שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תפסיקי להתמרמר על החיים שלך, תני להם צ'אנס
    האתגר הכי גדול עבור אנשים ממורמרים זה איך להפסיק עם ההרגל של 'אכלו לי שתו לי', איך לקחת בחזרה שליטה על החיים שלהם, ולראות את הטוב כשהם בעיקר מוצאים את הרע. באופן מודע הם רוצים להיות מאושרים, הרי מי לא רוצה להיות מאושר, אבל תת המודע שלהם שואל האם בכלל שווה להם להפסיק להיות קורבן? תנסי את זה, מקסימום זה יצליח

    אם יש משהו שאני לא סובלת זה אנשים ממורמרים וכרוב ניצנים. אלא שבניגוד לירקות שעדיין לא החליטו מה הם, אנשים מצפים ליחס מכיל בשעה שהם לא מסוגלים לה(א)כיל את עצמם. אנחנו רואות אותם מכל עבר: אלה שאומרים "בוקר" בלי "טוב", שמקטרים על העבודה שלהם, שעושים טובה שהם עושים משהו, שמתלוננים על המשקל, על הסיגריות, על בת הזוג, על השכן שקנה אוטו חדש, על החופשה היקרה (לא שלהם, הם לא יצאו, יותר טוב בבית).

     

    גם על עצמם הם מלינים, הם מותשים, לא סוגרים קצוות, מדברים לעצמם בלשון גסה: איזה חמור אני, אני אדיוטית, ברור שאני לא אצליח, שוב פעם זה קורה לי... בניגוד לטפשים שלא יודעים שהם טפשים, אנשים ממורמרים יודעים שהם כאלה וזה ממרמר אותם עוד יותר. הנה, תראו את מירב מהאח הגדול, שמסתחררת בלופים של עצמה, יוצאת ושוב שוקעת במערבולת של היא התחילה והוא אשם ואיך כולם מפספסים את מה שהיא רואה. בהתחלה עוד מקשיבים לה, נותנים עצות, מנסים לעזור, אבל אז מגיע הגירוד המוזר שמטפס במעלה הגב וכל מה שאת רוצה עכשיו זה לתפוס מרחק כי לא נעים לך בגוף.

     

    האתגר הכי גדול עבור אנשים ממורמרים זה איך להפסיק עם ההרגל של 'אכלו לי שתו לי', איך לקחת בחזרה שליטה על החיים שלהם, ולראות את הטוב כשהם בעיקר מוצאים את הרע. באופן מודע הם רוצים להיות מאושרים, הרי מי לא רוצה להיות מאושר, אבל תת המודע שלהם שואל האם בכלל שווה להם להפסיק להיות קורבן? והתשובה היא שלגמרי לא בטוח. אנשים שכל הזמן סובלים מרוויחים מהסבל שלהם: אנשים מציעים להם עזרה, דואגים, מעניקים אמפתיה ותשומת לב. אם יהיו חזקים ויעמדו בזכות עצמם, אולי יפסידו את תשומת הלב הזאת ויישארו לבד??

     

      (צילום: shutterstock)
    תפסיקי עם המרמור, תתחילי לחייך (צילום: shutterstock)

     

    זה את, זה לא הוא

    אני רואה את זה סביבי, כשמגיעות נשים לטיפול וכל משפט שלהן מתחיל ב"הוא". הן מעבירות אל ה"הוא" את מלוא כובד האחריות, ובכך פוטרות את עצמן מהמאמץ לעשות דברים לבד. "אני רוצה שהוא יעזוב אותי כדי שאוכל למחוק אותו מהחיים שלי באופן סופי", אמרה לי מישהי שלא העיזה לקום וללכת. "הוא עבר ילדות קשה, בגלל זה הוא מתנהג אליי ככה", אמרה אחרת שניסתה להצדיק את הישארותה עם בעל אלים. חוסר היכולת לעשות מעשה מוליד מעגל של תסכול וחוסר אונים ושולח אדוות שליליות החוצה.

     

    אז איך מפסיקים להיות קורבן לנסיבות והופכים למלכה ששולטת בחייה? לפני הכל, שימי לב למחשבות. למחשבה יש עוצמה פיזית, לא רק מנטלית. מחשבה כמו "אני חלשה" או כמו "אין סיכוי שאני אצליח" היא חבל עבה שמושך אותך למטה באכזריות. ברגע שתשחררי את החבל תעופי למעלה, ולכן צריך להתאמן על מחשבות חיוביות, להגיד לעצמך בראש: אני מוצלחת, אני אצליח, מה שהיה בעבר לא קשור להווה, אני מסוגלת, אני יכולה, אני מלכה!

     

    הטיפ הראשון שלי הוא להחליף באופן מודע את המחשבות המבאסות לכיפיות, גם אם זה נראה מזויף בהתחלה, כי זה עובד. לפני שנה התאמנתי עם מדריכת כושר שחיבבה סקווטים כמו שאני מחבבת פיצות, ובכל פעם שייללתי "איזה סיוט", היא היתה קופצת משמחה, מתעלמת ממני, ושואלת: "נכון כיף?". באחת הפעמים, כשטיפסתי על מדרגות נעות שלא מובילות לשומקום ונטפתי לתוך עצמי, היא שאלה בעליצות מעצבנת אם אני נהנית והשבתי בסרקזם: "בטח, כיף!" פניה אורו: "נכון כיף?"

     

    הסיטואציה הצחיקה אותי ומאז בכל פעם שהגעתי לאימון, במקום לקלל מבפנים כרגיל הייתי אומרת "איזה כיף" בציניות. אבל אז קרה משהו מעניין: המוח שלי התחיל לקבל תשדורות של כיף, ובלי שהרגשתי הסבל שלי הלך ופחת בצורה משמעותית.

     

    הטיפ השני להזרמת אנרגיה חיובית הוא למחוא לעצמך כפיים, ורצוי דבר ראשון על הבוקר. סבבה, זה דבילי, אבל זה לא שאת נמנעת ממעשים דבילים אחרים כמו לא ללכת לים כי יש לך בטן או לחשוב שאת לא מספיק טובה. מחיאות כפיים ממריצות פיזית ומנטלית ומעלות חיוך על השפתיים. זה להתחיל את הבוקר בטוב, באנרגיות חיוביות.

     

    המחשבה שלנו והשפה שבה אנו בוחרות להתבטא הן אלו שיוצרות את סדר היום שלנו. כשאומרים "מחשבה יוצרת מציאות" לא מתכוונים שאם נחשוב על משהו הוא יקרה, אלא שאם נאיר את המחשבות שלנו במקום להחשיך אותן נוכל לראות בבירור דברים שעד כה הסתתרו בצל. זה פתח להתחלות חדשות, להיכרויות, לאהבה, למה שרק נרצה. לפעמים זה מצריך מאמץ, אבל בלי להתאמץ לא זוכים בניצחון מתוק אלא נשארים עם כרוב ניצנים.

    שלך,

     

    גאיה קורן, מרצה 'אני מלכה' להערכה עצמית, מחברת הספר "אני מלכה גרושה באושר ", ועתונאית בידיעות אחרונות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים