שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מביאים את העברית לאמריקה
    לא פשוט לדאוג שהילדים שלנו כאן ילמדו עברית כמו שצריך. בשביל זה קיים ארגון המורים לשפה העברית בארה”ב, שעושה עכשיו קפיצת מדרגה
    ״מפתח הזהב של החינוך העברי הוא הלשון העברית״, אמר חיים נחמן ביאליק. כבר ארבע שנים שארגון המורים לשפה העברית ותרבותה בארה"ב עובד על פי העיקרון שהתווה המשורר הלאומי, ומנסה לשנות ולעגן את לימוד העברית והתרבות הישראלית בצפון אמריקה.

     

    "השפה העברית בעלת תפקיד מרכזי בעיצוב התודעה של היחיד והחברה במהלך ההיסטוריה של העם היהודי", מסבירה לנו ד"ר אסתי גרוס, סגנית יו"ר ארגון המורים ומנהלת פדגוגית של תכנית ‘בשביל העברית’, "רכישת השפה העברית מאפשרת תקשורת, גיבוש זהות לשונית ותרבותית ומפתחת תחושת שייכות לתרבותו של העם ולשפתו".

     

    בשנים האחרונות פועל הארגון לקידום ההוראה ולמידה של השפה העברית ותרבותה במסגרות חינוכיות שונות באיזורים שהולכים ומתרחבים ברחבי ארה"ב. כל מי שבא במגע עם מערכת החינוך המקומית יודע שכשמדובר בלימודי עברית, השוני בין מוסד חינוכי כזה או אחר, בין מורה כזה או אחר, יכול להיות תהומי, וההשלכות על התלמידים עלולות להיות דרמטיות.

     

    "כבר 20 שנה שאני עובדת במערכת החינוך המקומית, וכמו אז, גם בשנים האלו, אני רואה בעיות שלא השתנו", מסבירה ד"ר גרוס. "יש מחסור במורים בתחום

    של הוראת עברית כשפה נוספת. גם אם יש מורים עם תעודת הוראה או בעלי תואר ראשון או שני, זה לאו דוקא הוראת חינוך או עברית ולא ממש בתחום ברקע אקדמי, אם בכלל. זה משפיע גם על מעמד המקצוע של העברית בקרב הקהילה. זה שלמורים אין את הידע האקדמי והפדגוגי להוראה איכותית, משפיע על מידת ההצלחה של התלמידים והרלוונטיוות של העברית בחייהם. זה משליך באופן טבעי גם על תפיסת המסוגלות שלהם לרכוש שפה כי הם לעד ישוו את זה לשפה אחרת”.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    הארגון מבקש לקדם את מעמד המורה לשפה העברית ולתרבותה. לעשות את מה שטרם נעשה ולהציב מסגרת מסודרת ומתקדמת ללימוד ברור, מסודר ובהיר כדי לתת מענה לצרכים המשתנים של המורים. לחשוף מידע על אפשרויות פיתוח מקצועי למורים, להקים מאגרי מידע של מחקרים אקדמיים עדכניים, תכניות לימוד ומערכי הוראה לפעילויות להעשרת דרכי הוראה ולמידה של העברית ותרבותה.

     

    ד"ר גרוס הגיעה ללוס אנג'לס כבר בשנת 1997 כמורה לאנגלית ומהר מאוד השתלבה במערכת החינוך המקומית כמורה לעברית. כבר שנים שהיא מרכזת את לימודי העברית בבית הספר היוקרתי מילקין בבל אייר. "לפני ארבע שנים הגיע לבית הספר שלנו ד"ר שמחה ליבוביץ וביקש להיפגש איתי. הוא סיפר לי על הארגון המתגבש, שנוסד מיוזמה של המועצה לתרבות לשון העברית, כדי לקדם את מעמד השפה העברית בתפוצות. כחלק מתוך התהליך להקים את הארגון, הוא הציע לי להיות בוועדה המארגנת. כמה חודשים מאוחר יותר כבר ערכנו את הכנס הראשון.

     

    “לראשונה”, היא מתארת, "הרגשתי שיש לי מחויבות מעבר לעצמי. לבית הספר, אני מנסה באמת לקדם את איכות ההוראה וחשיבות העברית. זה נשמע בומבסטי, אבל נפגשנו בתקופה שניסיתי לענות על שאלות קיומיות של עצמי, מה התפקיד שלי בעולם, איך לשבת בחדר הקטן שלי ולהמשיך עבודת ריכוז שמשפיעה על יותר מ-800 תלמידים. רציתי לתת יותר”.

     

    מאז הקמתו פעל הארגון לפיתוח קשרים עם מסגרות חינוכיות, מקצועיות ואקדמיות ומיתוג העברית כמכנה משותף בקרב המוסדות, הקהילות היהודיות והציבור הרחב."בקרוב", מוסיפה גרוס, "נערוך כנס שלישי וחשוב מאין כמוהו למורות ומורים לעברית בקהילות שונות, חוקרים של השפה העברית ותומכים פילנטרופים גם מהארץ. אני חושבת שחוסר הידע הפדגוגי של המורים היום לא תורם בצורה חיובית להוראת בשפה העברית ואנחנו רוצים לשנות את זה. המטרה של הארגון היא לא להכתיב שיטת הוראה מסוימת כי אנחנו יודעים שיש לקהילות שונות מטרות שונות, אבל אנחנו כן מספקים למורים העשרה מקצועית וחשיפה למגמות עכשוויות בשפה העברית שכל אחד יכול לאמץ בהתאם לדרך שמתאימה לחזון הבית ספרי שלו”.

     

    מטרות הכנס שיערך ב-3 בנובמברלהגדרתה של ד"ר גרוס היאיצירת קהילה מקצועית ותומכת של מורים לעברית בצפון אמריקה, באמצעות מפגש מקצועי-חינוכי של מחנכים מכל הסוגים. לא כולם אגב, ישראלים. "בתחילת דרכי האמנתי שרק מורים ישראלים יוכלו לאתגר הזה, אבל היום אני חושבת שצריך לשלוט בשפה וגם לאמריקאים דו לשוניים יש מה לתרום, אם זה האמפטיה והתובנות האישיות שלהם וההבנה העמוקה שלהם של גיבוש השפה השניה”.

     

    בכנס תינתן העשרה מקצועית למורות ולמורים לעברית באמצעות סדנאות, הרצאות ודיונים העוסקים בחידושים פדגוגיים, הישגים לימודיים ובאתגרים בתחום הוראת השפה העברית כשפת מורשת וכשפה נוספת בתפוצות."הרעיון הוא להעלות את הצורך בעדכון למידה, משהו מתמשך ולא סטטי, השיטה שבה אנחנו צריכים להתקדם כל הזמן ולהתמקצע- זו המטרה שלנו. לכן במהלך הכנס נשים דגש על חשיפת המורות והמורים לעברית ליוצרי תכניות לימוד, שיטות לימוד אחרות, תכנים וחומרי למידה עדכניים לקידום השפה העברית”.

     

    בין המרצים בכנס מומחים מוכרים לעברית והוראת השפה כמו פרופ׳ אילנה שוהמי, פרופ׳ עילית אולשטיין, ד״ר טל סופר, פרופ׳ ורדית רינגולד ואליעזרה בן-יהודה. "אנחנו מקווים באמצעות הכנס ליצור קהילה מקצועית תומכת למורים באשר הם בצפון אמריקה, ולהזכיר להם שלאורך כל השנה אנחנו מספקים העשרה מקצועית עם מפגשים מקוונים, סיפק מידע ותמיכה וכל הכלים שיסייעו להם בדרך להצלחה”.

     

    hebrew.wzo.org.il/

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים