שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תל אביב של פעם מול היום

    כיצד נראה הקיוסק העברי הראשון בעיר תל אביב בעת הקמתה ומה השתנה בו היום, מה התרחש בבית ויס והיכן יושב בנק ישראל וכיצד הוא נראה כיום? הצטרפו למסע בזמן בשביל העצמאות בתל אביב ותגלו חתיכת היסטוריה מרשימה

    בשיתוף עיריית תל אביב-יפו

     

    יש לנו ארץ נהדרת ואנחנו אוהבים לטייל בה לאורכה ולרוחבה ולגלות פעם אחר פעם כמה זה מהנה להיות חלק מנופה המרהיב. לכן, לא מפתיע ששביל העצמאות, שנחנך ביום העצמאות האחרון שציין 70 שנים למדינה, הפך תוך זמן קצר לאחד הסיורים הפופולאריים בעיר תל אביב.

     

    השביל, שאורכו קילומטר אחד, מחבר 10 נקודות תוכן ומורשת מתולדות תל אביב והמדינה באזור שדרות רוטשילד והרחובות הסמוכים, והוא מתאר את ארבעת העשורים שחלפו בין ייסוד העיר העברית ב-1909 לייסוד המדינה העברית ב-1948. זהו פרויקט משותף של משרד ירושלים ומורשת, משרד התיירות ועיריית תל אביב-יפו, ונולד מתוך הרצון להנגיש לישראלים ולמבקרים מחו"ל המסיירים בשדרות רוטשילד, את הסיפור ההיסטורי-לאומי הייחודי שהתרחש במקום.

     

    בחודשים האחרונים התבצעו עבודות תשתית נרחבות בין נקודות השביל, העשוי מפליז מוזהב המרוצף בתאורה ייחודית שתאפשר גם סיורים ליליים. "שביל העצמאות" נוצר בהשראת "שביל המורשת" בבוסטון שהינו אחד האתרים ההיסטוריים הפופולאריים ביותר בארצות הברית.

     

    נקודות הציון בהן עובר השביל:

     

    הקיוסק התל אביבי הראשון

    תל אביב נוסדה בשנת 1909 על גבעות חול שוממות על ידי 66 משפחות יהודיות שיצאו מיפו. השכונה נקראה תחילה "אחוזת בית", ואולם בהמשך הציע מנחם שינקין, את השם "תל אביב". בקיוסק, שהינו העתק של הקיוסק המקורי, מותר היה למכור רק גזוז, ואסור היה לנשים לעבוד בו. סמוך לקיוסק הוצב פנס לוקס, והמקום הפך לנקודת מפגש לצעירים.

     

     

    מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן

    תל אביב נולדה כפרבר של יפו ובשנותיה הראשונות נחשבה שכונה של עיר הנמל העתיקה. בהזמנת העירייה יצר האמן נחום גוטמן עבודת פסיפס גדולה שנחנכה ב 1976 ומציגה בשלל צבעים ודמויות את תולדות יפו בת אלפי השנים ותל אביב הצעירה שנולדה ממנה. בפסיפסים ניתן להבחין בתמונות מפורסמות מתולדות יפו.

     

     

    בית ויס

    עקיבא אריה ויס עמד בראש ועד השכונה "אחוזת בית" עד שהוחלף על ידי מאיר דיזנגוף. ויס ארגן את הגרלת המגרשים הנחשבת לרגע המכונן של תל אביב: הוא רשם את שמות המייסדים ואת מספרי המגרשים על גבי צדפים, ואחד מילדי המייסדים הגריל את מגרשי השכונה. ביתו של ויס הוא אחד האחרונים שנותרו על תילם מאז ייסוד העיר והוא עשוי, כראוי למעשה המכונן של ויס, מלבנים משובצות בצדפים.

      

     

    הגימנסיה העברית הרצליה

    בנקודה זו עמדה פעם הגימנסיה העברית הרצליה, שנבנתה בהשראת דימויי בית המקדש. קשה להפריז בחשיבותה של הגימנסיה לנס התרבותי שהתחולל בתל אביב: החייאת השפה העברית אחרי 2000 שנים בהן שימשה כשפת קודש ותפילה בלבד. הגימנסיה הייתה בית היוצר לחינוך ולתרבות העברית החדשה, מוסד בו טופחה הזהות הלאומית, ומקום לידתם של רבים מהארגונים והתנועות שהשפיעו על היישוב כולו. 

     

     

    בית הכנסת הגדול

    בית הכנסת הגדול נועד מתחילתו לשקף את חשיבות הזהות היהודית של העיר ולאחד בין כתליו את התל אביבים כולם - דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים. בראש הוועד להקמתו עמד ראש העיר מאיר דיזנגוף, שגם גייס כספים לבנייתו. ממדיו העצומים שיקפו את רצונה של העיר להיות מרכז רוחני, והבית שימש לא רק לתפילות אלא גם לטקסים לאומיים, התכנסויות, חגים והלוויות של גדולי היישוב ונפגעי פרעות. 

     

     

    מוזיאון ה"הגנה"

    המוזיאון שוכן בביתו של אליהו גולומב, ממייסדי ארגון ה"הגנה" ומפקדו. הבית היה המטה החשאי של הארגון וגם מקום התכנסות משפחתי ל"ארבעת הגיסים" שהיו בין המנהיגים של היישוב היהודי – גולומב, משה שרת (לימים ראש הממשלה ושר החוץ), דב הוז (מראשי ההגנה ומחלוצי התעופה העברית) ושאול אביגור (ממגיני תל חי, מראשי ההגנה, מפקד המוסד לעלייה ב').

     

     

    בנק ישראל

    בניין זה נבנה עבור "בנק אשראי" בסוף שנות ה-30 ובהמשך שכנו כאן משרדי מס ההכנסה הבריטי. בשנת 1944 התקיימה כאן פעולה מפורסמת של מחתרת האצ"ל, כשלוחמיה פוצצו את המקום במקביל לפיצוץ משרדי מס ההכנסה בירושלים ובחיפה, ללא קורבנות בנפש. כיום פועל בבניין הסניף התל אביבי של בנק ישראל ומרכז מבקרים לתולדות הכסף.  

     

     

    האנדרטה למייסדי העיר תל-אביב

    האנדרטה הוקמה בשנת 1949 במלאות 40 שנה לייסוד העיר. במקום נערכה הגרלת המגרשים ההיסטורית ביום ייסודה של תל אביב, ואחרי ייסוד העיר הוקם כאן בית הוועד ומגדל מים. על האנדרטה חקוקים שמות מייסדי העיר וכן תבליט המציג שלושה שלבים בהתפתחות תל אביב: כיבוש החולות, הקמת "אחוזת בית" וגימנסיה הרצליה והעיר הפורחת בשנות ה-40. משני צִדי האנדרטה מתנוסס סמל העיר ההיסטורי, שעיצב נחום גוטמן, ובלבו מגדלור, אשר לדברי האמן מסמל את הייעוד שמייסדי תל אביב הועידו לעיר: להיות "שער לעלייה ומאור לגולה". 

     

     

    פסל דיזנגוף

    בשדרות רוטשילד, סמוך לבית העצמאות, ניצב פסל מאיר דיזנגוף רכוב על סוסתו "מהירה". דיזנגוף נבחר בשנת 1911 לראשות ועד תל אביב, ובמשך 25 שנה (לא רציפות) הנהיג את העיר. על אף שתל אביב בימי דיזנגוף הייתה לא יותר מעיירה, הוא ייעד אותה לגדולות וראה חשיבות עצומה בהשקעה במוסדות תרבות, אמנות, חינוך, קהילה, בריאות ורווחה כמודלים שישמשו את המדינה העתידית. כדבריו: "לא הבתים, הרחובות והבניינים מהווים עיר - כי אם תכונות תושביה: הלשון, אהבה לעבודה וליצירה, השוויון, החופש, האמונה בכוחות עצמנו, והרצון לחיות חיים של כבוד ושל עמידה בזכות עצמנו. שמרו על האידיאלים הלאומיים שלנו, כי בהם טמון עתיד עירנו. יחי הגניוס היהודי; תחי העיר תל אביב!".

     

     

    בית העצמאות

    ביתם ההיסטורי של מאיר ורעייתו צינה דיזנגוף, אחד מ-66 הבתים הראשונים של אחוזת בית, שבשנות ה-30', אחרי מות צינה, הסב דיזנגוף לצורך הקמת מוזיאון תל אביב לאמנות. הוא עצמו עבר להתגורר בקומה העליונה, ופתח את סלון ביתו כבית תרבות לתושבי עירו. ביום ששי, ה' באייר תש"ח (14.5.1948), התכנסו ראשי היישוב באולם המוזיאון לטקס הכרזת העצמאות ההיסטורי. ההכרזה, שנמשכה מעט יותר מ-30 דקות, הסתיימה בצלילי "התקווה" שניגנה התזמורת הפילהרמונית שבשל צפיפות התמקמה בקומה שמעל. בית העצמאות שימש בחודשי המדינה הראשונים גם את מועצת המדינה הזמנית שהתכנסה בו במקביל לקרבות מלחמת העצמאות. עם פתיחתו המחודשת בשנים הקרובות יהפוך הבית לאתר מורשת לאומי שיוקדש להקמת המדינה ועצמאותה. מקום של כבוד יוקדש לאבי העיר תל אביב ובעל הבית מאיר דיזנגוף, ולתפקידו ההיסטורי בבניין העיר ופיתוחה.

     

      

    נשארים איתכם בקשר כל המסלול

    האפליקציה "שביל העצמאות" מנגישה לציבור הרחב באופן חווייתי את סיפור האנשים והמאורעות שהובילו להקמת המדינה. לאחר בחירת הקריין -

    שלמה ארצי, רבקה מיכאלי או טל מוסרי - המסיירים הולכים לאורך "שביל העצמאות", המסומן במדרכה באמצעות פס פליז מוזהב; ה-GPS שבמכשיר מזהה את מיקום המסיירים, ומשמיע להם שירים עבריים שמלווים את המסע.

     

    עם ההגעה לכל אחת מ-10 נקודות התוכן, מתחיל פרק אינטראקטיבי. כמו-כן יכולים המסיירים להצטלם בכל נקודה בצילום סלפי "היסטורי" תוך שפניהם מוטמעות בתמונה מפורסמת. כל נקודה כוללת גם משחק לילדים, וכן הרחבות ידע אודות המקום, הארכיטקטורה של הבניין המדובר, האישים שפעלו בו, וכדומה. בנוסף, ניתן להיכנס ל"שער הדמוקרטיה" – מיזם ייחודי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועיריית תל אביב-יפו, המציג ב-360 מעלות את סיפור מגילת העצמאות ופרקים בדמוקרטיה הישראלית, ברחבת רוטשילד 1.

     

     

     

     

    בשיתוף עיריית תל אביב-יפו


    פורסם לראשונה 16/08/2018 08:57

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אברהם סוסקי, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
    תחנה בדרך: גימנסיה הרצליה שהיום היא מגדל שלום
    צילום: אברהם סוסקי, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
    מומלצים