צאלים, הסטוריה של תאונות

"אסון צאלים" הפך במהלך שנות ה-90 לביטוי המובהק ביותר לתאונות אימונים בצה"ל. "אסון צאלים" הוא גם האחראי לשחיטת הפרה הקדושה של החברה הישראלית, צבא הגנה לישראל.

מול "צאלים", המקום המיתי בו מתרחשות התאונות, עומדת גם הסטטיסטיקה, שמרככת את המיתוס. אם בוחנים את מספר התאונות ביחס למספר האימונים המתקיימים בשטח, מגלים, כי התוצאה איננה דמונית כל כך. למעלה מ-90 אלף חיילי מילואים מתאמנים בצאלים מדי שנה. בכל שבוע מתאמנים שם בין 2500 ל-3000 חיילים.

מפקד זרוע היבשה, האלוף משה עברי סוקניק, הצביע אמש (יום ב') על ירידה בכמות תאונות האימונים. מפקד הטנק שנהרג אתמול הוא ההרוג היחיד, במהלך שנת 2000, בתאונת אימונים, לעומת ארבעה הרוגים בשנת 1999.

בצאלים אירעו שני אסונות גדולים בעשור האחרון:

16.7.90 - חמישה חיילי מילואים נהרגו ו-10 נפצעו, מהם שלושה באורח קשה, בהתפוצץ פגז ארטילרי במהלך תרגיל חטיבתי. תאונת האימונים נודעה בשם "אסון צאלים א'". במהלך אימון ירה כוח תותחנים, שסייע לחטיבת חי"ר, על יעד שכבר ירה עליו קודם לכן. בפעם השנייה נמצאו בטווח הירי כוחות רבים, שנפגעו.

5.12.92 - אימון של סיירת מטכ"ל, שנערך על פי פרסומים זרים, כהכנה להתנקשות בחיי נשיא עיראק, סדאם חוסיין, הסתיים במותם של חמישה לוחמים ובפציעתם של שישה נוספים. במהלך האימון ירה אחד החיילים טיל חי לעבר המטרה, מבלי שידע, כי נמשך החלק היבש של התרגיל, וכי הירי אמור להיות בהדמייה בלבד.

החייל שירה את הטיל לא הצליח להתאושש מהטראומה הקשה ולפני כחצי שנה הוא נהרג בתאונת דרכים.