ניתוחים רבים בוטלו בגלל שביתת האחיות: "האלימות - תוצאה של עומס"
הבוקר החלה שביתת האחיות במחאה על ריבוי מקרי תקיפה של צוותים רפואיים. בצהריים ייפגשו הצדדים בניסיון למנוע את המשך השביתה. מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה תומך: "כואב הלב על החולים, אבל האחיות צודקות". אחות ברמב"ם: "איימו על חיי, המשטרה סגרה את התיק"
"מערכות בתי המשפט סלחניות מדי כלפי אלימות נגד צוותים רפואיים. צריכה להיות אפס סובלנות לאלימות בתוך בתי החולים", כך אמר הבוקר (יום ג') מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, בעקבות שביתת האחיות שהחלה היום במחאה על ריבוי אירוע תקיפה נגד צוותים רפואיים. בראיון לאולפן ynet הוא קשר בין האלימות לבין מחסור בכוח אדם: "מערכת הבריאות עמוסה מאוד. יש בה חוסר בתקנים ובמיטות אשפוז. חולים ממתינים זמן במיון עד שנבדקים בגלל חוסר כוח אדם. את החוסר הזה צריך לפתור".
הדיונים בין הסתדרות האחיות למשרדי הבריאות והאוצר נדחו לשעה 14:00 ויתקיימו במשרד האוצר בירושלים. הצדדים ינסו למצוא נוסחה שתחזיר את האחיות לעבודה סדירה.
פרופ' ביאר סיפר שברמב"ם בלבד התבטלו 27 מתוך 40 ניתוחים מתוכננים. "כואב לי הלב על החולים שממתינים שבועות וחודשים, ובאים לפתח של בית חולים שלא יכול לנתח אותם", הוא אומר. "זה רע מבחינתי. אבל אני מבין את הזעקה של האחיות. אנחנו חווים את האלימות באופן מאוד שכיח, לא רק כלפי אחיות, אלא גם כלפי צוותי ביטחון, רופאים ולפעמים צוות מנהלי אחר. אני חושב שאנחנו לא עושים מספיק בנושא הזה".
"אני אישית לא. אבל אני רואה אנשים אחרים מהסגל שלי - רופאים, אחיות - שכן מותקפים. ראיתי מהומה רבתי בטיפול נמרץ כללי, שבה 16 חולים נמצאים בסיכון בגלל שכמה משפחות משתוללות שם".
- אתם נותנים גב לאחיות בבוקר הזה?
"כן. אני מוחה נגד כל שביתה, כי כואב לי שחולים מבוטלים, אבל האחיות צודקות במחאה הזו. המחאה הזאת היא לא רק שלהן, היא של כל מערכת הבריאות".
- אני מניח שהשמעת את זה גם באוזני סגן שר הבריאות.
"השמעתי את זה לידידי הרב יעקב ליצמן. השמעתי את זה גם בפני ידידי השר משה כחלון. כולם יודעים את דעותיי. מערכת הרפואה הציבורית היום מורעבת וצריך לתקן את זה".
- מה ביה"ח שלך עושה כדי להגן על הצוותים הרפואיים?
"יש לנו מחלקת ביטחון מאוד יעילה ומאוד אמפטית לציבור. אנשים שמגיעים תוך שניות לכל אירוע ביטחוני. אלה אנשים שגם יודעים לדבר עם המשפחות ולהרגיע אותן. בנוסף לזה אנחנו גם מאוד פעילים בנושא של חינוך אמפטי של הצוות הרפואי. אנחנו מאוד אמפטים לחולים".
על פי נתוני משרד הבריאות, מדי יום מותקפים בממוצע שלושה אנשי צוות רפואי. "האחיות והאחים במדינת ישראל החליטו כי דמם אינו הפקר", אמרה אתמול יו"ר הסתדרות האחיות אילנה כהן. "הכרזנו על שביתה כוללת עד שלא יבוצעו פעולות אופרטיביות לפתרון העומסים הבלתי-נסבלים ולהגנה על הצוותים הרפואיים ועובדי מערכת הבריאות. לא יכול להיות שאחות תצא לטפל בחולים ותסיים בחדר מיון. לא ייתכן שהממשלה תעמוד כצופה מן הצד בעת שהצוותים הרפואיים משמשים כשק חבטות".
האלימות "לא מעניינת" את הציבור
בין השובתות היום גם קרן טמיר, אחות במחלקה האורתופדית בבית החולים רמב"ם. היא עובדת במקצוע מתחילת שנות ה-2000, ולפני כמה שנים קיבלה איומים ישירים על חייה. "זה קרה במהלך משמרת בוקר, כשחולה לא הרגישה בטוב", היא מספרת. "הזעקתי רופא והוא היה עסוק והתמהמה. בינתיים מצבה הדרדר ונאלצנו לבצע בה החייאה. היא שרדה, והועברה למחלקה לטיפול נמרץ, וגם השתחררה ממנה ומבית החולים. אבל המשפחה האשימה אותי שהגענו למצב הזה. אחד האחים במחלקה אמר לי שקרוב משפחה של החולה אמר לו שהם יודעים את השם של האחות שטיפלה באימא שלהם, והם יירצחו אותה.
"אחרי ששמעתי את זה הגשתי תלונה במשטרה. זו הייתה חוויה ממש קשה, חששתי לחיי. במשך שבועות לאחר מכן, כשהייתי מגיעה לבית החולים, ליווה אותי איש ביטחון מתחנת האוטובוס למחלקה. זה היה ממש מפחיד. מה שהיה הכי גרוע הוא שאחרי כחודש קיבלתי מכתב מהמשטרה ובו נאמר שהתיק נסגר 'מחוסר עניין לציבור'".
טמיר המשיכה: "זה לא נגמר שם. הרבה מאוד מקרים של תקיפות ואיומים על עובדי ציבור 'לא מעניינים את הציבור' לפי המשטרה. והמצב רק החמיר מאז. פעם מדובר היה במשהו חריג. היום כל איש צוות רפואי עובר תקיפות או איומים, והכי נורא זה המשפט 'עכשיו אני מבין למה מרביצים לרופאים ואחיות, למה שורפים אותם'. לפעמים זה יותר גרוע".
גם לדברי טמיר, הפיתרון לאירועי האלימות טמון בין השאר ברווחת המערכת הרפואית, העמוסה כיום בצורה בלתי אפשרית: "כשאחות ממונה בחדר המיון על 12 או 15 חולים, זה מצב לא אפשרי. הוא לא עומד בסטנדרטים של ה-OECD. אצלנו במחלקה במקרים רבים חולים ממתינים בצום לניתוח יום שלם, והניתוחים מתבטלים. השביתה נועדה לגרום לשר הבריאות, לממשלה, להבין שיש פתרונות והם לא מיושמים".
ירדן, המאושפזת זה מספר שבועות במחלקה הניורוכירורגית בבית החולים רמב"ם, אמרה שהשביתה פחות מורגשת במחלקה זו. עם זאת, לדבריה השביתה מוצדקת, הן מההיבט של האלימות כלפי הצוות הרפואי והן מההיבט של הפתרון – צמצום העומס במחלקות המרכזיות ובעיקר חדר המיון. "אנשים שוכבים בחדר המיון במשך שעות בלי שאף אחד ייגש אליהם, וזה מסוכן ומתסכל. אם יש לזה פתרון, בהגדלת כוח האדם וצמצום העומסים, זה חיוני ומתבקש", אמרה.
בבית החולים סורוקה בבאר שבע עובדות היום האחיות במתכונת שבת ומרפאות חוץ מתנהלות ללא אחיות. ועדת חריגים שהתכנסה ב-7:00 בבוקר החליטה על הניתוחים הדחופים שיתקיימו בכל זאת. בוטלו 24 ניתוחים לא דחופים ואלקטיביים בחדר הניתוח הצפוני. במחלקה הגניקולוגית בוטלו עוד שמונה ניתוחים לא דחופים. בית החולים הודיע למטופלים שלא להגיע מחר לחלק מהניתוחים הלא דחופים.
סגן יו"ר מועצת העובדים בסורוקה, רומן רובין, סיפר: "חוויתי אלימות לפני כשש שנים. הגיע מטופל שהפיל עצמו על הרצפה. התכופפתי להגיש לו עזרה ראשונה והוא בעט לי בפנים ושבר לי שיניים. הייתי בבית חודש. כשהגיעו השוטרים ועצרו אותו הם הכניסו אותי איתו לניידת. כעבור חצי שנה התיק נסגר בגלל חוסר עניין ציבורי. אני עדיין סוחב את זה. אמרו לי שמדובר באיש עולם תחתון ואין מה לעשות. אין לנו שום ביטחון במקום העבודה שלנו. אנחנו נאלצים לבטל ניתוחים וזה מצב לא נעים כי יש ילדים וחולים כרוניים. אבל אם לא נעשה את זה כולם יסבלו כי לא נוכל לתת טיפול כמו שצריך".
עדי בז'רנו ריצ'קר, אחות מוסמכת במחלקה פנימית ב', הוסיפה: "אלימות מילולית זה על בסיס יומי במחלקה. אלימות פיזית חוויתי כמה פעמים. זה חלק מהשגרה שלנו פה. לי אישית ניסו להרביץ כמה פעמים וחברים שלי בלמו אותם. זה יכול להיות בגלל מיטה ליד החלון או כוס קפה שלא מקבלים בזמן. אני עובדת במחלקה ארבע שנים ויש הרבה יותר אלימות בתקופה האחרונה".
באולפן ynet התראיינה גם נירה גרנות, אחות אחראית במרפאת עיניים בבית החולים שיבא, שאמרה: "אנחנו מרגישות שאנחנו כבר לא מסוגלות לתפקד בצורה מיטבית בגלל חששות. אני אוימתי על ידי מטופל שלא היה שבע רצון מהטיפול שאני נותנת לו, ממשך ההמתנה שלו. כשהוא הגיע אלינו לטיפול אמבולטורי הוא חשב שמגיע לו ומותר לו לקבל הכול".
- השביתה שלכן היא על אלימות אבל גם על עומסים ותורים ארוכים.
"נכון מאוד. אנשים ממתינים שעות וימים לבדיקות שלהם, אנשים קשה להם לקבל את זה שצריך להמתין".
לפנייה לכתב/ת 
_sm.jpg "צילום: אבישג שאר-ישוב")
