שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לקראת הבחירות המוניציפליות: תלמידים ישאלו תושבים על אופן הצבעתם
    במשרד החינוך יצרו מערכי שיעור לקראת הבחירות שייערכו בחודש הבא. בתוך המערך - פנייה לאזרחים בנוגע לבחירה מחדש בראש עיר מכהן, מחוצה לו - השחיתות ברשויות. משרד החינוך: "מחנכים למעורבות אזרחית פעילה"

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)
     

    לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו ב-30 באוקטובר גיבשו במשרד החינוך מערכי שיעור מיוחדים שיועברו בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים עד למועד הבחירות. בפתח הצגת מערכי השיעור מצוין כי הבחירות מהוות הזדמנות חינוכית ל"לימוד והבנה של התהליך הדמוקרטי". ואולם, בחינת המערכים מעלה כי התלמידים יתבקשו לשאול את תושבי הרשות המקומית שבה הם מתגוררים אם בכוונתם להצביע בבחירות לראש העיר המכהן.

     

    עוד עולה מהתכנית כי על אף החשדות הרבים בדבר קבלת דבר במרמה, שוחד והפרת אמונים שעלו נגד ראשי ערים מכהנים בשנים האחרונות, נושא השחיתות השלטונית נותר מחוץ למערכי השיעור.

     

    על פי אחד ממערכי השיעור המיועדים לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות, התלמידים יחולקו לקבוצות קטנות ויתבקשו לגשת לתושבי הרשות המקומית שבה הם מתגוררים אשר "מקיימים אינטראקציה עם הרשות המקומית ויש להם ציפיות ואכזבות מהקשר זה", ולשאול אותם שאלות. אחת השאלות המומלצות על ידי המערך היא "האם תבחרו שנית את ראש הרשות המכהן?".

     

    "הכוונה לקדם מעורבות אזרחית בקרב התלמידים היא מבורכת", אומר עו"ד אייל באום, יו"ר פורום וועדי ההורים היישובים. "עם זאת, לא מתפקידם של הנוער לשאול את תושבי הרשות שבה הם גרים למי בכוונתם להצביע. יש ערים שמערכת הבחירות בהן היא טעונה מאוד והעמדת בני נוער בסיטואציה הזו זה דבר מסוכן וממש לא רצוי. אל לנו להכניס את הנוער לתוך הדבר הזה. יש הבדל בין לעודד את בני הנוער לצאת ולבחור לבין להכניס אותם לקלחת של הבחירות עצמן. זה לא במקום. אני מאוד נרתע מלהכניס את הנוער לאזורים שיכולה להיות בהם אלימות מילולית או פיזית".

     

     

     

    גם בקרב צוותי ההוראה עלתה תמיהה לגבי נחיצותה של המטלה. "באמת נראה למי שגיבש את התכנית שתלמידים ישאלו את השאלה הזו?", אמר מורה ותיק לאזרחות מהצפון, "אין בזה שום הגיון. לא רואה תלמיד אחד שיעשה את זה. ילדים בתיכון שחלקם עדיין לא הגיעו לגיל הצבעה ולא בטוח שזה עניינם".

     

    נושא שאינו נמצא במערכי השיעור הוא השחיתות המוניציפלית. בבחירות 2013 שיעור ההשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות עמד על 51.1 אחוזים בלבד, שהיה הנמוך ביותר למעט בחירות 2003 (אז שיעור ההצבעה עמד על 49.3 אחוזים), ובסך הכול סימן את המשך מגמת הירידה בשיעור ההשתתפות.

     

    אחת הסיבות לירידה בשיעור ההצבעה היא אובדן אמון במערכת המוניציפלית, בין היתר על רקע החשדות הרבים שעלו במרוצת השנים נגד ראשי ערים וראשי רשויות מקומיות. ואולם, הנושא כלל לא מאוזכר במערכי השיעור.

     

    "יפה שמשרד החינוך מוציא ערכת פעילות לקראת הבחירות, אבל חסרות השאלות שבאמת נוגעות בנושא וזה נושא השחיתות של ראשי ערים ומועצות", אומר המורה. "אפשר וצריך לדבר על הבחירות, אבל בואו גם נדבר על הסיבה לאחוז ההצבעה הנמוך, שנובע מתחושת האכזבה כלפי הרשויות". מנגד, בתוכנית הלימודים לאזרחות השחיתות השלטונית מאוזכרת. "היה מקום להכניס את הנושא הזה", אומר בכיר לשעבר בתחום הוראת האזרחות במערכת החינוך. "אולי רצו להימנע מביקורת, אבל בכל מקרה הנושא ככללותו כן נלמד במסגרת שיעורי האזרחות".

     

    ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מחנך למעורבות אזרחית פעילה, ומעודד עיסוק בחינוך לתודעה ולמעורבות בהליכים דמוקרטיים. במסגרת תכנית הלימודים באזרחות, ישנו פרק שלם שעוסק בשלטון החוק, ובו יש דיון בעבריינות שלטונית ובשחיתות שלטונית. יובהר שבמערך השיעור אין כל בקשה מהתלמידים לגלות את דפוסי הצבעתם או את עמדותיהם הפוליטיות".


    פורסם לראשונה 03/09/2018 21:43

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים