שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בגלל הקללות: פוטרה בהיריון ולא תפוצה
    פקידה בחברת בנייה שיצאה לחופשת מחלה גידפה את המנהל שתהה אם לחפש לה מחליפה. ביהמ"ש השתכנע: הבוס לא ידע שהיא בהיריון
    בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דחה לאחרונה את תביעתה של עובדת לשעבר בחברת "יובלי עדן בניה והשקעות", שטענה שפוטרה בהיותה בהיריון. השופט מוסטפא קאסם קיבל את גרסת מנהל החברה, שסיפר שכלל לא ידע שהיא בהיריון, אלא הגיב לקללות שהטיחה בו בטלפון פחות משבועיים אחרי שהעסיק אותה.

     

    התובעת החלה לעבוד בחברה בתפקיד פקידותי בסוף 2016. כשבוע לאחר מכן היא חלתה ונעדרה במשך שבועיים. באחד הימים התנהלה שיחת טלפון קשה בינה לבין מנהל החברה. בתביעה היא טענה שבמהלך השיחה הוא פיטר אותה משום שהייתה בהריון, מן הסתם ללא שימוע. לדבריה, עוד לפני תחילת העבודה היא אמרה לו כמה פעמים שהיא רוצה להביא ילד לעולם וקיבלה ממנו תגובה אוהדת.

     

    מנגד טענה החברה שהתובעת התקשתה מאד בלימוד העבודה במהלך השבוע הראשון, ולאחר מכן נעדרה מהעבודה. המנהל העיד שכשיזם את שיחת הטלפון הוא בכלל לא ידע שהתובעת בהריון, ואף לא התכוון לפטר אותה אלא רצה לברר אם היא תגיע למשרד ביום ראשון, אחרי היעדרות של כשבועיים, ואם עליו להעסיק עובדת אחרת.

     

    "היא קיללה אחרי שאמרתי שאני מחפש מישהי והיא אמרה 'אני בהיריון, אתה לא יכול לפטר אותי', אבל לא התייחסתי להיריון. התייחסתי לעובדה שהמשרד שלי ריק בלי בן אדם", סיפר בבית הדין. השיחה התנהלה כשנסע במכוניתו, ועובד אחר שהיה עד לה סיפר בבית הדין: "רצינו לדבר ולדעת מה עושים, אם היא באה אז מה טוב, ואם לא, שנדע מה לעשות".

     

    השופט מוסטפא קאסם ציין שעדויות המנהל והעובד היו אמינות, ישירות ומשכנעות, לעומת עדות התובעת שהייתה בעיניו מוגזמת ובלתי אמינה. בהתאם הוא שוכנע שמנהל החברה לא ידע דבר על ההיריון.

     

    הוא אכן שוכנע שהמנהל למעשה פיטר את התובעת מבלי לומר זאת במפורש, לאחר שאמרה לו שהיא "לא יודעת מה יהיה עד יום ראשון", ולפני שהחלה לקלל אותו. למרות זאת הוחלט שאין הצדקה לפסוק לתובעת פיצויים בגין היעדר שימוע ופיטורים שלא כדין, מאחר שספק אם שימוע היה גורם למנהל לשנות את דעתו לאחר שהתובעת קיללה וגידפה אותו – דבר שסתם את הגולל על האפשרות של המשך העסקתה.

     

    השופט קאסם התייחס גם להקלטות שיחות בין בעלה של התובעת לבין המנהל, אלא שהן לא סייעו לה, שכן גם בהן ניכר כי המנהל לא ידע דבר על ההיריון אף שהבעל ניסה למשוך אותו בלשונו. בהקשר זה מתח השופט ביקורת על הבעל, שעשה זאת תוך מצב מטעה כשאמר שהוא "לא בעניין של הקלטות".

     

    בנוסף עיין השופט במסרונים ששלח מנהל החברה לתובעת בימים שקדמו לשיחת הטלפון, וציין כי ניתן להתרשם מהם "מיחסו הטוב, האמפתי והמבין כלפיה וכלפי מצבה".

     

    התוצאה הייתה שהתביעה – שבה דרשה העובדת לשעבר פיצויים בגין אפליה, עוגמת נפש וזכויות סוציאליות שונות – נדחתה במלואה, והתובעת אף חויבה בשכר טרחת עו"ד.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים