מקלארן 570S ספיידר במבחן - האולטימטיבית

מתחרים: פרארי 488 ספיידר, פורשה 911 טורבו S קבריו, אודי R8 ספיידר

מתי אצלנו: לא תשווק רשמית

מחיר משוער: 2 מיליון שקל

נגד: עיצוב, לא משווקת כאן

(צילום: ניר בן זקן)

ואם מתעלמים מדגמים בייצור מוגבל כמו ה-F1 או ה-SLR אותה ייצרה עבור מרצדס, המכונית הראשונה בייצור סדרתי מלא - אם כך אפשר לכנות רכב שיוצר במספרים זעומים ממילא - הייתה ה-MP4-12C שהושקה ב-2010, מכונית של 0 ל-100 בפחות מ-3 שניות ומהירות מרבית שנושקת ל-350 קמ"ש. בתחילת העשור.

תחת ניהולו של איש העסקים רון דניס, היזם, הבעלים ויו"ר לשעבר של חברת הטכנולוגיה מקלארן, וכמובן מנהל קבוצת הפורמולה 1 ואדריכל מהלך הפיכתה ליצרנית בעלת שם, השיקה מקלארן עד כה לא פחות מחמישה דגמים שונים (כל אחד מהם בכמה גרסאות מרכב והספק. וכולם ללא יוצא מהכלל זו לסופרלטיבים בפחות או יותר כל סקירה בה השתתפו.

(צילום: ניר בן זקן)

שמנו את ידינו על הדגם הבסיסי בהיצע, ה-570S ספיידר (גג נפתח), שמספר יחידות ממנו עשו דרכן לישראל באמצעות צינורות הייבוא האישי. וגם מכיוון שהמכונית הזו סיקרנה אותנו במיוחד - אולי היחידה מסוגה שמבטיחה לא לוותר על ביצועים ויכולת הדינמית.

עיצוב ותא נוסעים: דווקא המראה החיצוני אינו מנקודת החוזקה. המקלארן הזו תוכננה כנראה כדי להציג מקדם גרר סופר-נמוך, אבל עם יחידות תאורה קדמיות המזכירות עיני חרק, היא אינה מרשימה במיוחד. האחוריים עושים רושם טוב יותר, עם סוללת ספוילרים ייחודית.

(צילום: ניר בן זקן)

הכניסה לתא הנוסעים מתבצעת דרך דלתות נפתחות מעלה וכמו בכל מכונית המיישמת פתרון זה, המראה מרשים, הנוחות נפגמת. שכן יש צורך בתהליך דחיקת ישבן מסובך וצירוף הגפיים לאחר מכן. מה לא עושים בשביל הפוזה.

אך כאשר אתם בפנים, תשמחו לגלות מושבים מהטובים שיש, עם תמיכה מצוינת שלא על חשבון הנוחות. נדירות מכוניות הספורט עם מושבים תומכים שמאפשרות נהיגה לאורך מאות קילומטרים ללא מאמץ. מתגי הכיוון החשמלי - הממוקמים דווקא בצד ימין. בריטניה, זוכרים? - פחות נוחים. 

ההגה קטן ובשרני, נטול מתגי שליטה מיותרים למעט מנופי העברת הילוכים גדולים מאחור, מצופה אלקנטרה לאחיזה משופרת ובעל טווח כיוון גדול המאפשר תנוחת נהיגה מצוינת לבעלי מידות גוף שונות. הדוושות ממוקמות באופן מושלם ומסייעות גם לבולמים בשמאל. ותאווה לעיניים: צמד בוררי מצבי הנהיגה למערכת ההנעה והשלדה מעוצבים בדומה למתגי שליטה במטוס.

פחות משכנעת היא הגרפיקה של מסך המגע המרכזי ("7), העושה רושם מיושן. גם הבחירה בדיפון וריפוד שחור אינה מרשימה ומייצרת אווירה קודרת שלא לצורך. מצד שני, לא תמצאו כאן מתגי שליטה שמזכירים דגמים עממיים מבית פיאט (פרארי) או פולקסווגן (למבורגיני). הראות אגב, מצוינת.

לתא המטען הקדמי נפח סביר (150 ליטר) לנשיאת תיק סופ"ש בגודל בינוני, ולא יותר מכך. כאשר הגג סגור מתפנה תא נוסף מאחורי המושבים (בנפח 52 ליטר) לטובת תיק גב קטן. אגב, הגג נפתח תוך 15 שניות ובמהירות נסיעה של עד 40 קמ"ש - למכורים לתשומת לב.

יחידת הנעה וביצועים: ה-570S משתמשת במנוע V8 מרכזי בנפח 3.8 ליטר, המייצר בסיוע צמד מגדשי טורבו 570 כ"ס ומשודך לתיבת 7 הילוכים כפולת-מצמד. זינוק ל-100 קמ"ש ב-3.2 שניות, בדרך ל-328 קמ"ש. נתונים זהים ל-570S קופה. יחידת ההנעה מציעה שלושה מצבי כיול שונים (נורמל, ספורט ומסלול).

בנינוח ביותר היא חלקה ונעימה באופן שגורם לנהג לשכוח שהוא יושב במכונית סופר-ספורטיבית. בקיצוני ביותר היא אגרסיבית, עם תגובת דוושה מיידית ללא השהיית מגדש, כמעט כמו מנוע אטמוספרי, לצד העברות הילוכים סופר-מהירות ומיידיות. המנוע עצמו נשמע מצוין לעוברים ושבים בחוץ, אבל עבור הנהג הוא מפיק סאונד פחות מרשים מהמתמודדות האיטלקיות.

(צילום: ניר בן זקן)

נוחות והתנהגות: כמו כל דגמי החברה, גם ה-570S מתבססת על שלדת "אמבטיה" מקרבון, המאפשרת משקל עצמי נמוך במיוחד (1,359 ק"ג) ובמקביל שמירה על קשיחות זהה לקופה ללא צורך בחיזוקים מכבידים. ולכן, גם כיול הקפיצים, בולמי הזעזועים (אדפטיביים) והמוטות המייצבים נותר זהה. גם כאן יש שלושה מצבי כיול המשנים את משקל ההגה, קשיחות בולמי הזעזועים ומידת ההתערבות של בקרת היציבות.

בנסיעה מנהלתית על הכביש היא פשוט נוחה ביחס למכונית מסוגה, מבודדת היטב גם אספלט מצולק. עם בידוד רעשים טוב מאוד כשהגג סגור. אבל לא זו עיקר גדולתה.

היכולות הדינמיות שלה כה גבוהות, גם בהשוואה למתחרות ידועות ומוכרות ממנה. לא רק מבחינת אחיזת כביש גבוהה, לא רק בגלל משקל עצמי נמוך וחלוקת משקל ספורטיבית תודות למנוע המרכזי (58/42 לפנים/אחור). ולא רק בגלל האיזון יוצא דופן בין יכולת שינוי הכיוון הפנטסטית שמגיעה במקביל ליכולת הורדת הכוח לגלגלים האחוריים תחת מצערת מלאה ביציאה מפנייה חדה - למרות היעדר דיפרנציאל מוגבל החלקה.

היא מופלאה, שכן יש לה יכולת פנומנלית לשדר לנהג מה הוא עושה בזמן אמיתי, ומה המכונית צפויה לבצע מאית שניה לפני שהיא עושה זאת. וכל זאת ללא אלקטרוניקה סופר מתוחכמת, מתלים אקזוטיים או כנפיים אדירות ממדים. המכונית הזו פשוט ישירה ונגישה יותר מכל מכונית ספורט שפגשנו.

והתחושה הזו מעניקה שפע ביטחון לנהג, כל נהג, כשהיא נעזרת הגה (עם תגבור הידראולי, כמו פעם) ובלמי קרבון שמציעים כמויות היזון חוזר (פידבק) שכמותן לא חווינו בעשור האחרון לפחות. המכונית הזו מרגישה כמו איבר גוף נוסף, לא פחות.

(צילום: ניר בן זקן)

סיכום: מקלארן 570S היא אמנם "רק" כרטיס הכניסה העדכני של מקלארן לתעשיית רכבי הספורט, אבל היא מרגישה הרבה יותר מכך. כבר בגרסה "פשוטה" ובסיסית זו היא מסוגלת להתמודד מבחינת ביצועים ויכולות מול המיטב של פרארי, למבורגיני ופורשה, ולפחות מבחינת התחושות והפידבק אפילו להתעלות על רובן. 

היא אמנם יקרה להחריד ולכן לא ממש רלוונטית עבורכם ועבורנו, אבל היא מציגה תמהיל אדם-נוהג-במכונה נדיר שפשוט לא ניתן למצוא כיום, אשר הופך אותה ללא צל של ספק לאחת ממכוניות הספורט הטובות בעולם, אם לא הטובה שבהן. חומר טוב לחלומות על זכייה מטורפת בסכום כסף מפלצתי, לא כך?