שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    אפשר לחבר גם בני מיעוטים לרעיון הציוני

    ארגון "השומר החדש" מיישם בשטח את מה שחוק הלאום ניסה להגיד ולא הצליח: זאת מדינה יהודית ודמוקרטית שכל אזרחיה שווים

     

    סאלם גאנם ()
    סאלם גאנם

    תכירו את סאלם גאנם: הוא בן 32 מהיישוב מרר, שירת במג"ב וכיום עובד כרכז גליל מערבי ב"שומר החדש" תחת מיזם משותף עם הקרן הקיימת. תיכף נחזור אליו. לפני כן, חכמים וטובים ממני כבר מילאו שורות ארוכות וחשובות בסוגיה הפשוטה והמורכבת של חוק הלאום. פשוטה - מכיוון שאין אף אדם ציוני שקרא את החוק ועבר טלטלה רגשית בעקבות חידוש רעיוני או תובנה לא מוכרת. מורכבת - כיוון שברור לכולנו שמדינת ישראל מאותגרת בשאלות הפנים שלה יותר מכל אתגר קיומי בגבולות.

     

     

    שאלות של זהות עצמית והגדרות ברורות שעתידות לעצב את פני המאות הבאות הן רלוונטיות ונחוצות. כמו נער מתבגר שדעתו החלה מתגבשת עליו והוא החל לנתב את חייו על פי אמונותיו, כך גם סגנון התנהלותה של מדינת ישראל בשנת ה-70 להתחדשותה: חותרת לאמת, אבל בבוסריות שמתקשה להוביל מהלכים בהיקף נרחב; היקף המכיל גם מורכבויות שאין בהן כדי לערער על מי שזהותו בהירה ומוצקה.

     

    ועכשיו דוגמא מהחיים: "השומר החדש" החל את דרכו בגליל בעקבות נטישת קרקעות של חקלאים יהודים ובעיקר על רקע גניבות, השחתות רכוש והשתלטות על קרקע מצד בני-מיעוטים. לאורך שנים ניסו להדביק לנו דימוי פוליטי ימני, כולל מיני שקרים על כך שאנחנו משתמשים באלימות, גסות ובריונות כלפי הבדואים. לשמחתי הרבה, בכל יום שעובר אנחנו מצליחים להוכיח שימין או שמאל זה לא הסיפור שלנו.

     

    יותר מכך: אנחנו יוצרים בשטח את מה שחוק הלאום אולי ניסה להגיד במילים, ובאופן שנותן ביטוי ומקום במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית לכל אזרח ללא הבדלי דת, גזע ומין. ועדיין, בלי להתפשר על מילימטר אידיאולוגיה או אדמה שבהם אנו דבקים.

     

    ברוח זו התנועה מסייעת לחקלאים יהודים ולחקלאים שאינם יהודים עם קריטריון אחיד: מי שפועל בשטחים חקלאים הנמצאים ברשותו כחוק, תוך וידוא שאין לו מעורבות בפלילים. יתרה מכך, התנועה מעסיקה בפרויקטים השונים דרוזים כמו סאלם ובדואים שמוצאים בארגון בית בדיוק כפי שאני מוצא בו, תחת אותו ייעוד וחזון.

     

    אין כאן שיווק עצמי אלא מיקרוקוסמוס שמבהיר את האחריות שיש לנו לרעיון הציוני ללא קשר לשטחיות של ימין ושמאל, כי אם מתוך דאגה לעתידנו הקיומי באחד האזורים הסבוכים בתבל. חוק הלאום יכול להיות אמצעי בידם של אלה שרוצים להחריב את מדינת ישראל תחת האופי הייחודי והמהותי שלה, כפי שקבוצות מסוימות עושות, ומצד שני הוא יכול להיות מהלך מחבר לכלל אזרחי ישראל ולייעוד המיוחד שלה. סאלם מכיר את חזונה הציוני הבלתי מתפשר של התנועה ועדיין מוצא בה בית.

     

    נדרשת התייחסות ברורה לבני המיעוטים בישראל, ולכן התוספת לחוק שהציע ח"כ בני בגין, המתייחסת "לשוויון זכויות לכל האזרחים בישראל" היא צודקת וחשובה. מכאן והלאה צריך לעבור משלב ההגדרות והדיבורים לשלב המעשים והחיבורים.

     

    במבט ארוך טווח, המלצתי החמה לחברינו מקבוצות המיעוט השונות בישראל היא להסתייג מכל מנהיגות שמנסה לערער על קיומה של המדינה, ולהצטרף עוד ועוד למשא החובות. מצדנו, הרוב היהודי בישראל, הפחדנות היא הסכנה הגדולה, זו שגם מצמיחה את השנאה וההתבדלות. האפשרות לגבור עליה מתחילה בזהות חזקה וברורה, כזו שממילא אינה מאוימת משוויון הזדמנויות אלא שואפת לו.

     

    • יואל זילברמן הוא מייסד ומנכ"ל "השומר החדש"

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים