שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המאמן המאמין: עשור בלי רלף קליין ז"ל
    הקסם האישי, האמונה בשחקנים ויכולת האימון הפנומנלית: בדיוק היום מלאו 10 שנים למותו של המאמן האגדי של מכבי ת"א ונבחרת ישראל בכדורסל. רפאל נאה נזכר ברגעים הגדולים ובשיחות המרתקות איתו

    10 שנים הוא כבר לא איתנו, אבל רלף קליין ז"ל לנצח יהיה חלק מהכדורסל הישראלי. האיש שנחשב לאגדה מהלכת, שהטביע את חותמו על הענף כולו במשך הרבה שנים.

     

    גילוי נאות: הייתי מחובר למשפחת קליין, וכאשר האלמנה רותי צילצלה להזכיר שהיום ימלאו 10 שנים לפטירתו, חיכיתי בכיליון עיניים שהכתבה תצא לאור. כדי להספיד את הכדורסלן/מאמן הנהדר הזה אני לא צריך לחזור לספרי ההיסטוריה ולחפש חומרים עליו כדי להתרשם ממה שעשה בחייו, הכל אצלי בראש. כאילו רק אתמול נפגשנו בהיכל התל אביבי, או בדירותיו בתל אביב ברחוב קפלן, ואחר כך בתוכנית ל' ובהמשך באבן יהודה.

     

    הטביע את חותמו. רלף קליין ז"ל (צילום: ורדי כהנא) (צילום: ורדי כהנא)
    הטביע את חותמו. רלף קליין ז"ל(צילום: ורדי כהנא)

     

     

    על הקיר בחדרי תלויה כתבה ישנה: "כל שעות הלילה חגגו הכדורסלנים את ניצחונם על אלופת העולם יוגוסלביה". זה קרה לפני 39 שנים וההמשך בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" דאז היה: "הישראלים מול הענקים הרוסיים בקרב על הכתר. ישראל ורלף במקום השני באירופה". זה פשוט לא נתפס. אפילו שר החינוך דאז זבולון המר, שהגיע לערב הגמר בטורינו, התרגש מההצלחה הגדולה למרות שהספורט היה רחוק ממנו.

     

    כיסיתי מאות ארועים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. הייתי באימון של נבחרת החלומות האמריקאית באולימפיאדת ברצלונה. יהודי חם בשם רוזנפלד, שהיה בצוות יחסי הציבור של המשלחת האמריקאית, סידר לי כניסה למקום וראיונות קצרים עם מייקל ג'ורדן ושאר השחקנים. זו הייתה חוויה מרגשת מאין כמוה, אבל אין כמו החיבור לרלף. לסמל הזה.

     

    רלף קליין ז"ל עם מיקי ברקוביץ' (צילום: אלי אלגרט) (צילום: אלי אלגרט)
    רלף קליין ז"ל עם מיקי ברקוביץ'(צילום: אלי אלגרט)

     

    היה לו קסם עם אנשים. כאשר ניתק ממני מגע לתקופה בגלל מידע שקרי שסיפרו לו שאני, כביכול, אמרתי, לא כעסתי עליו, כי היה בתוכו המון טוב, ומהר מאוד מחלתי לו. אני יכול להמשיך ולכתוב עליו במשך ימים ולילות, והסיפורים אף פעם לא ייגמרו, כי רלף היה רק אחד. אין שני לו.

     

    הוא האמין בעצמו, כבר כשחקן וגם בקבוצות שאימן. בתקופה ההיא היה ניתוק מוחלט בין ישראל לברית המועצות, עד לפגישות בינו למאמן הכל יכול, אלכסנדר גומלסקי. בתקופות קשות, כאשר נבחרת ברית המועצות הגיעה למשחקים בליווי צמוד של סוכנים שפיקחו על המשלחת, השניים מצאו מקומות מסתור כדי להמשיך את השיחות ביניהם, לרוב בשירותים.

     

    שני ענקים. רלף קליין ושמעון פרס ז"ל (צילום: צפריר אביוב) (צילום: צפריר אביוב)
    שני ענקים. רלף קליין ושמעון פרס ז"ל(צילום: צפריר אביוב)

     

    הייתה בין השניים האלה הערכה בלתי רגילה. כאשר רלף גבר עליו ועל צסק"א בווירטון במשחק ההיסטורי ההוא, סשה (כפי שכונה היהודי-רוסי) אמר לעמיתו הישראלי: "מזמן מאמן יריב לא עשה לי בית ספר כמו שאתה עשית, נועדת לגדולות". גומלסקי לקח קשה מאוד את ההפסד ולמרות המעמד האיתן שהיה לו אז בברית המועצות, אותה מפלה גרמה לו נזק והביאה לביקורת עליו מבית.

     

    על פי תפיסת עולמו והתקשורת בין קליין לשחקנים, הוא בקלות יכול היה להיות פסיכולוג. בשבוע שלפני המשחק בו ניצחה מכבי תל אביב את צסק"א היא שיחקה בווילבורד שבבלגיה נגד זברויובקה ברנו מצ'כוסלובקיה. גומלסקי ושחקניו ישבו בשורה הראשונה, צפו במשחק, ולפי שפת הגוף נראה שזילזלו ביריבה הבאה שלהם. אבל רלף, שהאמין בשחקניו, אמר להם אחרי הניצחון על היריבה הצ'כית: "נפתיע את צסק"א, הם לא ישכחו שנים את המשחק נגדנו. אני סומך עליכם שתעשו זאת".

     

    רלף קליין ב-2005. חוש מיוחד לאנשים (צילום: עמית שאבי) (צילום: עמית שאבי)
    רלף קליין ב-2005. חוש מיוחד לאנשים(צילום: עמית שאבי)

     

    גם באוטובוס בדרך חזרה מהמשחק המשיך המאמן הכל יכול באני מאמין שלו. יום לפני המשחק נגד הקבוצה שכונתה הדוב הרוסי הוא הזמין אותי לשמוע אותו בתדריך לשחקנים על מדרגות הטירה בה התגוררו מיקי ברקוביץ', טל ברודי, מוטי ארואסטי וכל השאר. ברקוביץ', אגב, חגג יום הולדת 23.

     

    רלף היה במיטבו. "מדינה שלמה והעם היהודי בתפוצות יעקבו אחרי המשחק. אתם יכולים לעשות זאת. להביא קצת אור לישראל. זה יכול להיות ניצחון בו יתגאו הנכדים שלכם וגם הנינים, אם תנצחו כמובן. עכשיו כבר אין דרך חזרה, נזכה גם בגביע אירופה ואף אחד לא יוכל לנו", הצהיר המאמן המאמין.

     

    רלף קליין ב-1984. תמיד האמין (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
    רלף קליין ב-1984. תמיד האמין(צילום: יוסי רוט)

     

    קריירת האימון שלו כוללת גם את גרמניה והרבה אנשים בארץ לא ראו זאת בעין יפה. פעם אחת, כשהגעתי לאימון, רלף הניח בידי מעטפה ואמר: "קרא ושתוק". היה זה מכתב פנייה רשמי

    של סאטורן קלן מהליגה הגרמנית הראשונה לרלף, בו ביקשה ממנו לאמן אותה. בסוף האימון הוא נשמע נרגש, ועוד לפני ששמע מהם התנאים אמר לי: "אני חושב שאלך על זה".

     

    כמה ימים אחרי הפנייה החליט רלף לקבל את ההצעה וטס לגרמניה. מהר מאוד הוא התחבר לקבוצה, לשחקנים ולראשי הכדורסל הגרמני. הוא נאלץ להיפרד מאוסף הסוודרים הבלתי רגיל, רובם יקרים מאוד בגלל שיוצרו מקשמיר, ומהשעונים הרבים. בהמשך גם אימן את נבחרת גרמניה וכאשר הפסיד לה במשחק נגד ישראל באליפות אירופה (ב-1985) ספג ביקורת נוקבת לפיה "נתן את המשחק לישראלים". רלף הסתובב בראש מורכן ימים ארוכים עד שהתאושש.

     

    הוא נולד ב-20 ביוני 1931 ונפטר ב-7 באוגוסט 2008 ממחלת הסרטן. ב-2006 קיבל פרס ישראל לתרבות וספורט. כשחקן במכבי תל אביב היה שותף ל-6 זכיות באליפות ו-6 גביעי מדינה. כמאמן הוא זכה בגביע אירופה לאלופות ובעשרות אליפויות וגביעי מדינה עם מכבי תל אביב, וגם בגביע מדינה אחד כמאמן הפועל תל אביב.

     

    ההישג הגדול ב-1979 (מתוך ארכיון ידיעות אחרונות) (מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)
    ההישג הגדול ב-1979(מתוך ארכיון ידיעות אחרונות)

     

    כאשר מלאו 50 שנה לקיום המפעלים האירופיים קיבל רלף אות הוקרה מהיורוליג, כאחד מ-13 הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב בכל הזמנים. הוא סבל ממחלת הסרטן, היה קרוב למוות, התאושש וחזר לאמן את אליצור אלקנה, אותה העלה מליגה ב' לליגה א' ואימן בהתנדבות את בנות הדסים. קבוצת הוותיקים של מכבי תל אביב קרויה על שמו. אחרי כל מה שעשה בשביל מכבי תל אביב, ייתכן שהקבוצה הבכירה של המועדון הייתה צריכה לשאת את שמו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים