שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הילד שמן? אל תדברו איתו על עודף משקל
    ילדים בעלי עודף משקל עלולים להיות בריאים פחות, ועצובים יותר. מדריך חדש מסביר להורים איך להתמודד עם התופעה המורכבת מהזווית הפיזית, הנפשית, החברתית ‑ ואפילו הסטייליסטית
    לא קל לגדל ילדים בעלי עודף משקל בחברה שעדיין סוגדת לרזון ומתקשה להכיל נראות שונה; לא קל להיות ילדים בעלי עודף משקל בחברה כזאת. שמנופוביה איננה המצאה של נערה מתוסכלת ‑ היא כאן, למרבה הצער, והיא תוקפנית ומכוערת ורבת־ביטויים.

     

    "ילדים בריאים כדרך חיים", ספרם החדש של ד"ר איתי זיו, מרצה וספורטאי המכשיר אנשי מקצוע בתחומי אורח החיים הבריא והספורט, וקרן שכטר, מאמנת כושר ומרצה בתחום הכושר לילדים ובני נוער בעודף משקל ב"מכבי שירותי בריאות", הוא מדריך מעשי להורים לילדים שמתמודדים מדי יום ביומו עם עלבונות ושמות גנאי, לצד הקושי למצוא בחנויות בגדים שיתאימו למידותיהם (95 שקל, לרכישה בדף הפייסבוק "ילדים בריאים כדרך חיים").

     

    בדקו אם יש לילד סיבות רגשיות לאוכל (צילום: shuterstock) (צילום: shuterstock)
    בדקו אם יש לילד סיבות רגשיות לאוכל(צילום: shuterstock)

      

    "במקום לדבר עם הילדים על משקל, מוטב לדבר איתם על בריאות ועל הרגלי חיים", הם כותבים. "השמנת ילדים היא תוצר של תורשה ושל סביבת החיים. את התורשה אי־אפשר לשנות, אבל הסביבה יכולה להשתנות ולעודד אורח חיים בריא. זה חשוב, משום שלהשמנה השלכות מזיקות על הבריאות ולצידן קיים ההיבט הפסיכולוגי: ילדים ונערים בעלי עודף משקל עלולים לפתח דימוי גוף שלילי והערכה עצמית ירודה, והם סובלים מקושי ביצירת קשרים חברתיים, מבידוד ומהצקות".

      

    לצד הסברים מעמיקים לתופעת ההשמנה, לגורמים לה ולהשפעותיה, כולל הספר מידע חשוב בנוגע להשלכות הרגשיות והחברתיות שלה, וכן מוצעים בו רעיונות רבים לתרגילי כושר משותפים להורים ולילדים ואפילו טיפים לסטיילינג נכון.

     

    עטיפת הספר (צילום: יח"צ)
    עטיפת הספר

      

    איך מגדלים ילדים שמחים למרות עודף המשקל? הנה כמה מהעצות המוצעות בספר:

     היו ערניים למצבו הרגשי של הילד, שימו לב לסימנים כמו הסתגרות, סירוב להשתתף בפעילות חברתית, התפרצויות זעם ומצב רוח ירוד.

     

    בדקו אם יש סיבות לאכילה הרגשית של הילד, עם אילו קשיים רגשיים הוא מתמודד, ובמידת הצורך פנו לייעוץ מקצועי.

      

    הקפידו על כללים תזונתיים זהים לכל בני המשפחה. אל תפלו את הילד בעל עודף המשקל. זכרו כי הוא חווה יחס מפלה ומשפיל בחברה.

      

    תנו לילד להרגיש אהוב, עטפו וחבקו אותו.

      

    הביעו עמדה ברורה נגד הצקות ולעג כשהילד מספר לכם שהעליבו אותו. ראשית יש להקשיב לו, להבין מה קרה, לשאול איך הרגיש ומה הוא חושב, ואחר כך חשוב לומר לו שללעוג למישהו בשל מראה זה דבר פסול, וחשוב לתת לגיטימציה לשונות. הסבירו להם שמי שלועג מנסה לחזק את ביטחונו העצמי על ידי פגיעה באחרים.

      

    חזקו את הערך העצמי של הילד, הדגישו את יכולותיו וחוזקותיו, בלי להתעלם מעודף המשקל או להכחיש אותו. אפשר לומר, למשל, "זה שאת בעודף משקל לא אומר עלייך כלום מעבר לזה. את ילדה חברותית, תלמידה טובה שמשקיעה בלימודים, מוכשרת במוזיקה".

      

    חשבו עם הילד על כלים להתמודדות בפעם הבאה שיעליבו אותו.

      

    בדקו את עצמכם והבינו איזה מודל אתם נותנים: האם אתם קשובים לתחושות רעב ושובע? אוכלים ארוחות מסודרות? מתכננים מראש את האכילה? חוטפים מהסיר? עוסקים בפעילות גופנית? מדברים הרבה על המשקל שלכם?

     

    בדקו את הבית: איזה מזון אתם קונים? האם אתם מרבים כמשפחה לאכול בחוץ? האם אתם נוהגים לבלות כמשפחה בפעילויות אקטיביות, כמו טיולים או רכיבה על אופניים?

      

    מצאו את האיזון בין התערבות באכילת הילדים ושליטה מוגזמת, לבין חוסר הכוונה וגבולות ואי־נקיטת עמדה באשר לאכילה. לסגנון הורות סמכותי יש השפעה חיובית על התנהגויות אכילה של הילדים. גישה הורית סמכותית מאפשרת לילדים שליטה בבחירת המזון, כשההורים הם הקובעים איזה מזון יהיה בבית. כדי שהתקשורת בנושא המשקל תהיה יעילה, חשוב להתמקד בהרגלי אכילה ולא במשקל, להימנע משימוש באוכל כעונש או כפרס, לכוון ולתמוך ולברר עם הילדים לאיזו עזרה הם זקוקים.

      

    סכמו מראש אם ואיך לעזור לילד בארוחות משפחתיות או עם חברים. כדאי לתכנן מראש ולא להגיע רעבים, ולשאול את הילד אם ירצה הכוונה ליד השולחן או לא, ואם כן ‑ באיזו דרך. הערות ונזיפות יפגעו בו ויעליבו אותו, וליד אנשים אחרים אף ישפילו אותו, לכן יש להימנע מהן. התייחסו למאמץ שעשה בהתמודדות עם הדחף לאכול הרבה ועם מגוון האפשרויות, ולא רק לתוצאה, ואם אינכם שבעי רצון מהתנהגותו חשבו איך ומתי לשוחח איתו על כך. כדאי לזכור שאירוע בודד של זלילה אינו קריטי ותמיד אפשר להמשיך לחפש את הדרך המתאימה לכם ולילדכם.

      

    שימו לב לסימנים הבאים לצורך זיהוי תחילתה של הפרעת אכילה: ירידה מהירה במשקל, דילוג על ארוחות, עיסוק רב במראה ובמשקל, ספורט אובססיבי, שינוי במצב הרוח, ירידה בלימודים, התקפי אכילה לא נשלטים, הקאות.

      

    גיליתם שהילד אוכל בסתר? חשוב לבדוק אם מדובר בדפוס קבוע, מה הילד אוכל ובאילו כמויות. לאחר מכן כדאי לשוחח איתו בצורה פתוחה, מתוך רצון לשמוע מה הקושי שלו ומדוע הוא מסתיר. יש להימנע משיפוטיות, מהאשמה, מהעלבה ומענישה. יש לתת לגיטימציה לקושי להתמודד עם הדחף לאכול יותר ממה שהגוף צריך ולקושי לשנות הרגלי אכילה, ולהציע חשיבה משותפת על דרכים שיעזרו לו בהתמודדות עם הקשיים הללו.

      

    שינויים קטנים והדרגתיים מפחיתים את ההתנגדות לתהליך. כדאי להתחיל מהשינויים הבאים: הקפדה על נראות אטרקטיבית של המזון הבריא, בישול משותף, ארוחות משפחתיות קבועות במרחב ללא מסכים וללא הסחות דעת, שילוב מגוון ירקות בכל ארוחה, שימוש בצלחות בגודל בינוני, זמינות ירקות ופירות, אכילה רק סביב השולחן, שתיית מים בזמן הארוחה ואחריה.

      

    נסו לפרק את ההתנגדויות לפעילות גופנית בעזרת הפיכת הפעילות למשהו חווייתי (טיפוס על מגלשה נגד כיוון ההתגלשות, תחרות מי נוגע במקסימום עמודים בגינה בזמן נתון), בחירת משימות שהילד יוכל להתמודד איתן, מתן חיזוקים חיוביים, מתן דוגמה אישית, הפגנת השמחה שלכם מהפעילות המשותפת.

      

    שלבו בלוח הזמנים של הילדים פעילות גופנית לא מאורגנת (כמו משחק חופשי) ופעילות גופנית מאורגנת (חוגים למשל). •

     

    הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אל תדברו עם הילד על עודף משקל
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים