ביקור במפעל הנטוש בהרצליה

הדיווח ב"ידיעות אחרונות" על פיצוץ מפעל תעש

קופצים קדימה לשנת 2018. טורי, כלבת הזאב האנרגטית של מורן ויג, תושב שכונת נוף ים הסמוכה, מגלה ממש במקרה מעבר צר בין גדר הברזל הקוצנית דרך הצמחייה הסבוכה שמגינה על האתר הנטוש. בעקבות גילוי הפרצה, ולמרות החשש הכבד מזיהום כימי, אנחנו מחליטים לעקוב אחרי הכלבה ולצאת לסיור מצולם פוסט-אפוקליפטי במפעל התחמושת הנטוש.

מאחורי חורשת האקליפטוס הסבוכה והצמחייה הקוצנית הגבוהה שתוחמת את גדרות האתר, אנחנו נכנסים לתוך שטח רחב ושומם, שבו פזורים כמה מבנים מסקרנים שהצמחייה והעזובה השתלטו עליהם. עוד אנחנו רואים בשטח המפעל הנטוש: עמוד חשמל בודד ללא חוטים, גרמי מדרגות לשום מקום, מבנים עזובים ועשרות שבילים וכבישים שנעלמו מתחת לצמחייה הסבוכה.

מפעל תעש הנטוש(צילום: אסף קמר)

(צילום: אסף קמר)

המבנים הנטושים בטבע הפראי(צילום: אסף קמר)

מבני מפעל תעש הנטוש(צילום: אסף קמר)

על קירות המשרדים הנטושים יש סיסמאות וסמלים נאציים בשילוב ציורי קיר עם מוטיבים של כת השטן, עדות אילמת להיעדר פיקוח ציבורי באתר ולהפיכת האזור לשטח הפקר.

כיתובי השנאה בתוך אחד המבנים(צילום: אסף קמר)

(צילום: אסף קמר)

אנחנו מתקדמים על כביש אספלט מתפורר לכיוון מבנה אבן עתיק שעומד על גבעה קטנה. טורי הכלבה שומעת רעש ומיד קופאת במקום. אנחנו נבהלים וכורעים ברך לתוך הצמחייה, מחפשים עם העיניים בשיחים או בדמיון ניאו-נאצים חובבי כת השטן, שהושפעו מהזיהום הכימי בשטח והם זוחלים בשיחים אחרינו. מזל, מתברר שזו הייתה רק ארנבת ענקית.

בתוך המבנה העתיק, שעשוי מאבני כורכר ענקיות, יש באר מים עמוקה ומסתורית ומכונת שאיבה חלודה עם גלגלי שיניים ענקיים מברזל. מי התהום שמתחת לשטח המפעל זוהמו בכימיקלים מהפיצוצים והם אסורים לשתייה.

ירון שרון מצלם את הבאר(צילום: אסף קמר)

שרידי הגדר החשמלית בחלקו המערבי של המפעל לא מונעים מאיתנו לרדת דרך מערכת הביוב הנטושה לכיוון קניון כורכר מדהים ביופיו. הרוח העזה שבאה מהים שייפה עד דק את קירות האבן הרכה ויצרה ציורים ופסים מוזרים, שהפכו את הירידה בתוך הקניון לחוויה אופטית פראית ומרגשת.

הים הכחול מבצבץ(צילום: אסף קמר)

הירידה בדרך אל הים(צילום: אסף קמר)

גם כאן, בתוך הקניון הצר, צמחי תרבות מתערבבים בתוך הצמחייה הטבעית של רכס הכורכר, ויחד עם חלקי מכונות ישנות שמבצבצים מהאדמה, חביות חלודות ושאריות בטון מהפיצוץ הופכים את הצעידה בוואדי לחוויה פוסט-אפוקליפטית מטרידה ולעיתים מאוד אסתטית, ממש כמו בסרטי "מקס הזועם".

בסופו של הוואדי המרהיב אנחנו צועדים אל חוף הים המזוהם, צפונית למבצר אפולוניה, שבגלל הכתם הצהוב והזרחני שמנצנץ מתוך המים נקרא בפי תושבי האזור "החוף הצהוב". למרות החום הכבד והזיעה שעוטפת אותנו, אנחנו לא מעיזים להיכנס למים המזוהמים. ויג מספר לנו שבפעם הראשונה שביקר ב"חוף הצהוב" הוא הבחין בשני צבי ים ענקיים נרקבים על החוף.

הכתם הצהוב במים(צילום: אסף קמר)

(צילום: אסף קמר)

הגענו אל קו המים אך לא נכנסנו(צילום: אסף קמר)

בעקבות הלחץ של התושבים שגרים באזור, הותקנו בשטח המפעל הנטוש תחנות ניטור לבדיקת הזיהום, ומומחים לאיכות הסביבה טוענים כי יידרשו זמן רב ותקציב ענק כדי לנקות ולטהר את המקום ולאפשר לבני אדם לשוב לשם. הסיור הפוסט-אפוקליפטי במפעל התחמושת הנטוש של תעש מעלה שאלות קשות על אופי האדם ועל היחס המזלזל שלו לטבע.

יודגש כי המפעל נטוש ולא הוסדר על ידי הרשויות - הטיול בו עלול להיות מסוכן, ואין בכתבה זו כדי לעודד מטיילים להיכנס לשטח המפעל.

(צילום: אסף קמר)

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "מפעל תעש כלל מתקנים שונים שזיהמו את שטח המפעל, אך אין חשש לטייל באזור שמחוץ לגבולות המפעל לשעבר. לעניין החוף הסמוך, ממצאי דיגום שערך המשרד להגנת הסביבה במי הכתם הצהוב בשנת 2016 לא הצביעו על פוטנציאל סיכון לבריאות הציבור, ולמידע נוסף בנושא מומלץ לפנות למשרד הבריאות".

עוד נמסר כי "מפעל תעש כלל בין היתר מתקני ייצור ואחסון של חומרי נפץ, מתקני זיקוק וכן חומרים נוספים אשר הותירו אחריהם מזהמים, שזיהמו את שטח תעש. התוכנית לטיפול במפגעים הקיימים באתר כוללת פינוי מכלי מזוט, פעולות לאיתור פסולת חומרים מסוכנים, אשר קיים חשד כי הוטמנו בעבר באתר, וביצוע עבודות ראשוניות לשיקום אחד ממוקדי הזיהום באתר.

"בעקבות קול קורא שהוציא המשרד בשנת 2004, בוצע מחקר על ידי מעבדה חיצונית שהצביע על החומר NIPA5 כמקור לצבע הצהוב בים. חומר זה אינו רעיל ולכן, בהמלצת החוקרים, התייחס המשרד לכתם כאל מפגע אסתטי בלבד".