סטטיק ובן אל: "הרחוב המליך אותנו - לא נבגוד בו"

דיקלה או סטטיק ובן אל? עומר אדם או עדן בן זקן? הצביעו לשירים ולאמנים שעשו לכם את השנה במצעד של ynet וגלגלצ

"אני ניסיתי לפני זה ברדיו. אבל בסופו של דבר באמת מי שתמכו בי ביחד עם סטטיק זה הקהל", מוסיף בן אל, "צמחנו מהיוטיוב עוד לפני הכל". לצמד הזמרים המצליח במדינה כבר יותר משלוש שנים ברור דבר אחד - את ההצלחה שלהם הם חייבים לרחוב. "11 שנה אנחנו מנסים לעשות מוזיקה עד שזה סוף סוף הצליח. וזה הצליח - דרך הקהל, דרך היוטיוב. אני חושב שאנחנו פשוט סומכים על הקהל שלנו".

"מי שהמליך אותנו בעצם זה הגוף הכי חזק בעולם", מוסיף סטטיק, "זה האנשים עצמם, הרחוב. וכל עוד אתה זוכר להם את זה - זה לא אמור להשתנות יותר מדי".

דווקא החיבור המיוחד בין לירז (סטטיק) רוסו בן ה-27 ובן אל תבורי בן ה-26, גורם לשני הזמרים לעשות כל העולה על רוחם. אם זה שיר על צמד מילים לא מוכרות בפורטוגזית שנכנסו בזכותם ללקסיקון הישראלי, או שיר על דובי גל. כל דבר שהם עשו - הקהל שלהם קיבל בחיבוק, כשהשיא היה בשיר האחרון "גומיגם".

"אגיד לך מה", מנסה בן אל להסביר מאיפה הגיע השיר המפתיע, "בתכלס, כשאנחנו באים לאולפן, הוא בדרך כלל מביא שוקובו וגומיגם, כי הוא יודע שאני אוהב גומיגם והוא חולה על שוקובו. והוא פשוט הוציא את זה מהשקית ואמרנו: 'על מה כותבים היום? צריך לכתוב משהו'".

ככה? כלומר אתם כותבים על מה שאתם אוהבים.

סטטיק: "יכולנו לקרוא לשיר טובורג ומנטוס, אם הייתי קונה משהו אחר".

בן אל: "משם זה זרם. אחרי זה אתה אומר, זה גם הילדות שלנו בתכלס. מאז שאני זוכר את עצמי אני עם גומיגם".

אתם יושבים באולפן והשטויות שאתם כותבים הופכים להיסטריה, זה לא מדהים אתכם?

בן אל: "אני לא חושב שזה שטויות כי זה השפה שלנו, ככה אנחנו מדברים בתכלס".

סטטיק: "שהיא בעיקרה שטויות. חשוב להגיד את זה... האמת שאני חושב שזה הכיף באמנות בכלל. פסל, צייר, כל מי שעושה איזשהו סוג של אמנות - אני חושב שהכל זה הרגע הקטן האינטימי שלו עם עצמו שפתאום כולם מקבלים אותו ומסכימים איתו. זה גם מה שקורה במוזיקה".

בעוד סטטיק אוהב לקרוא ביקורות וחושב שאפשר ללמוד מהן הרבה, בן אל מעדיף לקרוא תגובות באינסטגרם. "אני חושב שאחת התכונות שלי כאדם זה היכולת שלי להכיל ביקורות כאלה", מסביר סטטיק. "אם נפגעת זאת אומרת שמשהו שם אמיתי". אולי הסיבה להבדל ביניהם היא שלבן אל יש היסטוריה ארוכה עם התקשורת. "התרגלתי, מאז שאני ילד אני חי את זה, עם אבא שלי, המשפחה שלי... אני כבר חסין", הוא אומר.  

אחרי שחתמו על חוזה ייצוג עם חברת תקליטים גדולה בארצות הברית והרחיבו את צי המנהלים שלהם - החלום להצליח מעבר לים נראה אפשרי. "הכל אפשרי אחי",

 אומר סטטיק בביטחון, "אני לא יודע להגיד לך מה אני יותר מאחל שיקרה. בא לי להישאר פה אבל מצד שני זו הזדמנות. חיים פעם אחת. לעשות כזה דבר זה מטורף".

סטטיק ובן אל יופיעו בלייב פארק בראשון לציון ב-26 בספטמבר.

בימוי: צפריר שוראקי | צילום: חגי דקל, ניצן דרור ואסף קוזין | הפקה טכנית: עידן ארבל ואופיר גונן | סאונד: ניסו עזרן | הפקה ראשית: רז גרוס | איפור: קורל בנימינוב | עריכת וידאו: עידן כהן, רחל קרחי ואמיר סולומון