יומן ברלין: ההבטחה הישראלית
אדווה כהן גילחה כמעט דקה וחצי משיאה ב-3,000 מטרים מכשולים. בראשון (21:55) היא תנסה להמשיך את ההתקדמות המדהימה שלה בגמר אליפות אירופה בברלין. וגם: האחים שמשגעים את היבשת וההנצחה הגרמנית
אם לונה צ'מטאי היא הסנסציה הישראלית באליפות אירופה הנערכת בברלין, אדווה כהן היא ההבטחה והתקווה שלנו. שנים רבות לא גדלה אתלטית ברמתה, תוצרת הארץ, והנה היא מפציעה ומפתיעה.
האמנם מפתיעה? נכון, ידענו שכהן מוכשרת, אבל על המסלול הברלינאי היא הסבירה לנו שלא הערכנו עד כמה.
תראו לנו ספורטאי ישראלי שמדורג במקום ה-30 מבין 33 המתחרים (מתחרות) בשיאים האישיים, התחתית של התחתית, לפני התחרות החשובה בחייו, והוא מסיים עם חיוך על הפנים - 18 מקומות טוב מדירוגו המוקדם, קובע את הקריטריון האולימפי שנתיים לפני המשחקים בטוקיו ועל הדרך מגיע לגמר אליפות אירופה.
ב-2016 כהן בת ה-22 עדיין רצה את המרחק ב-11:04 דקות, עכשיו היא ירדה ל-9:36.13 דקות, כמעט דקה וחצי שיפור. רק במוקדמות בברלין היא גילחה 12 שניות משיאה הקודם. ואיך כהן הסבירה זאת: "רציתי לעשות 9:40 דקות ויצאה לי תוצאה יותר טובה".
כהן נמוכה יחסית, 1.55 מ', שוקלת 41 ק"ג. חיסרון של רגליים ארוכות שמקצרות את המרחק, אם כי יש דוגמאות דומות לה. לואיזה גאגא האלבנית, שדורגה במקום השני מבין 33 משתתפות המוקדמות, נמוכה ממנה. אז איך אפשר לפענח את הסוד? פנינו למומחה בתחום, איתי מגידי, שיאן ישראל ב-3,000 מכשולים: "אדווה נמוכה, לא עם טכניקה מושלמת ולמרות הנתונים הללו היא מצליחה בעיקר בעקבות יכולות תפקוד ברגע האמת יחד עם שינויי קצב ופיניש אדיר".
הרוסים באים
מניסיוני הרב בתקשורת, בטח ניסיון יותר גדול מזה של כהן על המסלול, אני יודע שקשה מאוד לפרסם סיפורים על מאמני אתלטיקה. למי שלא ממש בתחום, מדובר בחדשות לא סקסיות ונעדרות רייטינג.
חשיבות המאמן באתלטיקה מול הספורטאי האישי שלו, מכרעת מזו של מאמן כדורגל או כדורסל, שגם חשיבותם גדולה. האם כהן הייתה יכולה להצליח בלי מאמן אישי בשיעור קומתו של רומן פרדמן? תראו למשל איך ישראל פספסה מדליה בגלל הפרידה של חנה מיננקו ממאמניה אלכס מרמן ואחריו רוגל נחום. אין טעם להזכיר את כולם, אלא רק לציין שעליית המאמנים מברית-המועצות לשעבר פשוט נתנה דחיפה עצומה לאתלטים בישראל.
הגאון והאחים
איזה תענוג לראות ריצת 1,500 מטרים בגמר אליפות אירופה, שבה זוכה בזהב ילד שיחגוג 18 בחודש הבא. הנורבגי יקוב אינגבריגטסן, גאון ריצה המסומן כבר שנתיים - קיליאן אמבאפה של האתלטיקה. ואת מי הוא מנצח בגמר אם לא את אחיו הנריק בן ה-27, שדורג רביעי, והאח האמצעי פיליפ, שנדחק למקום ה-12.
מישהו זוכר אחים תאומים שעומדים על פודיום אחד? קווין בורלי (30) הבלגי שזכה בכסף ב-400 מטרים (45.13 שניות) לפני תאומו ללידה ג'ונתן (45.19 שניות). ויש אפילו עוד אח למשפחה, דילן בן ה-26, שניצח את המקצה המוקדם ב-400 מטרים, אבל לא הצליח להעפיל לגמר בהמשך. סיפור מרגש, ולא רק את ההורים של השלושה.
הגרמנים מנציחים
יום לאחר ההנצחה המרגשת של האתלטית היהודייה, גרטל למברט, שסולקה ממשלחת גרמניה שבועיים לפני אולימפיאדת 1936, התעכבתי היום בדרכי לאצטדיון על מספר תיעודי אירועים הקשורים בתקופה הנאצית באזור הפארק האולימפי. לא רק על שמם של גרטל למברט ושנוא נפשו של אדולף היטלר, ג'סי אוונס, נקראו רחובות באזור האצטדיון, יש עוד לא מעט מונצחים.
מרשים לראות כיצד בני התקופה הזו בגרמניה מנסים לתקן עוולות. הדבר לא יצליח למחוק את מה שעשו הנאצים המרושעים והאכזריים, שרצחו בין היתר את סבי וסבתי בלטביה, דודי לבית שוגל ומיליוני קרבנות תמימים אחרים, אבל לפחות הרצון הטוב וההנצחות מהווים צעד נכון.
לפנייה לכתב/ת 
