שתף קטע נבחר

אדוני מזכ"ל האו"ם, שמעת פעם על צבע אדום?

במכתב מרגש ששלח למזכ"ל האו"ם גוטרש, מתאר אוריה חצרוני בן ה-15 את חייו כילד בעוטף עזה. "בזמן שילדים אחרים נהנים מחופשת הקיץ, אנחנו עסוקים בהגנה עצמית. אין לנו לא יום ולא לילה - והעולם מתעלם"

 

אוריה חצרוני מכתב ל מזכ
אוריה חצרוני והמכתב ששלח למזכ"ל האו"ם(צילום: דנה קופל)

"קיץ 2018. עונת החופשות מבית הספר בעיצומה. בזמן שילדים אחרים בעולם נהנים ממשחקים, מבילויים ומטיולים, ילדי עוטף עזה עסוקים בהגנה עצמית. בחודשים האחרונים לא היו לי ולמשפחתי לא יום ולא לילה! רק "צבע אדום"!! אדוני מזכ"ל האו"ם, האם שמעת על צבע אדום? זו ההתראה המזהירה אותך שטילים נורים על בתי היישוב שלך ושיש לך רק 15 שניות - כן, רק 15 שניות!! - כדי למצוא מרחב מוגן בתוך הבית או מחוצה לו. 15 שניות המבדילות בין חיים ומוות!".

 

את המילים המרגשות האלה כתב הנער אוריה חצרוני (15) ממושב יתד שבעוטף עזה למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לרגל יום הנוער הבינלאומי, שעמד השנה בסימן "הזכות של בני נוער למרחבים מוגנים".

מכתב אוריה חצרוני אל אנטוניו גוטיירש ()
"אני וחבריי חיים שנים במרחבים מוגנים"
 

 

 

"אני וחבריי, אלפי ילדים ובני נוער המתגוררים ביישובי עוטף עזה, חיים זה שנים במרחבים מוגנים", כותב אוריה במכתב. "לא אלה שהחלטת האו"ם מתייחסת אליהם, אלא כאלה שנועדו להגן עליי ולהציל את חיי מפני התקפות טילי קסאם, ירי פצצות מרגמה, מנהרות טרור - ובאחרונה גם בלונים ועפיפוני תבערה המשוגרים מעזה על ידי בני נוער פלסטינים, שמופעלים על ידי חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועת עזה.

 

"המרחב הממוגן, שאמור לשמש כמקום מגן, הופך באחת להיות המקום שבו כל הפחדים העמוקים והחרדות צפים ועולים. בזמן שאתה מצטופף עם משפחתך או חבריך במרחב הממוגן ומאזין לקול המחריד של נפילות הטילים או סירנת האזעקות החורכת את האוויר, מחשבותיך נודדות אל מי מבני משפחתך או חבריך, אשר אולי לא מצאו מסתור ונתונים בכל רגע לסכנת חיים, מודאג עד לעמקי עצמותיך היכן ינחת הטיל ומה ישמיד בנחיתתו, ומתפלל בכל ליבך שגם הפעם המזל יהיה לצידך והטיל לא ישמיד ברגע את ביתך ואת כל היקר לך".

 

"כן כבודו", כותב הנער במכתב שעותק ממנו נשלח גם לשגריר ישראל באו"ם דני דנון ולשליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלאדנוב, "זוהי שיגרת הימים והלילות המאוימת שלי ושל חבריי זה שנים רבות, שיגרה כאובה שבה גם ימי השקט נדמים כתעתוע. החשש הנורא, שבכל רגע נתון השקט עשוי להיות מופר על ידי הפגזת טילים, הוא הקשה מכל. תחושת החרדה וחוסר הביטחון העמוק מחלחלים גם ללב החזקים שבינינו. ומה שכואב לא פחות, אדוני, הוא העובדה שאנו, ילדי ישראל, חשים שהעולם, האו"ם וארגוניו מתעלמים ממצבנו!".

 

בסיום מכתבו מבקש אוריה מהמזכ"ל לגנות את הטרור מעזה. "אני וחבריי נמשיך להאמין ולחלום שיבוא היום ובו חומות השנאה יהפכו לגשרים של רעות ואחווה", כתב, "שבו ילדי האזור כולו, בצד הישראלי ובצד הפלסטיני ובעולם כולו, יחוו ילדות יפה, טובה ובטוחה, ושבמקום לשקם הרס וחורבן נזכה לבנות את עתידנו".

 

אמש הפגינו מאות מתושבי עוטף עזה בכיכר רבין במחאה על המצב הביטחוני. הם נשאו שלטים וכדי לדמות את מצבם השמיעו אזעקות “צבע אדום” ונשכבו על הרצפה. "אין אופק, אין מדיניות", הם קראו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דנה קופל
אוריה חצרוני והמכתב ששלח למזכ"ל האו"ם
צילום: דנה קופל
מומלצים