שתף קטע נבחר

מגמת שינוי חיובית? כך עולם העבודה יכול להפוך לשוויוני ואנושי יותר

מקום עבודה שבו לא יוכלו לפטר אתכם וחופשת לידה אמיתית גם לאבות: הטרנדים הבאים אמנם לא נלקחו מסרט מדע בדיוני אך עדיין לא הגיעו לישראל. בינתיים אפשר לשטוף את העיניים ולקוות שיום אחד זה גם יגיע לפה

בשיתוף Alljobs

 

שוק התעסוקה משתנה כל הזמן וחלק מהשינויים האלו מתרחשים במהירות שיא ומשפיעים על האופן שבו הוא פועל. העובדים של היום מחליפים עבודה כל שנתיים-שלוש, ותופסים את המשרות ואת הקריירה שלהם בעין צרכנית. מהצד השני גם העסקים עצמם מבינים שההון האנושי הוא המפתח להצלחת החברה ולכן מודדים אותו במושגים "קרים" של רווח הפסד.

 

אך האם לצד ההתקדמות הטכנולוגית אפשר לראות גם מגמת שינוי חיובית בתנאי ההעסקה וביחסי גומלין שבין המעסיק לעובד שלו? אספנו עבורכם 3 מקרי קצה מעניינים מהעולם שנותנים זווית ראייה חדשה ותקווה לעולם עבודה שוויוני ואנושי יותר.

 

מקום עבודה שבו אי אפשר לפטר אתכם

בשוק שבו עובדים ומעסיקים נאמנים רק לעצמם, סיימון סינק (אנתרופולוג, גורו עסקי, ומחבר ההרצאה הנצפית ביותר ב-TED) חושב שאפשר גם אחרת. סינק מציע מודל חדשני ואנושי יותר, שהוא בנה על בסיס סיורים שערך אצל חיילי מארינס באפגניסטן. מה אומר המודל? שכמו שלא מפטרים בן משפחה שסרח, לא צריך לפטר עובדים שנכשלו. במקום זה יש לעודד ולהדריך אותם כדי לשפר את ביצועיהם. וכאילו זה לא מספיק, סינק גורס שבזמנים של קשיים כלכליים יש להעלות דווקא את המשכורות של העובדים ולא לקצץ בה.

 

עבודה במשרד (צילום: shutterstock)
עולם שוויוני ואנושי יותר(צילום: shutterstock)

הוא נותן כדוגמה חברת טכנולוגיה ניו יורקית בשם "Next Jump" שהנחילה מדיניות של "עבודה לכל החיים". מנכ"ל החברה, צ׳רלי קים, אומר דברים דומים לסינק: "כשהמצב קשה בבית הספר, האם תשקלו לפטר את ילדכם? כנראה שלא. להיפך, תעזרו לו ותתנו לו הדרכה נוספת". על פי המתודה הזו ברגע שהתחלת לעבוד בחברה, לא ניתן לפטר אותך. אם אתה נכשל במדדים – תקבל תמיכה שתשפר את היכולות שלך ובכך תועיל לצרכים של הארגון. ההסתכלות על הבוס היא כמו על מנהיג. ומנהיגים גדולים אינם מקריבים את האנשים שלהם כדי לשפר את המספרים והאינטרסים. להיפך. הם יקריבו אותם בשביל להציל את האנשים.

 

הבדלי שכר בין נשים וגברים – עבירה על החוק

בשנה החולפת נכנס לתוקפו באיסלנד חוק מהפכני שמחייב את החברות להוכיח שהן מחלקות שכר שווה לעובדים שלהן, מבלי להתחשב בנתונים כמו מגדר, מוצא, נטייה מינית או לאום. הצעד הזה מציב את איסלנד כמדינה הראשונה בעולם שמעגנת בחוק שכר שווה בין גברים ונשים.

 

מה אומר החוק? עסקים שיש להם לפחות 25 עובדים חייבים לשלם משכורות שוות לעובדים ולעובדות שלהם ולא רק זה – הם נדרשים להוכיח את זה לרשויות ולקבל על כך אישור. ארגונים שלא יחזיקו באישורים האלו עלולים יסתכנו בקנסות גבוהים. הרעיון שעומד מאחורי החוק הוא להעלים לחלוטין את פערי השכר המגדריים במדינה עד שנת 2020 ולהבטיח השתכרות שווה בין נשים וגברים.

 

נכון שבעבר, ובמדינות נוספות, כבר היו קיימים חוקים הדומים לזה, אבל השינוי הגדול פה הוא באחריות שהחוק מטיל על החברות עצמן ובחובה שלהן להוכיח את השוויון בשכר. גם האופוזיציה וגם הממשלה כולה - תמכו בחוק החדש. ובכלל, איסלנד נחשבת למדינה השוויונית ביותר בעולם על פי הדירוג העולמי, ובפרלמנט שלה כ-50% הם נשים.

 

חופשת לידה (בתשלום!) גם לאבות

אז כבר ראינו שנשים מרוויחות פחות. אבל מדוע זה קורה? אחת הסיבות לכך היא השפעת ההריונות והלידות על מסלול הקריירה. אימהות נושאות ברוב הנטל של גידול הילדים, ואינן מצליחות בשנים הראשונות לעבוד במשרות מלאות – שהן המתגמלות ביותר מבחינת שכר. בנוסף, גם חופשת הלידה היא עצירה משמעותית בקריירה והרבה מהן "מחשבות מסלול מחדש" אחריה.

 

אבל האם זה חייב להיות המצב? על פי ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם, התופעה של אבות שבוחרים לקחת חופשת לידה הולכת ומתרחבת, כמו גם המגמה שמבקשת לכלול את שני ההורים בחופשת הלידה. ומי ניצבת גם פה בראש? שוב איסלנד. אורך חופשת הלידה הנהוג במדינה הוא 9(!) חודשים: 3 חודשים לאם, 3 חודשים לאב, ועוד 3 חודשים שהם חולקים על פי החלטתם. רק כדי לסבר את האוזן, בישראל אבות מקבלים 6 ימי חופשה בלבד (3 ימי מחלה + 3 ימי חופשה שנתית) ויכולים "לקחת" מזוגתם את התקופה הזו, אבל לא לחלוק אותה איתה. כך שיש לנו לאן להתקדם.

 

 

הכותבת היא מנהלת התוכן והמחקר באתר אולג'ובס

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים