שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "אם יהיו עוד 5 שנות בצורת, תהיה בעיה לספק מים לכמה אזורים"
    הידרולוג ממכון וולקני מזהיר בראיון לאולפן ynet כי יש אזורים, בעיקר במזרח הארץ, שמים מותפלים מהים התיכון לא יכולים להגיע אליהם בשלב זה. ברשות המים אומרים כי הכינרת מתקרבת לקו השחור, ואם השאיבה הייתה נמשכת "יכול להיות שהיינו אפילו מאבדים את הכינרת"

     

     

    הראיון באולפן ynet על מצב המים בישראל    (צילום: אלכס גמבורג ואלי סגל )

    הראיון באולפן ynet על מצב המים בישראל    (צילום: אלכס גמבורג ואלי סגל )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ישראל מתייבשת ולאחר חמש שנות בצורת רצופות - הכינרת מתקרבת מאוד לקו השחור. אבל אם המצב יימשך והבצורת תמשיך גם בשנים הקרובות - ייתכן שלא יהיו מים בברזים. ד"ר דני קורצמן, הידרולוג ממכון וולקני, אמר בראיון לאולפן ynet: "יש אזורים בישראל שאין להם את היכולת לקבל את המים המותפלים והמצב שם שונה לחלוטין. אם יהיו עוד חמש שנות בצורת כאלה, כן יהיו בעיות גם לספק מים לבתים - מזרח הארץ יהיה בבעיה רצינית, מערב הארץ בבעיה פחות רצינית"

     

    ד"ר קורצמן סיפר על המצב הקשה שבו נמצא משק המים: "אנחנו במצב מאוד לא טוב מבחינת הכינרת. זה בעצם המצב אולי השני הכי גרוע שהיה לכנרת, פרט ל-2001. אז המצב היה גרוע מבחינה לאומית, כי זה היה לפני פרויקט ההתפלה והיו לנו פחות אלטרנטיבות מאשר היום. היום המצב לא טוב באזור הכינרת ובכל מזרח הארץ, שהוא אזור שאין לו אלטרנטיבות, מים מותפלים לא יכולים להגיע למזרח הארץ, לא לגולן, לא לאצבע הגליל".

     

    מבט אווירי על אזור כנרת ליד קיבוץ מעגן (צילום: EPA)
    הכנרת מתייבשת(צילום: EPA)

     

    דובר רשות המים, אורי שור, אמר כי מצב הכינרת כיום פחות טוב ממה שנאמר. "נכון שהיינו במפלסים נמוכים יותר בעבר, אבל בעבר גם שאבנו בצורה רגילה, זאת אומרת שאבנו גם למערכת הארצית. בשלוש הנשים האחרונות, בשל רצף השנים השחונות, אנחנו לא שואבים מהכינרת כמעט בכלל, ולמרות זאת המפלס יורד. לוּ היינו שואבים כרגיל, מצבנו היום בכינרת היה הגרוע ביותר אי פעם ויכול להיות שהיינו אפילו מאבדים את הכינרת".

     

    ומה יקרה אם הכינרת תגיע לקו השחור? שור לא איש בשורת: "קודם כל לקראת סוף הקיץ הנוכחי אנחנו אמורים להתקרב מאוד לקו השחור וזה מצב לא טוב. למקורות מים יש קווים אדומים תחתונים, זה למעשה קו שרצוי לא לעבור מתחתיו כי ברגע שאתה יורד מתחת לאותו קו, איכות המים נפגעת ויש סכנה למקור המים. אם נסתכל על הכינרת, אנחנו היום עמוק מתחת לקו האדום התחתון, אנחנו יודעים שככל שהמפלס יורד - רמת המליחות עולה. הבעיה בכינרת נובעת גם מכניסת מים מאוד נמוכה ויציאת מים מאוד נמוכה, כך שהיעדר תחלופה פוגע גם הוא באיכות המים. נעשות הרבה פעולות שלנו כדי לשפר את האיכות ויש גם הרבה הישגים".

    מבט אווירי על אזור כנרת ליד קיבוץ מעגן (צילום: EPA)
    האי בכינרת. עוד מעט יתחבר לחוף(צילום: EPA)

     

    שור אומר כי למרות רצף שנות הבצורת האספקה לבתים לא נפגעה בשל מתקני ההתפלה.  "זה בזכות היערכות של משק המים. בעשור האחרון נבנו כאן חמישה מתקני התפלה גדולים, שמספקים למעשה כמות ששווה ל-70% מכל המים המסופקים לכל הערים והבתים בישראל", הוא אמר. "אנחנו בימים אלה, בסיוע השר שדחף וקידם ואישר לנו, יש לנו עוד שני מתקני התפלה בדרך שעוד כמה שנים יבואו גם הם לידי ביטוי ויספקו עוד מים".

     

    הוא הבטיח כי אספקת המים לבתים לא תשובש. "נכון, זה מייקר את המים. מים מיוצרים פחות עדיפים ממים טבעיים, אבל בהיעדר מים טבעיים, אלה המים הטובים שיש ואפשר לספק אותם", אמר דובר רשות המים. "יחד עם זאת, הטבע מתייבש, הסביבה מתייבשת, החקלאות מתייבשת והיא לא יכולה לשאת את מחיר ההתפלה, כלומר יש לנו כאן בעיה. ההתפלה היא לא פיתרון הכול, אנחנו חייבים כאן להבין שיש כאן שינויי אקלים שהביקוש למים באזור הזה גבוה הרבה יותר מאשר היצע המים שישנו, אנחנו חייבים להתנהל עם מים ביעילות וללא בזבוז, אפילו שאנחנו אומת היי-טק, ויכולים לייצר יותר".

     

    המצב במדינות השכנות הרבה פחות טוב מאשר ישראל ויברדן יש הפסקות מים, למרות שהיא מקבלת כמויות גדולות מישראל כפי שסוכם בהסכם השלום בין שתי המדינות. על ביטול אפשרי של הסכם העברת המים לירדן, אמר שור:  "קודם כל זאת שאלה מדינית פוליטית, זו לא שאלה שאני יכול לענות עליה. אבל אני כן יכול לבוא ולומר, ההחלטה פה היא במסגרת הסכם השלום - אם אתם רוצים שלא יהיה שלום, גם זאת אפשרות. אבל מבחינת הכמויות, כל האזור כאן סובל מרצף של שנים השחונות. אנחנו אי בג'ונגל, תמיד אומרים את זה. יש לנו מים בבית, לכל השכנים שלנו אין. מצוקת המים היא גדולה מאוד, צריך גם לקחת את זה בחשבון. בעבר, בכל העולם היו הרבה מאוד מלחמות, חלק גדול מהמלחמות נסובו סביב שליטה על מקורות מים. היום בזכות הטכנולוגיה, בזכות הידע, בזכות הניסיון שיש לנו, אנחנו חושבים שאפשר להשתמש גם בנושא הזה כגשר לשלום. ככה שיש לזה גם הרבה מאוד יתרונות נוספים".

     

    ד"ר קורצמן נשאר אופטימי: "אנחנו במדינה חצי מדברית והפכנו אותה למדינה פורחת. צריך לשמר את זה. צריך לחנך את הציבור לנהוג בחיסכון בחיי היום יום באופן כללי, לא להוריד על כל נייר קטן את המים וכדומה. אבל בסך הכול אנחנו מצליחים לקיים פה משק מים מצוין".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים