שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    דעה: מי יציל את הטבע המופלא והפגיע בים התיכון?
    פעם, כשרצינו לראות טבע בים, חשבנו שצריך לנסוע עד אילת כדי לחזות בשונית האלמוגים המרהיבה. בשנים האחרונות נחשף הטבע המדהים שיש בים התיכון של ישראל וכל המרחב עצום שגודלו יותר גדול משטחה היבשתי של המדינה, זקוק להגנה

     

    צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע

    צילום: באדיבות החברה להגנת הטבע

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פעם, כשרצינו לראות טבע בים, חשבנו שצריך לנסוע עד אילת כדי לחזות בשונית האלמוגים המרהיבה. בשנים האחרונות נחשף הטבע המדהים שיש בים התיכון של ישראל – מרחב עצום שגודלו יותר גדול משטחה היבשתי של המדינה.

     

    בים התיכון כולו יש כ-17 אלף מינים המוכרים לאדם, מתוכם כרבע הם ייחודיים רק לים התיכון, ולא נמצאים במקומות אחרים. ייחודיות הטבע בים התיכון נובעת מההיסטוריה הקדומה של הים, שעברה תהפוכות רבות, וגם מכך שהוא אגן סגור, בו המים יחסית יותר חמים ומלוחים מאשר באוקיאנוס האטלנטי.

     

    סרטן נזיר (צילום: לירון גורן)
    (צילום: לירון גורן)

     

    בים התיכון של ישראל מופו לאחרונה כ-50 בתי גידול שונים, הנבדלים זה מזה, ובהם רכסי כורכר תת ימיים, דיונות חול ומצע רך בעומקים שונים, שוניות סלעיות, רכסים וקניונים.

     

    הטכנולוגיה חושפת אתרי טבע לא מוכרים

    שיטות מחקר חדשות כמו רובוטים תת ימיים ושיטות מיפוי מתקדמות, אפשרו בשנים האחרונות לחוקרים לחדור למעמקי הים, ולחשוף אתרי טבע שלא היו מוכרים: בעומק של למעלה מ-80 מ' נמצא אזור דמדומים, בו האור מועט מאוד, ובו נמצאו גנים עשירים של ספוגים – בעלי חיים קדומים, המייצרים מעין מבנה תלת מימדי בו שוכנים דגים, נחשוני ים, תמנונים וסרטנים מגוונים.

     

    טונה כחולת סנפיר (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    בעומק גדול אף יותר, בים העמוק שהוא חשוך לחלוטין, נמצאו בעומק 600 מ' אתרים של אלמוגי מים עמוקים – אלמוגים שלא ראו מעולם אור שמש. אלה בעלי חיים רגישים מאוד להפרעות, הניזונים מחלקיקי מזון הנושרים מעמודת המים שמעליהם. בעומקים גדולים אף יותר, המגיעים לכ-1000 מ' עומק, נמצאו נביעות מתאן ייחודיות – מערכת אקולוגית שאינה תלויה באור השמש אלא מנצלת גזים המפעפעים מבטן האדמה כמקור אנרגיה עצמאי.

     

    דקר הסלעים (צילום: אורן קליין)
    (צילום: אורן קליין)

     

    טבע פראי גם בישראל

    בים התיכון ניתן לצפות במראות שהתרגלנו לצפות להם רק בחוץ לארץ: להקות של דולפינים, דגי דקר ענקיים, התקבצויות רבייה של חתולי ים, ועוד מראות של טבע פראי שביבשה כמעט לא ניתן כבר לראות.

     

    דגי הדקר (לוקוס) הם אחד הסמנים של בריאות המערכת האקולוגית: זהו דג טורף איטי יחסית, שיש לו סיפור חיים מרתק: הוא מתחיל את חייו כנקבה, ורק בהמשך חייו, חלק מהפרטים ישנו את מינם לזכר. במקום שיש דקרים גדולים, זה סימן שהטבע עובד, ואכן בשמורת אכזיב – השמורה הוותיקה ביותר שנאכפת בים התיכון, ניתן למצוא שגשוג של דקרים גדולים.

     

    דקר הסלעים (צילום: אורן קליין)
    (צילום: אורן קליין)

     

    חתול הים (בטאים) הוא דג שטוח, קרוב רחוק של הכריש. הבטאים הם מלכי הדיונות התת ימיות. הם נחים מחופרים בתוך החול, כשעינהם מציצות החוצה, ומאתרים בתוך המצע הרך את טרפם בעזרת חוש המאתר תנודות חשמליות.

     

    הטבע העשיר הזה נמצא בסכנה: בניגוד לשטח היבשתי של ישראל, שחמישית ממנו מוכרז כשמורות טבע, רק 0.3% משטח המים הריבוניים של ישראל הוכרז כשמורות ימיות. מצב זה חושף את הטבע הימי הרגיש לאיומים שונים.

     

    חשופית (צילום: אדם וייסמן, פרופ' דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה)
    (צילום: אדם וייסמן, פרופ' דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה)

     

    דיג מכמורת הורס בשיטתיות את קרקעית המצע הרך, ופוגע אנושות בחתולי הים. דיג יתר פוגע במיני הדגל הטורפים, כמו הדקרים, ומוציא מהים את הפרטים הגדולים שהם הפוריים ביותר.

    תשתיות שונות עלולות להרוס את בתי הגידול ואף לגרום להרחפת חול שתפגע בחיות רגישות כמו ספוגים ואלמוגי מים עמוקים. כריית חול, חיפושי גז ונפט, וחקלאות ימית – כולם בעלי פוטנציאל להשפעות הרסניות על הטבע הימי. וכמובן, אירועים של זיהום ים הם איום שיש להיערך אליו.

     

    אזור שמור לחיות

    כמענה, רשות הטבע והגנים הכינה תכנית אב המייעדת כ-20 אחוז משטח הים התיכון הישראלי כשמורות טבע ימיות. התכנית שואפת לשמור על אתרים ייחודיים, כמו הכרמל התת ימי או קניון אכזיב, וגם על אחוז מסוים של בתי הגידול האחרים, בהתאם לאמנות בינלאומיות.

     

    על סמך ניסיון שהצטבר בעולם, שמורות הטבע המיועדות אמורות להיות אזור שמור, ללא דיג ושימושים פוגעניים, מכיוון שנמצא שפעילויות כאלה מונעות מהשמורה להתאושש ולשגשג. מאידך, נמצא בעולם כי השמורות הימיות מהוות בסיס להתפתחות תעסוקה של תיירות ימית אקולוגית, כפי שכבר קורה בישראל בשמורה הקטנה של אכזיב, בה אנשים באים ליהנות מיום צלילה או שנירקול. 

     

    אצטלן (צילום: תמר פלדשטין)
    (צילום: תמר פלדשטין)

     

    שטח אבוד בים?

    החסם המרכזי העומד כנגד תכנית השמורות הימיות, הוא המחשבה ששמורה כזו היא "שטח אבוד" שלא ניתן להפיק ממנו תועלת ציבורית (בניגוד למשל לדיג או תשתיות). מחקרים רבים בעולם הראו ששמורות ימיות המגנות בצורה מלאה על השטח, נותנות תועלות ציבוריות בערכים אדירים: העשרת הים הסובב את השמורה בדגה, התבססות של תיירות וחינוך ימי, ותפקוד אקולוגי טוב יותר של הים (שמייצר חמצן, ממתן שינויי אקלים, ואף מהווה מקור לתרופות חדשניות).

     

    בקרוב מוסדות התכנון ידרשו להכריע בגורלו של הטבע הימי של ישראל, כשכינונן של שמורות טבע גדולות הוא אחד הנדבכים המרכזיים בהשגת מטרה זו. אז בפעם הבאה שבא לכם לראות טבע, תכניסו את הראש למים בים התיכון.

     

    אלון רוטשילד, רכז תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע | עוד פרטים באתר mafish.org.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים