שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מעט שעות, פחות מזרחים והתעלמות מהעולם: מה כוללים שיעורי ההיסטוריה בבית הספר?
    עד לפני עשור הוקדשו למקצוע שש שעות שבועיות, אבל כיום מסתפקים התלמידים בשלוש בלבד אף שמדובר בבגרות חובה. מוועדת ביטון, שהמליצה להגביר את הלימודים על יהדות ספרד והמזרח, לא נשאר יותר מדי. מעבר לכך לא נשאר מקום להיסטוריה כללית שאינה קשורה ליהדות ולישראל, ואת המחיר משלמים התלמידים. תוכנית הלימודים בישראל – כתבה שנייה בסדרה

     

     

    מה אתם יודעים על היסטוריה? משאל רחוב    (צילום: מתן טורקיה, עריכה: רחל קרחי)

    מה אתם יודעים על היסטוריה? משאל רחוב    (צילום: מתן טורקיה, עריכה: רחל קרחי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ב-2003 סיימה ועדה בראשות ההיסטוריון פרופ' ישראל ברטל שמונה שנים שבמהלכן גיבשה את תוכנית לימודי ההיסטוריה, ומאז - במשך 15 שנה - היא מועברת בבתי הספר הממלכתיים באותה מתכונת למעט שינויים מינוריים. הכתבה השנייה בסדרה "לומדים לפי הספר" עוסקת במקצוע שבמידה רבה מעצב תודעה וזהות, ומכאן גם המתח סביבו והנטייה להשפיע על תוכן הלימודים שלו.

     

    הכתבה הקודמת בסדרה:

    הניקוד בחוץ, פובליציסטיקה ופרסומות בפנים: כך נראים כיום לימודי הלשון בבתי הספר

     

    ארכיון (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    ארכיון(צילום: מוטי קמחי)
       

    יהודים מזרחים? לא חובה

    רוב התלמידים מתחילים כיום ללמוד היסטוריה בכיתה ו'. בכיתה י', כחלק מרפורמת "למידה משמעותית", הם עוברים בחינה פנימית בעלת משקל של 30% מהציון הסופי בבגרות. לרוב הם נבחנים בכיתות י"א בבחינה חיצונית בעלת משקל של 70% מהציון הסופי.

     

    אף שמדובר בבגרות חובה, המקצוע זוכה למספר שעות לימוד מצומצם יחסית: שלוש שעות שבועיות בלבד (עד אמצע השבוע שעבר עמד המספר על חמש שעות שבועיות). בשל כך בחירת הנושאים צריכה להיות מוקפדת, ומבט על תוכנית הלימודים בהיסטוריה מחייב לשאול לא רק על מה לומדים בבתי הספר, אלא גם על מה לא.

     

    דוגמה לכך היא "ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך", שמסקנותיה הוגשו ביולי 2016. הוועדה המליצה בין היתר על הוספת "נושאים מהותיים לתולדות יהודי ארצות האסלאם החסרים בתוכניות הלימודים", ועל שילוב נרטיבים שונים מזה האירופי. כמו כן הומלץ על קביעת שאלות חובה בבגרות בנושאים מזרחיים, כאשר "אין לאפשר בחירה בין אירופי למזרחי".

     

     

     אינפו גרפיקה פרויקט לומדים לפי הספר זה מה שלומדים שיעור היסטוריה לימודים פתיחת שנת הלימודים ()

    ואולם, בדיקת שאלוני החובה בבגרות בהיסטוריה של שני המועדים האחרונים (חורף וקיץ תשע"ח, 2018) מעלה סימני שאלה באשר לאופן היישום של מסקנות הוועדה, שחוללה בזמנו רעש ותהודה ציבורית רבה.

     

    כך למשל, בחלקה הראשון של הבחינה במועד החורף התבקשו התלמידים להשיב על אחת משתי שאלות: הראשונה הייתה על מאפייני הלאומיות בפולין והשנייה על לאומיות ביוון, פולין, גרמניה ואיטליה, ובסעיף השני על התנועה הציונית בבריטניה.

     

    גם בפרק השני נשאלים התלמידים על התנועה הציונית בהתייחסות אירופית בלבד, ועל גלי העלייה הגדולים, רובם ככולם ממזרח אירופה (אם כי מקצתם מתימן וצפון אפריקה). בפרק השלישי ישנה שאלה על הצהרת כורש הנוגעת לכאורה ליהדות עיראק, אך זו שאלת בחירה.

     

    בפרק הרביעי התבקשו התלמידים לענות על שאלה על חיי היהודים בבגדד, אך בניגוד להמלצות הוועדה גם כאן זו אינה שאלת חובה, אלא בחירה מול שאלה דומה על חיי היהודים בפראג.

     

    במועד הקיץ נרשמה מגמה דומה: נוכחות דומיננטית של היסטוריה אירופית על פני היסטוריה איסלאמית וחיי היהודים בארצות האסלאם. כאמור, בניגוד להמלצות הוועדה, באמצעות שאלות הבחירה יכול תלמיד בקלות להימנע מהתמודדות עם סוגיה כלשהי של היסטוריה שאינה אירופית.

     

    מי זוכר את ועדת ביטון?

    "אני לא מרגיש שהיה איזשהו שינוי משמעותי מבחינת תוכנית הלימודים", אומר מורה להיסטוריה מהצפון. "הרבה מורים מתרעמים על כך שניתן לוותר, למשל, על לאומיות באירופה לטובת תכנים אחרים שנוגעים לוועדת ביטון, אבל בשטח לא היה שינוי דרסטי".

     

    בנוסף, בחינת תוכנית הלימודים המעודכנת בהיסטוריה מראה באופן חד-משמעי שקיימת דומיננטיות משמעותית של תוכני היסטוריה אירופית על פני היסטוריה של אפריקה וארצות האסלאם. כך, למשל, נקודת הציר הראשונה שממנה מתחילים הלימודים היא יוון הקלאסית והאימפריה הרומית, שנחשבות בעיני רבים לערש התרבות המערבית והאירופית.

     

    המפקחת המקצועית הראשית (מפמ"רית) על היסטוריה בחינוך הממלכתי במשרד החינוך, ד"ר ארנה כץ אתר, הודפת את הטענות על יישום חלקי של מסקנות ועדת ביטון, אך גם רומזת שחלקן היו פשוט לא ריאליות.

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

    "בעולם הפדגוגיה זה לא נכון ליצור שאלות חובה בבחינת הבגרות", היא אומרת. "אנחנו מחויבים לתת בחירה בין כל הפרקים והנושאים השונים. בעקבות המלצות ועדת ביטון, בחינת החורף כללה שאלה בנושא העברית, שבה שילבנו לראשונה את נסים בכר, לאחר שבמשך שנים שאלנו רק על אליעזר בן יהודה. בנוסף, בבחינת בגרות אחרת שילבנו שאלה על אוניית מעפילים מצפון אפריקה, לעומת שאלות קודמות שעסקו במעפילים מאירופה.

     

    "אני מאמינה בסיפור השלם של כולנו, שהוא לא רק של יוצאי אירופה. גם בתוכנית המתוקשבת שאנחנו בונים בימים אלה תהיה התייחסות הן להיסטוריה אירופית והן להיסטוריה מזרחית. עשינו הרבה למען יישום מסקנות ועדת ביטון, ואנחנו מחויבים להן. זהו תהליך שנמצא בעיצומו. בשנה האחרונה, למשל, הוכנס הנושא של המרגל אלי כהן והורחב נושא חורבן הקהילות בהקשר של השפעת ההקמה של מדינת ישראל על יהודי ארצות האיסלאם. בנוסף עיבינו חומרים על תהליכי קולוניזציה בארצות האיסלאם, ונוספו סרטונים ועדויות של יוצאי ארצות האיסלאם בתוכנית המתוקשבת".

     

    הדרוזים והצ'רקסים בפנים

    בתחומים אחרים נראה דווקא שחלו תמורות בתוכנית הלימודים. אחת מהן היא הכנסת ההיסטוריה של הדרוזים והצ'רקסים החל משנת הלימודים הבאה. על פי החוזר של המפ"מרית, בחטיבה העליונה "פרק ההוראה העוסק במלחמת העצמאות יעודכן, ותיתוסף לו התייחסות להצטרפות הדרוזים לטובת הכוחות היהודיים הלוחמים במלחמת העצמאות ולבחירתם של הצ'רקסים להתנדב לשירות לטובת הצד היהודי במלחמה". בחטיבת הביניים ייכנס פרק העוסק ב"יחסים בין הדרוזים והצ'רקסים לבין היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המאבק על הקמת המדינה".

     

    שינוי נוסף שעליו הודיע משרד החינוך לאחרונה הוא הרחבת השימוש בספר פתוח בבחינת הבגרות, בתום פיילוט שהוגדר כמוצלח. בתוך שלוש שנים ייבחנו התלמידים בבחינת הבגרות עם חומר פתוח בארבעה נושאים: טוטליטריות, מלחמת העולם השנייה, אנטישמיות ושואה.

    הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין (צילום: מוטי קמחי)
    דגלי ישראל עם דגלי העדה הדרוזית(צילום: מוטי קמחי)

    גם המורים מעידים שבשנים האחרונות נרשם שינוי בתפיסת לימודי ההיסטוריה בבתי הספר. רכז המקצוע ברשת החינוך אנקורי, גלבוע כהן, מספר ש"השאלות בבחינות הן כבר לא 'שנן והקא' אלא הרבה יותר שאלות של חשיבה. התלמידים כיום מתבקשים לחשוב על תהליך ולא רק לספר מה היה. בנוסף, ההשתלמויות למורים במקצוע הן מקיפות ומצוינות, ויש כל הזמן חשיבה על תוכנית הלימודים ועל עדכונה".

     

    מנגד, מורה ממרכז הארץ מספרת על השלכות רפורמת "למידה משמעותית" על לימודי ההיסטוריה: "מאחר שפיצלו את הבחינה לחלק פנימי בכיתה י' וחלק חיצוני בכיתה י"א, אנחנו רואים ירידה משמעותית בידע של התלמידים בסוף כיתה י'. הסיבה היא שבתי הספר רוצים להעלות כמה שיותר את הציון הסופי של התלמידים, ולכן השאלות בכיתה י' הן קלות מאוד והידע של התלמידים בסוף השנה הוא שטחי ביותר".

     

    העולם כולו נגדנו

    בחינה של תוכנית הלימודים בהיסטוריה מעלה מסקנה נוספת: חומר הלימוד שעליו נבחנים התלמידים בבחינת הבגרות בהיסטוריה עוסק כמעט אך ורק בהיסטוריה יהודית וישראלית. לדברי ראש החוג להוראת היסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר אמנון יובל, זה לא תמיד היה כך.

     

    "נכון להיום, בתוכנית הלימודים מדגישים את החלוקה הקלאסית של היסטוריה יהודית וישראלית לעומת כללית", הוא אומר. "זו חלוקה פוליטית. היא קיימת עוד מלפני קום המדינה ומתייחסת הרבה פחות למדינות אחרות בנוגע להיסטוריה הלאומית שלהן. יש בחלוקה הזו אמירה שבבסיסה התפיסה שלנו, היהודים, יש היסטוריה אחרת, עם חוקים אחרים והיגיון אחר ונפרד מההיסטוריה הכללית.

     

    "זו החלטה שיש לה משמעות אקדמית אבל גם פוליטית ומוסרית. כשאני למדתי בבית הספר בשנות ה-80, חלק מתוכנית הלימודים לבגרות היה היסטוריה כללית. ככל שהשנים חלפו, בהדרגה ההיסטוריה הכללית הועברה לחטיבת הביניים, ומה שלא נלמד לבגרות – בהכרח נתפס במערכת כחשוב פחות, עד כדי כך שמנהלי בתי ספר לעיתים בוחרים לעשות בשעות ההיסטוריה שימושים אחרים".

    הכרזת המדינה, ה' באייר, תש"ח (צילום: לע"מ) (צילום: לע
    הכרזת המדינה, ה' באייר, תש"ח(צילום: לע"מ)

    מה כן לומדים כיום התלמידים לבגרות? "יש אפשרות ללמוד על קהילות בימי הביניים במקום על בית שני, אבל זו אפשרות שרק מורות מעטות בוחרות בה, ובכל מקרה הנושא הזה נלמד בפריזמה יהודית", מוסיף ד"ר יובל. "ההפרדה בין ההיסטוריה היהודית לכללית תמיד הייתה קיימת במערכת החינוך, אבל היא החמירה עם השנים. זו תופעה שמשקפת תהליך חברתי רחב יותר של הסתגרות ובדלנות בישראל.

     

    "מעניין לציין שדווקא בחינוך הממלכתי-דתי אנחנו רואים מגמה הפוכה. שם, לאחר שנים של לימודים שהיו גם כן על טוהרת ההיסטוריה היהודית והישראלית, ישנה כניסה בשנים האחרונות של ההיסטוריה הכללית".

     

    מנגד אומרת המפקחת ד"ר אתר: "אני לא מסכימה שמה שנלמד בחטיבות הביניים חשוב פחות. התוכנית נבנית נדבך על נדבך, על פי סדר כרונולוגי. אכן, בחטיבה העליונה יש את היווצרות הציונות והלאומיות, השואה ומלחמת העולם השנייה, הקשורים כולם להיסטוריה היהודית והישראלית.

     

    "העובדה שהתלמידים נבחנים כמעט אך ורק על היסטוריה יהודית וישראלית נובעת משתי סיבות. הראשונה היא שינוי מבנה הבחינה. בעבר היו שני טפסים, כאשר הראשון עסק בהיסטוריה כללית והשני בהיסטוריה יהודית וישראלית. כיום מדובר בשאלון מאוחד. בנוסף, המקצוע ספג לפני למעלה מעשור קיצוץ במספר השעות. בעבר נלמדו עשר שעות שבועיות בחטיבה העליונה, ואילו היום לומדים היסטוריה רק שש שעות שבועיות. המצב הזה מחייב אותנו לעשות סדרי עדיפויות, ובאופן טבעי ילד יהודי ישראלי צריך קודם כל ללמוד היסטוריה יהודית ישראלית".

     

    בשבועיים הקרובים נפרסם כמה כתבות בסדרה על תוכניות הלימודים. אם יש לכם הצעה להיבט שחשוב לעסוק בו במסגרת הסדרה, כתבו לנו במייל האדום

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים