שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ניפצנו את המיתוסים הגדולים על טכנולוגיה
    פייסבוק מאזינה לנו? הקרינה מטלפונים סלולריים מסרטנת? משחקי מחשב מעודדים אלימות? אספנו כמה מהמיתוסים הכי נפוצים בעולמות הטכנולוגיה, וריסקנו אותם - כדי שאתם לא תצטרכו

    כולנו משתמשים בטכנולוגיה, כל יום, כל היום: מחשבים אישיים, טלפונים חכמים, רשתות חברתיות, גאדג'טים ומכשירים - נמצאים סביבנו 24 שעות ביממה, ולכן גם נדמה לנו שאנחנו מבינים אותם. אבל זה לא בהכרח המצב. בכל מה שקשור לטכנולוגיה - יש אוסף של קלישאות ומיתוסים, שאיכשהו כולנו נסחפים אחריהם כמשתמשים. אבל כמו רוב המיתוסים, רובם לא ממש מדוייקים. בחרנו בפינצטה חכמה את המיתוסים הכי שכיחים אצל המשתמשים הישראלים, ובאנו לנפץ אותם.

     

    "הטלפון הסלולרי מסרטן"

    האם שימוש בטלפונים סלולריים מסרטן? התשובה היא ״אנחנו לא יודעים״. עשרות שנים של בדיקות, ומאות מחקרים, שממש לא כולם מומנו על ידי תעשיית הסלולר, לא הראו קשר משמעותי בין שימוש בטלפון לבין גידולים סרטניים. סוג הקרינה אותה הטלפונים פולטים נחקר גם הוא הרבה קודם, והרף המינימלי בו הציג נזק גבוה משמעותית מזה של הטלפונים. אז למה ממשיכים לחקור? כי השימוש שאנחנו עושים בטלפונים משתנה כל הזמן, וכך גם המכשירים עצמם. המחקרים של אתמול אולי לא הראו קשר, אבל כיום אנחנו משתמשים בטלפון יותר מבעבר, ובצורה שונה - אז יש ערך להמשך המחקרים.

     

    זוג במיטה לאורו של הסמארטפון (צילום: Shutterstock)
    הסמארטפון מסרטן?(צילום: Shutterstock)

     

    אם אתם מפקפקים במה שקראתם בפסקה הקודמת, הסיבה לכך עשויה להיות נעוצה במלה ״קרינה״. הפחד מקרינה חוזר על עצמו בטענות על הנזק של טלפונים, אוזניות בלוטות׳ ונתבים אלחוטיים - כמו גם פחד מהצבתן של אנטנות סלולריות. כן, כל אלה פולטים קרינה. אם אתם תופסים את עצמכם מפחדים מקרינה, נסו להיזכר שגם אור הוא סוג של קרינה. זה בדרך כלל עוזר. לא כל קרינה היא מסוכנת, ולא כדאי לבסס את הפחדים שלכם על מונח אחד. עדיף לבסס אותם על מדע.

     

    (דניס ויטצב'סקי)

     

    "הטכנולוגיה אשמה"

    את המיתוס הזה אנחנו מכירים מכל זירה חברתית אפשרית: אנחנו מאשימים את הסמארטפונים בעובדה שאנחנו לא מסוגלית לנתק אותם מהיד למשך ארוחה משפחתית אחת רצופה, את היוטיוב בהשחתת ילדים ובני נוער, את הרשתות החברתיות בעלייה של טראמפ לשלטון ואת הוואטסאפ בלינצ'ים שמתבצעים באזרחים בהודו. אבל האמת הקצת יותר מורכבת היא, שטכנולוגיות לא יכולות להתקיים - בטח לא בצורה נרחבת, בלי אנשים. אנחנו מתכנתים ומפתחים אותן, אנחנו משמישים אותן, אנחנו אלה שאחראים במידה רבה להצלחה או לכישלון שלהן. אז רגע לפני שאנחנו יורים חיצים של אשמה אל מכונות, כדאי לעצור ולנשום רגע מול המראה, ולהבין שהאשמה היא גם עלינו, לפחות באותה המידה.

     

    (הגר בוחבוט)

     

    "הכי חדש הוא בהכרח הכי טוב"

    האם המוצר או השירות החדש שהושק יהיה בהכרח הכי טוב? ובכן, לא ממש. רבים מאיתנו מצאו את עצמם בסיטואציה בה הם מתלוננים על שינוי פורמט, עדכון פיצ'ר או תוכנה. בין אם מדובר בהחלטה של חברת אפל לוותר על לחצן הבית המסורתי לטובת מסך שנמתח מקצה לקצה או באותו נושא, ההחלטה של חברת סמסונג להעביר את חיישן טביעת האצבע אל גב המכשיר מאותה סיבה. גם עדכונים במערכות הפעלה או גרסאות חדשות של אפליקציות, גוררים איתם לעיתים שינויים שגורמים לחלק מהמשתמשים לתסכול עמוק. 

     

    אייפון ואנדרואיד (צילום: Shutterstock)
    רצים לקנות את המכשיר הכי חדש?(צילום: Shutterstock)

     

    העניין הוא, שהתעשייה צריכה לעמוד בקצב די מסחרר, שלא תמיד מצדיק השקה של מכשיר או מוצר חדש. לכן לפני שניגשים לפעולת הרכישה כדאי לשאול את עצמנו, מה באמת "חדש" בסיפור הזה, עד כמה הוא הכרחי לנו והאם הוא שווה את המחיר? בהרבה מקרים, נגלה שדווקא דגם קודם שמגיע במחיר נמוך משמעותית - יהיה הבחירה הנכונה עבורנו, ולו רק מפני שהדגם החדש לא באמת מציע חידושים מרחיקי לכת.

     

    (גיא לוי)

     

    "הגלישה במצב 'אינקוגניטו' היא גלישה פרטית"

    נתחיל מהשורה התחתונה: גלישה במצב אינקוגניטו – בדפדפן, ביוטיוב או בכל שירות אחר - מיועדת למי שרוצה להסתיר את היסטוריית הגלישה שלו מאנשים אחרים שמשתמשים באותו המחשב, וכולנו יודעים באילו מקרים מדובר. אבל לא כדאי להשלות את עצמינו שבמצב "אינקוגניטו" אנחנו נהנים מפרטיות מוחלטת: אנחנו עדיין חשופים בפני האתרים שאנו גולשים בהם, בפני בית הספר או המעסיק - במידה ומשתמשים ממחשבים השייכים להם - וגם בפני ספקית האינטרנט.

     

    אז מה כן? במצב אינקוגניטו, כאמור, היסטוריית הגלישה שלכם לא נשמרת. חוץ מזה, הדפדפן לא ישמור קבצי קוקיז ("עוגיות"), את נתוני האתרים שבהם גלשתם ואת המידע שהזנתם בטפסים. הורדתם קבצים או יצרתם סימניות חדשות? אל תצפו שהם ייעלמו מהדפדפן או מהמחשב ברגע שחזרתם למצב גלישה רגיל. אז בפעם הבאה שאתם מתכננים לעשות דברים שהשתיקה יפה להם, תזכרו שבכל זאת, יש מי שמסתכל.

     

    (יובל מן)

     

    "פייסבוק מאזינה לנו"

    פייסבוק לא מאזינה לנו באמצעות המיקרופון של הטלפון החכם. כדי שפייסבוק תאזין, היא צריכה לעשות את הדברים הבאים: למצוא דרך להשתמש במיקרופון בלי לרוקן את הסוללה של המכשיר ממש מהר; להקים ולתחזק תשתית (יקרה) שמנתחת את כל מה שאנחנו אומרים כדי למצוא מילים בודדות רלוונטיות; לקשר בין התשתית הזאת למערך הפרסומות שלה; להסתיר את הפעילות הזו, שתהיה ממש לא חוקית בחלק ניכר ממדינות העולם, מכולם; לדאוג לכך שאף פרט מזה לא ידלוף. וכל זה צריך להיות רווחי. ובכן, אנחנו לא שווים כל כך הרבה לרשת החברתית.

     

    אפליקציית פייסבוק (צילום: shutterstock)
    פייסבוק מאזינה לנו?(צילום: shutterstock)

     

    העניין הוא, שכבר עכשיו אנחנו נותנים לפייסבוק מספיק מידע כדי לפרסם ביעילות. אם יש לכם חשבון פייסבוק, היא יודעת מי אתם ואיפה אתם גרים, מתי אתם מתחברים, מי החברים שלכם, לאיזה עמודים אתם עושים לייק, על אילו פרסומות אתם לוחצים, באילו אתרים אתם מבקרים - בזכות כפתורי פייסבוק ומנגנוני אנליטיקה שהאתרים האלה מטמיעים. אם אתם בארה״ב, פייסבוק כנראה גם קנתה מידע עליכם מחברות צד שלישי. זה מספיק כדי לפרסם לכם ביעילות גם בלי להאזין למיקרופון.

     

    דיברתם על מסעדה ולמחרת קיבלתם פרסומת שלה? לצירופי המקרים האלה כנראה יש הסבר אחרי לגמרי: המוח שלנו מאוד טוב בזיהוי שלהם. אנחנו נוטים להתעלם מכל אלפי הפרסומות הלא רלוונטיות לנו, ומתעכבים על הפרסומות שיש להן הקשר לדברים שאמרנו. בקיצור, זה לא פייסבוק, זה אנחנו.  

     

    (דניס ויטצ'בסקי) 

     

    "מכשירים של אפל לא נדבקים בווירוסים ונוזקות"

    רציתם פעם לקנות מחשב של חברת אפל? אמרו לכם שאחת הסיבות שכדאי היא שאין וירוסים למק? אז אמרו. אם לשים דברים על דיוקם, המבנה של מערכת ההפעלה למחשבי מק ואפילו מערכת ההפעלה למכשירי האייפון, הוא בטוח יותר מאשר ווינדוס ואנדרואיד, למחשבים ולסמארטפונים בהתאמה. אבל זה לא הופך את מכשירי אפל לחסינים לחלוטין.

     

    מוצרי אפל (צילום מסך)
    חסינים מפני נוזקות?(צילום מסך)

     

    וירוסים ונוזקות למחשבי מק קיימים כבר משנת 1982, כאשר נער בן 15 בשם ריץ' סקרנטה פיתח וירוס בשם Elk Cloner, אשר פגע ב-Boot Sector של הדיסק הקשיח במק. מאז, העסק רק הלך והתפתח. יתרה מכך, עידן הסמארטפונים הביא אל חיינו את מכשירי האייפון, וגם הם לא חסינים באופן מוחלט לנוזקות ופריצות. הדוגמה הבולטת מהשנים האחרונות היא של רשויות החוק בארץ ובעולם, שנאלצו לפרוץ למכשירים כאלה על מנת לאתר חשודים בפעילות פלילית.

     

    (גיא לוי)

     

    "גיימינג מוביל לאלימות אמיתית"

    הכתבה הזאת תוכננה לפני הרצח בטורניר "מאדן" בפלורידה, אז אם אתם צריכים הסבר ארוך לגבי הקשר בין משחקים אלימים למעשי אלימות - הקדשנו לכך טור שלם. בקצרה: גם המחקרים שהראו שמשחקים אלימים מעלים את רמת האגרסיה, לא קושרים בין משחקים למעשי אלימות פליליים. ובהעלאת אגרסיה קשה להתמקד - אין למלה הזאת הגדרה מחקרית אחידה - החוקרים לא בדיוק יכולים לחשוף אנשים למשחקים אלימים ואז לבקש מהם להפעיל אלימות נגד אנשים אחרים. כמו האשמה של תרבות פופולרית אחרת באלימות והשחתת הנוער, גם האשמת משחקים היא עניין ״עונתי״. הוא עובר מהעולם, ובקרוב נמצא משהו אחר להאשים. ובינתיים, כולנו נמשיך לשחק.

     

    (דניס ויטצ'בסקי)

     

     

    "אבל אין לי מה להסתיר"

    בכל מה שקשור בדיונים של טכנולוגיה ופרטיות, זה אולי המשפט הכי נפוץ. אנשים אומרים "היי, אבל אין לי מה להסתיר", וממהרים לוותר על זכותם לפרטיות מול ענקיות הטכנולוגיה ששואבות מידע לצרכים עסקיים, מול ממשלות שמקימות מאגרים ביומטריים ואחרים, מול מצלמות אבטחה שנמצאות בכל מרחב ציבורי היום. אבל האמת היא, שלכולנו יש מה להסתיר. חוקרים ופסיכולוגים אפילו אומרים בבירור: אנחנו צריכים להסתיר, ולשמור כמה דברים לעצמנו. לכולנו מגיעה הזכות למרחב ששמור רק לנו ולמחשבות שלנו, לשיחות שלנו עם הקרובים לנו, להימצאות במרחב ציבורי מבלי שתהיה עין שבודקת כל צעד שאנחנו עושים ועלולה להשתמש במידע הזה נגדנו. אנחנו לא חייבים להיות פושעים כדי לדרוש ולקבל פרטיות מינימלית. ואם אתם באמת מאמינים שאין לכם מה להסתיר, מוזמנים למסור את שמות המשתמש והסיסמאות שלכם לתיבת הדואר האלקטרוני ממש פה בתגובות. נראה אתכם.

     

    (הגר בוחבוט)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ניפצנו את המיתוסים הגדולים על טכנולוגיה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים