"לא זוכר בכמה אנשים יריתי": חיים חדשים לילדים-החיילים
באבא ג'ון הצטרף למורדים בדרום סודן בגיל 11, תומס היה חבר בכמה מיליציות: "ראיתי קרבות, הרג, ביזה". תוכנית של יוניצ"ף נותנת להם הזדמנות להתחיל מחדש
התקופה החשוכה בחייו של באבא ג'ון החלה כשארגון המורדים החמוש "קוברה" תקף את כפרו בפרברי העיירה פיבור שבמזרח המדינה, כ-400 ק"מ מצפון לבירה ג'ובה. הוא שרד את המתקפה, אך חשש שהמזל לא ישחק לו בפעם הבאה. לכן, כמו רבים אחרים, הוא החליט להצטרף לארגון.
עוד סיפורים מרתקים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
"הכריחו אותי לירות ולבזוז", שחזר באבא ג'ון. היום, בגיל 15, הוא מצא ישועה בתוכנית של קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניצ"ף). התוכנית נותנת לילדים-חיילים הזדמנות להתחיל חיים חדשים.
מרוצח לחקלאי
אחרי שברח, באבא ג'ון חזר לביתו, אל אמו וחמשת אחיו, לבוש בבגדים של קורבנותיו. הכפר שלו שוכן במישור פתוח, כפר הרוס עם מסלול עפר להמראת מטוסים. המבנה הגדול ביותר בכפר הוא אוהל בגודל של האנגר שמכיל שקים של מזון חיוני לשעת חירום כדי לדכא את הרעב.
למרות המשבר המתמשך במדינה ותנאי המחייה הקשים, באבא ג'ון מלא תקווה. רזה, יחף, לבוש בחולצת פסים וצמיד עשוי חרוזים, ועם חיוך רחב על פניו, הוא לומד איך להיות חקלאי. לומד לשתול, לגדל ולקצור יבול.
"אני רוצה ללמוד להיות חקלאי כדי שאוכל לעזור למשפחתי", אמר. באבא ג'ון עדיין סובל מסיוטים, אבל כמו ילדים אחרים במצבו, הוא כבר מתחיל לדמיין עתיד ללא מאבק.
"ההתמקדות שמספקת תוכנית חינוך מובנית ולמידה של מיומנויות חדשות מסייעות לילדים-חיילים לשעבר בהתאוששות הפסיכולוגית", הסבירה מארגורי ואצ'ירה מ"וטרינרים ללא גבולות", ארגון צדקה שמנהל את התוכנית לשיקום ילדים-חיילים בפיבור. "אנחנו עובדים עם כמעט 1,500 ילדים", היא הוסיפה.
"החיים כאן עדיין לא בטוחים"
מרתה הצטרפה יחד עם אמה לארגון "קוברה" לפני שש שנים, כשהייתה בת עשר בלבד. לדבריה, הרעב וחוסר הביטחון לא השאירו לאזרחים יותר מדי ברירות והם נאלצו לחפש הגנה אצל הארגונים החמושים.
במשך שנים שימשה מרתה טבחית לאנשי המיליציה. מאוחר יותר, כשהיא ואמה חזרו לכפר שלהן לא נשאר כמעט זכר לחיים שהן הותירו מאחור. "הבית שלנו לא היה שם. הוא נשרף והיינו צריכות להתחיל הכול מחדש", אמרה. היום היא חולמת להיות נהגת ומקווה לא לחזור לשורות המילציה לעולם.
דרום סודן הכריזה על עצמאות ב-2011, ומאז היא נזקקת לסיוע הומניטרי רב כדי להתקיים. בשנת 2013 פרצה בה מלחמת אזרחים, ועשרות אלפי בני אדם נהרגו. המלחמה גרמה לעקירת יותר משני מיליון בני אדם מבתיהם, והמדינה שרויה במצב כלכלי קשה.
המחסור החמור במזון מאיים על חייהם של מיליונים והחיים במדינה המזרח-אפריקנית קשים מאוד. רוב הילדים מצטרפים למיליציות רק כדי לשרוד.
ביוניצ"ף מעריכים שכ-19 אלף ילדים מתחת לגיל 18 גויסו לשורות הצבא, לארגוני מורדים שונים או למיליציות חמושות במהלך כמעט חמש שנים של מלחמת אזרחים בדרום סודן. כמעט 3,000 מהם שוחררו מהארגונים השונים מאז 2015.
"החיים כאן עדיין לא בטוחים עבורנו ואין לנו מספיק מזון", אמר באבא ג'ון. מרתה סיפרה שהיא מכירה אנשים רבים שחזרו למיליציות אחרי שעזבו אותן. "הם היו מורעבים, לא ראו שום תקווה", אמרה.
תומס, בן 18, היה חבר בארגונים חמושים שונים במשך שנים. "ראיתי הכול: קרבות, הרג, ביזה", אמר. כעת הוא חולם לקבל תפקיד בכיר בממשל המקומי ולפעול למען זכויות הילדים. "אני לא רוצה לחזור למיליציה, אבל בדרום סודן לעולם אי אפשר לדעת מה יקרה. יכולים לתקוף אותנו שוב, ואז יהיו לנו רק כמה אפשרויות: לברוח, להסתתר או להשיב מלחמה".
לפנייה לכתב/ת 
