שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    איך אומרים התחלה בעברית? 1,500 עולים מתכוננים לשנת הלימודים
    במהלך הקיץ הגיעו ארצה תלמידים עולים מ-42 מדינות. רבים מהם חוששים מקשיים חברתיים, מהשפה שאינה שגורה בפיהם ומהקושי להשתלב במסגרות חדשות. בת 6 שהגיעה מאורוגוואי: "אני מקווה שיהיו לי חברות, אני חושבת שאצליח להתמודד עם העברית"

     

     

     

    החשש מלחץ בלימודים בבתי הספר בארץ, הגעגועים לחברים שנותרו במדינות המוצא שלהם וכמובן החרדות מדחייה חברתית ומשונות שתכריע את גורלם - כל אלה מלווים את ילדי העולים החדשים, שצפויים להתחיל את שנת הלימודים בשבוע הבא - בשפה שאינה שפת אמם ובמדינה שעדיין זרה להם.

     

    1,500 תלמידים עלו לארץ במהלך הקיץ, מ-42 מדינות ברחבי העולם. על פי נתוני הסוכנות היהודית, כ-450 תלמידים עלו מרוסיה, כ-340 מארצות הברית וכ-280 מצרפת. בנוסף הגיעו במהלך הקיץ עולים מאוקראינה, צ'כיה, יוון, קרואטיה, קולומביה, אקוודור, פינלנד, הודו, מלטה, קירגיסטן, סין, סינגפור וויאטנם. כ-1,100 מהעולים הם בגילאי 6 עד 17 שישתלבו בבתי הספר ועוד כ-400 ילדים בגילאי 3 ומעלה ישתלבו בגני הילדים.

    סול צ'רנוביץ' תלמידה עולה חדשה ()
    סול צ'רנוביץ'
    "אני לחוצה לקראת כיתה א'", אמרה סול צ'רנוביץ', בת 6 מכרמיאל שעלתה ארצה לפני כמה חודשים ממונטווידאו, בירת אורוגוואי. "אני מאוד אוהבת את הגננות שלי ואני פוחדת שאתגעגע אליהן כשאהיה בבית הספר. אני יודעת שבבית הספר בישראל אלמד הרבה, ובגלל זה אני לחוצה".

     

    אחד החששות הכבדים, לדבריה של צ'רנוביץ', הוא היחס שתקבל מתלמידים אחרים, בשל מוצאה. "אני לא יודעת אם יתייחסו אליי אחרת כי אני מאורוגוואי, אבל אני מקווה שיהיו לי חברות. בהתחלה פחדתי גם בגן והתביישתי. מתי שאני רואה מישהו חדש אני מתביישת. אני חושבת שאצליח להתמודד עם העברית, כי אני לומדת אותה כל יום. בישראל לא מפחיד אותי שום דבר, אבל באורוגוואי קצת כן, כי שם מסוכן. אני מרגישה שיש לי יותר ביטחון כאן".


    מריו סולומוני תלמיד עולה חדש ()
    מריו סולומוני
    מריו סולומוני, בן 6 מאתונה ביוון, הגיע לישראל רק לפני שבועיים וכמו צ'רנוביץ', מתגורר כעת במרכז הקליטה של הסוכנות היהודית בכרמיאל. "אני שמח מאוד שעליתי לארץ", אמר. "אני מתרגש מבית הספר בישראל, הכל חדש ויש לי ילקוט חדש ותיק חדש. אני לא פוחד בעיקר בגלל שמרכז הקליטה קרוב לבית הספר ובגלל שאהיה באותה כיתה עם עוד תלמידים ממרכז הקליטה.

     

    "ביוון היינו צריכים לנסוע יותר משעה כדי להגיע לגן ולבית הספר היהודי. הוא היה מאוד רחוק ואני שמח שעכשיו בית הספר יהיה קרוב יותר, ואלך ברגל". לדבריו, המילים האהובות עליו בעברית הן "גלידה" ו"תודה". "העברית לא ממש זרה לי כי שמעתי אותה בגן באתונה. לגבי בית הספר, בגלל שחבר שלי ממרכז הקליטה יהיה איתי בכיתה, זה מאוד מקל עליי".

     

    אליזבטה קשובה, בת 7 ממינסק בבלארוס, הגיעה לישראל לפני חמישה ימים. "היה כיף לטוס במטוס בישראל", אמרה. לדעתה בארץ יש "הרבה מגרשי משחקים, אוכל טעים וים יפה". עם זאת, לעזוב את בלארוס לא היה לה קל: "לא כל כך רציתי להיפרד מהחברים שלי בבלארוס ובמיוחד לא מסבא וסבתא. לפני חצי שנה התחילה ההכנה לעלייה לארץ, והתחלתי ללמוד עברית באולפן. אני מאוד מחכה לבית הספר, והייתי שמחה אפילו אם היה מתחיל מוקדם יותר. אני לא מפחדת מהשפה העברית, כי אני יודעת שאני קטנה ואלמד מהר. זה שאני עולה לבית הספר בישראל זו התגשמות של חלום".

     

    עליזה מולטנין תלמידה עולה חדשה ()
    עליזה מולטנין
    עליזה מולטנין, כמעט בת 6, עלתה לפני שבועיים מהלסינקי בירת פינלנד, ותעלה ביום ראשון הקרוב לכיתה א': "אני מפחדת לעלות לכיתה א' כי אני לא ממש יודעת לקרוא ולכתוב בעברית", אמרה. "מגרש המשחקים בפינלנד יותר קטן מאשר פה, אבל גם שם היו ילדים שלא התנהגו יפה, אפילו שזו פינלנד".

     

    אליסה הלפר, בת 14 מרמת בית שמש, הגיעה לישראל מארה"ב במסגרת ארגון "נפש בנפש" וכבר התחילה את הלימודים. "היום הראשון היה מדהים. הייתי צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי כדי ללמוד עברית. בהתחלה לא חשבתי שיהיו דוברי אנגלית בבית הספר ושאהיה העולה היחידה, אבל היו הרבה וזה עזר לי מאוד. בבית הספר היו מוכנים מאוד לקראת ההגעה שלנו".

     

    אליסה הלפר תלמידה עולה חדשה (צילום:  שחר עזרן)
    אליסה הלפר (צילום: שחר עזרן)
     

    הלפר סיפרה על ההבדל בין בית הספר בישראל לזה שלמדה בו בארה"ב: "בית הספר שונה כאן, הוא יותר ביתי ויותר משפחתי. בארה"ב אתה בא, לומד וחוזר הביתה. בישראל הכיתה קצת יותר מרגישה כמו משפחה, ומרגישים שאתה חלק ממשהו. כולם מכירים אותך. בארה"ב למדנו על ישראל, ופה זה שונה.

     

    "באמריקה יש הרבה יותר ריחוק מהמורה, ופה זה קצת שונה. אני אצטרך לעבוד יותר קשה, כי אלמד בעברית. זה בהחלט יכול לאתגר, אבל בסוף יהיו תוצאות. יום אחד אדע את השפה העברית מאוד טוב. אני רואה את העתיד שלי בישראל ואני אוהבת את החיים שלי פה הרבה יותר מארה"ב. החשש הכי גדול שלי הוא לא להתאים למערכת פה ולא להרגיש שייכת. לאנשים שגדלו כאן יש כמובן יתרון. הם יודעים את השפה ואני ממקום זר, צריכה להתחיל מאפס, כמו ילד קטן".

     

    יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג אמר כי "מרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית שולחים מדי שנה לבתי הספר ברחבי הארץ מאות עולות ועולים צעירים, שמתחילים את צעדיהם הראשונים לא רק בכיתה חדשה אלא במדינה חדשה וסביבת חיים חדשה". 

    טליה בן אדיבה תלמידה עולה חדשה ()
    טליה בן אדיבה

    מהצד השני - ילדים ישראלים ששבים ללמוד בארץ אחרי שהיו בחו"ל במסגרת שליחות. טליה בן אדיבה, בת 10 ממושב טפחות שתעלה לכיתה ה'. בארבע השנים האחרונות הייתה במקסיקו סיטי עם משפחתה, במסגרת שליחות של ההסתדרות הציונית. כעת תצטרף לראשונה לבית ספר ישראלי. "אני מתחילה להתרגל שוב לישראל", אמרה. "בכיתה א' במקסיקו היה לי ממש קשה ובכיתי המון כי לא הבנתי אף אחד. אחרי זה התרגלתי וזה נהיה יותר קל. לאחר מכן התחלתי לדבר ספרדית והיום אני כבר רגילה ללמוד בספרדית.

     

    "יהיה מוזר להתחיל ללמוד בעברית כי הכל ממש שונה, ולא רק השפה. זו תרבות אחרת ואנשים אחרים. שם, למשל, אוכלים מאוד חריף וכאן זה מאוד שונה. מפחיד אותי בעיקר להתחיל את השנה ושאף אחד לא יתחבר אליי ושלא יחשבו שאני שונה בגלל שאני באה מחו"ל".

     

    היא סיפרה על החשש מכך ש"הבנות בכיתה שלי יכולות להסתכל עליי ולצחוק עליי כי אני באה ממקום אחר. אני מעדיפה את בית הספר במקסיקו כי יש לי חברות שם, אני מכירה כבר את כל המורים ואני כבר יכולה לדבר ספרדית, והתחברתי יותר למקסיקו מאשר לישראל. בכל זאת, אני שמחה לחזור".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים