שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מאילת ועד הכינרת: תמונות מהלוויין הישראלי ונוס
    הלוויין של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע ושל סוכנות החלל הצרפתית מספק תמונות מדהימות של ישראל, העולם ואפילו הירח. צפו

    בשלהי אוגוסט 2017 שידר ונוס, לוויין המחקר הראשון של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, תמונה ראשונה של ישראל מהחלל - של אזור ירושלים. מאז צילם הלוויין תמונות יפהפיות רבות באיכות חסרת תקדים, המאפשרות לראות אזורי קרקע תוך הבחנה בפרטי קרקע שונים.

     

    מפרץ אילת (צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)
    מפרץ אילת(צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)

     

    עוד מסוכנות החלל הישראלית :

    איך הצליחו למדוד את היקף כדור הארץ לפני 2,250 שנה?

    60 שנה לסוכנות החלל האמריקאית: לנאס"א יש תכנית אמנות - והיא מדהימה

    מאגר עצום של מים נוזליים זוהה מתחת לפני השטח של מאדים

     

    הפעם הלוויין צילם בין היתר תמונה של מפרץ אילת, שבה ניתן לראות את חופי הים האדום, וכן את פיזור שטח המגורים בעיר לצד תוואי השטח המדברי המקיף את העיר. שר המדע אופיר אקוניס אמר, "מכל מקום רואים את היופי של אילת, ועכשיו גם מהחלל".

     

    בצילומי הכינרת ניתן לראות את הקרקעות שנסחפו לצפון הכינרת על ידי נהר הירדן בעקבות שיטפונות החורף האחרון. ניתוח הצילום העלה כי הסחף גורם לעכירות המים, שכתוצאה מכך הם פחות צלולים ופחות טובים לשתייה מאשר באזורים אחרים בכינרת.

     

    הכינרת (צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)
    הכינרת(צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)

     

    מהתמונות של אזור מפרץ חיפה ניתן ללמוד על אזור המחייה של בעלי החיים במרחב העירוני וכן על התקדמות העבודות להקמת נמל המפרץ החדש. התמונות שצולמו באמצעות המצלמה המשוכללת של הלוויין מאפשרות לראות את צפון הארץ וסביבותיו באיכות חסרת תקדים, תוך הבחנה בפרטי קרקע שונים.

     

    פרופ' ארנון קרניאלי מאוניברסיטת בן גוריון, העומד בראש המרכז שבו מעובדות התמונות המגיעות מהלוויין ונוס, מסביר כי "האזורים האדומים בתמונה הם אזורי הטבע במטרופולין חיפה, שמלמדים אותנו על המסדרונות האקולוגיים שמאפשרים לבעלי החיים לנוע בתוך הסביבה העירונית. במפרץ חיפה ניתן לראות את החול שמרחף כתוצאה מעבודות בניית נמל המפרץ החדש".

     

    מפרץ חיפה (צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)
    מפרץ חיפה(צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)

    האזור שמדרום לחיפה (צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)
    האזור שמדרום לחיפה(צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)

    אזור מישור החוף (צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)
    אזור מישור החוף(צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)

     

    אזור ירושלים, שתמונותיו היו הראשונות ששלח ונוס, באוגוסט 2017, הוא אזור מועד לשריפות משתוללות חוזרות ונשנות, בעיקר בתקופות של גלי חום, יובש ובצורת. המידע שיגיע מוונוס יסייע למדענים לפתח שיטות חדשות לאפיון המערכת האקולוגית באזור, להבנה ולהפחתה של גורמי הסיכון ובכך גם לחקר ההתחממות הגלובלית. התמונה מדגימה את סוג המידע שמפיק הלוויין בשנים הקרובות לטובת המחקרים שישליכו על חקלאות, מדיניות וכלכלה.

     

    אזור ירושלים (צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)
    אזור ירושלים(צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)

    שדות חקלאיים באיזור פיניקס, כפי שצולמו על ידי הלוויין ונוס (צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)
    שדות חקלאיים באזור פיניקס, כפי שצולמו על ידי הלוויין ונוס(צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)

    שדות חקלאיים באיזור פיניקס, כפי שצולמו על ידי הלוויין ונוס (צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)
    האי הצרפתי אושאנט, כפי שצולם על ידי הלוויין ונוס(צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)

    הירח כפי שצילם הלוויין ונוס (צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)
    הירח כפי שצילם הלוויין ונוס(צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת)

     

    לוויין המחקר ונוס, ששוגר לחלל לפני כשנה, הוא שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לבין סוכנות החלל הצרפתית. הלוויין נבנה בתעשייה האווירית, וכולל מצלמה מולטיספקטרלית המצלמת ב-12 אורכי גל שונים שפותחה באלביט, ומנוע חשמלי חדש שפותח ברפא"ל. הלוויין שוגר בהצלחה ב-2 באוגוסט 2017, ומאז עבר סדרת בדיקות ובחינות של המערכות השונות, אשר הסתיימו בהצלחה.

     

    הלוויין ונוס, שנבנה בתעשייה האווירית

    הלוויין ונוס, שנבנה בתעשייה האווירית

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כל תמונה שמפיק ונוס מורכבת מ-12 שכבות מידע שונות ומכסה כ-740 קמ"ר. בזכות טווח הצבעים הרחב של המצלמה, שחלקם מעבר לתחום הנראה לעין האנושית, ניתן להבחין בפרטים שלא ניתן לזהות על פני כדור הארץ או במצלמה רגילה. כך יהיה ניתן להבחין בצמחייה יבשה, במזיקים, בדליפה של טפטפות, בזיהום מים במאגרים, בשריפות יער ועוד.

     

    הלוויין מצלם פעם ביומיים כ-110 אזורי מחקר שונים וקבועים ברחבי העולם שמייצגים אזורי חקלאות, טבע ואקולוגיה, ברזולוציה של 5 מטרים ובאותה זווית צילום. כשוונוס חולף מעל ישראל הוא מצלם שלושה פסי צילום לאורכה: גליל, מישור החוף (כולל רצועת הים הקרובה) והנגב. אזורים אלו יכללו את מרבית הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע, היערות והתחנות האקולוגיות. התמונות יועמדו לרשות אוניברסיטאות, רשויות ממשלתיות ומכוני מחקר.

     

    הכתבה פורסמה באתר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת
    אזור הכינרת מהחלל
    צילום: הלוויין ונוס של סוכניות החלל של ישראל וצרפת
    מומלצים