שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פוליאמורי אתה לא. סתם חרד ממחויבות

    "אני אוהב אותך", הוא אמר והוסיף: "וחשוב לי שתדעי שאני פוליאמורי". זה היה חודש אחרי שהתחלנו לצאת, והמושג היה כל כך זר לי עד שהייתי בטוחה שהוא מתלוצץ איתי. "טיפשון", אמרתי לו מבודחת, "פוליגמיה אסורה בארץ בכל מקרה"

    ואז, באמצע ערב רומנטי וקסום במיוחד, הוא לחש באוזניי את מילות הקסם, "אני אוהב אותך", ומיד לאחר מכן הוסיף: "וחשוב לי שתדעי שאני פוליאמורי". כמעט ארבע שנים עברו מאז אותו וידוי ונדמה שפוליאמוריה הופכת לטרנדית כמו זקן ויקינגי אצל גברברי תל אביב. במקרה שלי זה היה חודש אחרי שהתחלנו לצאת, והמושג היה כל כך זר לי עד שהייתי בטוחה שהוא מתלוצץ איתי. "טיפשון", אמרתי לו מבודחת, "פוליגמיה אסורה בארץ בכל מקרה".

     

    רק שהוא לא צחק, אלא ניסה להסביר לי שוב ושוב שפוליאמוריה הדוגלת בריבוי מערכות יחסים רומנטיות בו זמנית, שונה בתכלית מפולגימיה (ריבוי נשים), ושיש לה יתרונות רבים. אולי להסביר זה לא הפועל הנכון כאן כי לחפירות שהגיעו אחר כך בנושא במשך חודש שלם, כלל לא הייתי מוכנה. הוא שלח לי לינקים למאמרים כמו גם לסרטים דוקומנטריים, ואף הפציר בי להצטרף אליו להרצאה בשבחה של הפולי.

     

    בשם פתיחות הדעת שלי, סקרנותי הגוברת ובואו נודה, גם הרגשות שפיתחתי אליו בשלב זה, התחלתי לחקור יותר ויותר את הנושא. בכנות? מדובר ברעיון לא פחות ממעולה, אולי הסטארט אפ הכי מוצלח מאז ההחלקה היפנית - למה לאהוב רק אדם אחד כשאפשר לאהוב כמה במקביל? עכשיו תשאלו, איך אפשרי לאהוב יותר מבן אדם אחד בלי שזה יבוא על חשבון השני? שאלה לגיטימית, אלא שחסידי הפוליאמוריה מאמינים שלא רק שזה לא בא על חשבון מישהו אחר, אהבה רק מביאה איתה עוד אהבה, וכמו שאימא יכולה לאהוב את כל ילדיה במידה שווה, ככה אנחנו יכולים לאהוב כמה בני זוג בו זמנית.

    אודליה יקיר (צילום: רונן כרם)
    אודליה יקיר. למי יש זמן לאהוב כמה במקביל?(צילום: רונן כרם)
     

    הנחת היסוד השנייה של הפוליאמוריה היא שבן או בת זוג אחת לא יכולים לספק את כל הצרכים שלנו, ובמקרה שלי לצורך העניין, אין סיכוי שאני יכולה להיות גם המאהבת הכי חושנית שיש, גם החברה הכי טובה, גם פרטנרית לבילויים, גם אימא נהדרת לילדים, גם נוטלת חלק בעול הכלכלי וגם דואגת לאוכל חם ולכביסה נקייה. תכלס, יש בזה משהו, אני עד היום לא יודעת אם מגבות מכבסים יחד עם תחתונים. מצד שני, בשביל מה יש עוזרת או עוזר?

     

    בין סוציאליזם לסטארט אפ הכי גדול מאז ההחלקה היפנית

    עכשיו, תגידו לי אתם, כשחושבים על זה רגע ברצינות, זה לא רעיון גאוני? ואני שואלת לגמרי ברצינות. הרי ידוע שרוב הזוגות הנשואים בוגדים או סתם סובלים, אז למה בעצם לא לחלק את הנטל כמו גם את הבונוסים של האהבה הרומנטית בין מספר אנשים? איך לא כולם כבר חיים ככה? אולי כי כמו הסוציאליזם, מדובר ברעיון יפה ונשגב אבל גם מאוד קשה ליישום במציאות?

     

    אם נשים רגע בצד את רגשות הקנאה והרכושנות, כי בתוך ישראל אנחנו חיים ולא בשבט באפריקה, איך טכנית עושים את זה? אורח החיים המערבי בקושי משאיר שעתיים פנויות ביום לשיעור זומבה, אז איך אני אמורה למצוא זמן לעוד מערכת יחסים? הרי אנחנו רוצים קריירה משגשגת, להיות הורים טובים, לבלות עם המשפחה המורחבת ועם החברים, למצוא קצת זמן פנוי לעצמנו ועל הדרך להספיק לעשות גם שפם וגבות. מוזמנים להסביר לי איפה לעזאזל נכנס פה עוד בן זוג.

     

     

    ככל שהעמקתי בנושא הבנתי שמעט מאוד זוגות באמת מצליחים לחיות ככה, הרוב לזמן קצר, ומי שכן הצליח להתמיד בכך עבר זה מכבר את גיל 40 והגיע לנושא עם בגרות גבוהה מהממוצע. כך או כך, בארץ עדיין מדובר בתופעה קטנת מימדים. פוליאמוריה אמיתית מצריכה ניסיון חיים, פתיחות ואומץ, ורבים שניסו מעידים על ניסיון לא פשוט בכלל. אז בואו נגיד שלהציע פוליאמוריה למישהי שאתה מכיר חודש כשטרם נבנתה אינטימיות אמיתית ויציבה, היא לא ריבוי אהבות – יותר חוסר אהבה. מדובר באקט שמבטא בעיקר פחד מאינטימיות וקושי להתחייב לבחורה אחת, כי אז יש סיכוי שהלב ישבר (שוב), וזה הרי כואב כל פעם מחדש. אז למה לי מונוגמיה עכשיו?

     

    כדי לאהוב שתי נשים במקביל, צריך קודם כל לדעת לאהוב אחת ורק אז, אם יש פתיחות לרעיון, אפשר לשוחח על הנושא בעדינות ולקחת צעדים קטנים ומדודים כדי לשמור על יציבות בתוך הטלטלה שמכניסים לתוך מערכת היחסים. פוליאמוריה היא לא דבר שזורקים למישהו בפנים זמן קצר אחרי ההכרות כבדרך אגב, כאילו הרגע דיברתם על האם כדאי ללכת בארוחת הבוקר על לימונדה או תפוזים.

     

    כשהבנתי שהוא לא פולי אלא יותר פחדן שאימץ את הפולי כפילוסופיית חיים נשגבת אבל לא באמת ישימה, סיימתי את הקשר. לפני שנתיים נפגשנו לקפה, הוא כבר היה בזוגיות עם ילד, ותשמעו קטע, גם הוא הבין שהוא לא פולי. בינינו, גבר או אישה אחת אולי לא יכולים לספק לנו את כל מה שאנחנו רוצים, אבל כן את כל מה שאנחנו צריכים, וזה לגמרי טוב ומספיק. לפחות עבורי.

     

    אודליה יקיר היא אשת תקשורת, מייסדת שיטת The Gift למימוש עצמי ומרצה לשימוש אפקטיבי בהומור בזוגיות ובעסקים. ב-12 לאוקטובר תשתתף אודליה בכנס "בוקר של מתנות".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רונן פדידה
    אודליה יקיר. מה זה פוליאמוריה?
    צילום: רונן פדידה
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים