שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      בני יהודה איבדה את הדרך
      מדובר במועדון עם מסורת של למעלה מ-80 שנה, אלפי אוהדים שמילאו בעבר את היציעים, מחלקת נוער שהצמיחה כישרונות מפוארים ואצטדיון ביתי שהיה פעם גאוות השכונה. אך מה נותר מאלה? לא נותר דבר...
      למשחק ההכנה האחרון של בני יהודה לפני פתיחת הליגה התייצבו בהרכב הכתומים שוער נוער כבן 17, חלוץ נוער כבן 18, בלם ששיחק עד לאחרונה הקבוצה שירדה לליגה הארצית, מגן שהתקשה למצוא מקום בסגל של הפועל נצרת עילית וקשר שעד לפני שנה כיכב בהפועל כפר שלם. בהרכב הפותח שובץ שחקן זר אחד
      בלבד (מתוך שני זרים בסגל כולו). בינתיים, התקשה המאמן הנחוש יוסי אבוקסיס לאייש אפילו את הכיסאות הפנויים על הספסל, כשסגל המחליפים מנה בקושי 4 שחקני שדה אלמונים ושוער מחליף ש"על פי פרסומים זרים" בכלל סבל מפציעה. מן היציע השקיפו על הנעשה על כר הדשא כ-70 אוהדים עצובים, שחזו בעוד תצוגה אומללה של הכתומים, שהגנו על השער במשחק חסר כל חשיבות מול חצי הרכב של בני סכנין עם שלושה בלמים ושני קשרים אחוריים.


      לצדם של האוהדים המסכנים ישב קפטן הקבוצה לשעבר, סתיו פיניש, השחקן שחתום על התואר היחיד של המועדון ב-25 השנים האחרונות אבל העז לדרוש מההנהלה להשתכר מעל שכר מינימום ועל כן שוגר לתא "חסרי הכבוד". לצדו צפה במשחק באדישות השוער הטוב בליגה בשנתיים האחרונות, אמיליוס זובאס, שעל פי מקורביו, אשר צוטטו בעילום שם בתקשורת, הודיע כי הוא מעדיף לפרוש ולא להמשיך לעמוד בשער הכתומים.

       

      יוסי אבוקסיס (צילום: ראובן שוורץ)
      יוסי אבוקסיס(צילום: ראובן שוורץ)

       

      כמה ימים לפני כן, במסיבת עיתונאים, ירה הבעלים של בני יהודה ברק אברמוב לכל הכיוונים, ובין היתר הצהיר: "בנוגע לקהל, חלקו לא מתחבר אליי, אבל אני הולך עם האמונה שלי ועם הדרך שלי". בהמשך הסביר אברמוב כי לא יהסס להעביר את קהל האוהדים של בני יהודה במשחקים מושכי קהל ליציעים ששמורים בדרך כלל לקבוצה האורחת, והכריז כי למרות שלא החתים שום שחקן בכיר, הרי ש"רוב הקהל אוהב אותי ורוצה אותי בבני יהודה". מול קושי מהותי כל כך בבוחן המציאות אין מנוס מלפנות למר אברמוב בצורה ישירה, חזיתית, בוטה. פשוט אין ברירה אחרת מלומר למי שמתיימר (על בסיס מה?) לתאר רחשי לב של אלפי אוהדים מתוסכלים ומיואשים את האמת.

       

      שמע, ברק. אתה טועה. "בדרך שלך" לא הולך איש. רק אתה. בדרך שלך אף שחקן בכיר לא מוכן להתקרב לבני יהודה. בדרך שלך שחקנים במועדון מתים לברוח ממנו. בדרך שלך איבדה הקבוצה מהסגל שלה בקיץ אחד עשרה שחקנים בכירים והחליפה אותם בשחקני נוער ואלמונים מהליגות הנמוכות. בדרך שלך קבוצות שפעם בני יהודה הייתה בדרגתן כמו הפועל חיפה ומכבי נתניה כבר מזמן עקפו אותן ברמת העניין, איכות הסגל וכמות הקהל. בדרך שלך בני יהודה היא מועדון כבוי, בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.

       

      והרי יכול היה להיות כל כך אחרת - בני יהודה הוא הרי מועדון עם מסורת של למעלה מ-80 שנה, אלפי אוהדים שמילאו בעבר את היציעים, מחלקת נוער שהצמיחה כישרונות מפוארים ואצטדיון ביתי שהיה פעם גאוות השכונה. אך מה נותר מאלה? לא נותר דבר...

       

      אני מודה, פעם הייתי ב"דרך שלך", ברק. ייחלתי שאחרי שנים ללא גב כלכלי יגיע אביר נוצץ שיגאל את המועדון מהאפרוריות והבינוניות של שנות דמאיו. הגנתי בחירוף נפש על כל החלטה הזויה שיצאה מבית מדרשך - מהסילוק של הסמלים, ההסתמכות העקבית על שאריות המושאלים ממכבי ורשימת המינויים המופרכת לבעלי תפקידי מפתח של אנשים חסרי כל זיקה וקשר למועדון. לא עוד, אותי הפסדת. השנה לראשונה בחיי הבוגרים לא ארכוש מינוי. לא אגיע למשחקי הבית. אשתדל שלא לחוש צביטה בלב כשהדיווחים על המפלות הספורטיביות יגיעו. אנסה להתאושש מקיץ של כישלונות ניהוליים ומהתנהלות מחפירה של מועדון שוויתר על אוהדיו עם סיפורים על "דרך" ללא מוצא. אנסה להתאושש מהמכה. מכת ברק.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים