארצות הברית מתגמד לעומת שניהם: שיא עומקו רק כ-1.6 ק״מ ואורכו כ-450 ק"מ.

ירחים

לכדור-הארץ יש ירח אחד שמסתו מעט יותר מאחוז ממסת כוכב הלכת שהוא מקיף. סביב מאדים חגים שני ירחים זעירים, דיימוס ופובוס, שמסתם המשותפת היא כמיליונית האחוז (0.000001%) ממסת מאדים. מדענים עדיין חלוקים בשאלה כיצד נוצרו שני הירחים הקטנטנים: האם הם אסטרואידים שנלכדו במסלולו של מאדים, שברים שהתעופפו בהתנגשות עם גרם שמימי אחר או שאריות מהחומר שיצר את מאדים.

עונות השנה

ציר הסיבוב של הארץ ומאדים דומה מאד: כ-23.5 ו-24.9 מעלות, בהתאמה. אבל מסלולו של מאדים אליפטי יותר כדור-הארץ - 0.017, מאדים 0.093 (אפס זה עיגול מושלם). אליפטיות המסלול הגדולה של מאדים גורמת לכך שיש הבדל של כ-42.5 מיליון ק"מ בין המרחק המרבי למרחק המזערי של מאדים מהשמש, לעומת רק כחמישה מיליון ק"מ במקרה של כדור-הארץ. לכן הקיץ של חצי הכדור הדרומי במאדים חם הרבה יותר מאשר הקיץ של חצי הכדור-הצפוני שם.

ד"ר דוד פולישוק אסטרונום במכון ויצמן וכותב באתר מכון דוידסון

תערוכת סיבוב על המאדים נפתחה ב-16 ביולי ותימשך עד סוף אוגוסט במוזאון גן במדע על שם קלור במכון דוידסון. במסגרת התערוכה אתם מוזמנים להגיע להציץ על כוכב הלכת השכן מאדים, ללמוד על תנאי המחיה של האסטרונאוטים, מה הקשיים והאם יום אחד נוכל לחיות כל הכוכב האדום. כתובת: גן המדע ע"ש קלור נמצא במכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע ברחובות. לכל הפרטים - לחצו כאן