עודד ברנר: "עכשיו סוף סוף אני יכול להתפוצץ"
איש השוקולד: אחרי שאיבד את כל נכסיו וחסכונותיו וגם את המותג המצליח שהקים במו ידיו, עודד ברנר מדבר לראשונה על ההתמוטטות הכלכלית והטלטלה הרגשית שעבר
חמש שנים הרגיש עודד ברנר (מייסד "מקס ברנר"), שהפה שלו חסום. חמש שנים שבהן נאסר עליו, בצו בית משפט, בעקבות סכסוך עסקי למכור ולייצר שוקולד. עכשיו
הוא מדבר, לראשונה, על ההתמוטטות הכלכלית והטלטלה הרגשית שעבר, ואיך הפך כמעט בן לילה משף–כוכב בינלאומי לאחראי משמרת בבית קפה, שקם לפנות בוקר כדי לנסוע באוטובוס לעבודה. רותי רוסו ביקרה במקום הטרי והלוהט שפתח במרכז מנהטן, המוקדש לפולי קקאו, ושמעה ממנו גם איך שמירת שבת מצילה אותו מחטא היוהרה
את המונולוג הזה שוטח בפניי איש השוקולד הבינלאומי עודד (ממקימי “מקס ברנר” בעבר), בעודנו יושבים במקום החדש שפתח לאחרונה בגריניץ' וילג', באזור הכי רותח במנהטן: בלו סטרייפס (פסים כחולים), המוקדש כולו, איך לא, לקקאו ולשוקולד.
זה אמצע הקיץ עכשיו, כמה שבועות מאז שהמקום נפתח, אבל אין ספק שמדובר בלהיט ענק בהתהוות. ברנר ("מקס" בפי כולם, אם כי שמו עודד) מופיע כאן בכתבות שער, תוכניות טלוויזיה, המלצות נלהבות בבלוגים ורשתות חברתיות ותיוגי אינסטגרם. בהתאם, התור בחנות הקטנה הולך ומתארך, והוא נעשה פחות ופחות זמין לשיחות איתי. ברנר עסוק מדי: מזריק לקרואסון את הנוטלה שפיתח, מוזג משקה המכונה clouds ("עננים") מברז בירה מוזהב, מצטלם עם לקוחות נרגשים, מדבר עם משקיעים שרוצים לפתוח סניפים ביפן או בחוף המערבי או באמירויות, או מחלטר כבריסטה, מאחורי הדלפק, כי העובד בדיוק הבריז.
אם הייתם פוגשים אותו לפני שבע שנים, בתקופת השיא שלו במה שהייתה אז מעצמת מקס ברנר הבינלאומית בבעלות שטראוס בחיים לא הייתם מאמינים שהנסיך הזה יעזור בקופה. עמד מאחוריו מה שמכנים "קורפורייט", צוות ניהול מסיבי, והוא שימש כ"פנים" שמקדימה: על האריזות, מעל דלת הכניסה, ביחסי הציבור - chocolate by the bald man – שוקולד על ידי האיש הקירח. הוא בטח לא היה צריך לפנות שולחנות.
אבל בפרק הזמן שעבר מאז הספיק ברנר לאבד את "מקס ברנר" ואת כל נכסיו וחסכונותיו, להיכנס לצינון מקצועי בהוראת בית משפט, ללמוד על הרמב"ם, להתחבר ליהדות ולעבור שיעור בחיים על היבריס וכוחו המשחית ועל צניעות וכוחה של משפחה. ולכן היום אין לו שום בעיה להחליף את הבריסטה או לנקות שולחן כשצריך.
הריאיון המלא יתפרסם ביום שישי במוסף הכפול והחגיגי של "7 ימים" ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
