שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ביטים": רק אם אתה צעיר
    במעטה של דוקו, "ביטים" מספקת הצצה מהונדסת לקהילת ההיפ הופ בארץ, הסצנות בה שוקלות כמו אוויר והגיבורים שלה משתמשים יותר מידי במילה "אחי" ומדגישים את הפער בין החיקוי למקור ובכל זאת, היא תעשה את העבודה מול קהל היעד ויש לה גם כוכבת מעניינת במיוחד

    לפעמים אדם מדליק את הטלוויזיה ומרגיש זקן. לפעמים אדם צופה בתוכנית, ואפילו שזאת תוכנית על היפ הופ ישראלי ואפילו שהוא תופס מעצמו סאקר של היפ-הופ, הוא יודע שהוא כבר מזמן נשמט אל מחוץ לשוליים הרחוקים של התוכנית שהוא צופה בה. לפעמים לסדרה שהוא צופה בה קוראים "ביטים" והיא מוגדרת כסדרת דוקו על ההיפ הופ הישראלי (HOT3, ב'-ג').

     

    מתוך "ביטים"

    מתוך "ביטים"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לא הייתי מרחיקה לכת ומצמידה ל"ביטים" את התואר סדרת דוקו. בואו. "ביטים" היא דוקו-ריאליטי במקרה הטוב, יש לה את כל הסימפטומים של סדרת נוער והיא נשמעת ונראית כמו "האיט גירל" או "עושים את TLV" למתקדמים, וככזאת היא מוצר סביר. את סצינת היפ הופ-ראפ-באטלינג-פריסטייל הישראלית תקבלו פה כשהיא מנוילנת ומהונדסת היטב לנוסחת הדוקו-ריאליטי המוכרת – הפקה שמייצרת התרחשויות אל תוכן נוצקות הדמויות, כשהתוצאה היא סיפור שאפשר לצלם במגבלת לוח הזמנים ובאמצעים לא בזבזניים מידי. כשצריך מעגלים פינות, משפצרים קצת את הסיטואציה, לוחצים קצת פנימה כדי שיכנס. לפעמים זה נראה מגוחך (ג'הבי 'שוכח' שיש לו פגישה עם אשת יחסי הציבור שלו), לפעמים זה עובר. לזכותה של "ביטים" יאמר שרוב הסצנות לא קורסות מבימוי יתר, אבל מצד שני הן עדיין שוקלות כמו אוויר.

     

    הצצה לסצינת ההיפ הופ בארץ(צילום: אוהד רומנו)
    אני בטוחה שיש שכבה עילית של היפ הופ ראוי ואיכותי בארץ – ההופעות של טונה סולד אאוט שבועות קדימה – אבל 90 אחוז מהסצנה היא כנראה סצנת שוליים שזוכה כרגע לאיזה שהוא הייפ, נדחפת קדימה מכוח האינרציה של הטרנדיזם. אם לשפוט לפי הדמויות שנבחרו להוביל את "ביטים" וחומרי הגלם שהן מספקות, ההיפ הופ הישראלי עדיין בשלב האינפנטילי שבו הוא מתפקד כחיקוי עצוב של ז'אנר תרבותי שנוצר הרחק מפה, במקום שבו היתה לו הצדקה וקצב פנימי. רוב החיילים שלה מתמקדים במה שהם תופסים כראפ - כלומר הטחת עלבונות חסרי השראה האחד בשני בפינות רחוב, כשהם מסריחים מרוח נעורים ומשימוש יתר במילה "אחי". אין להם בעירה מהותית בעצמות.

     

    עופרי קירל (באדיבות HOT)
    עופרי קירל(באדיבות HOT)

    "ביטים" היתה יכולה לשלב התייחסות מודעת ואולי אפילו קומית לפער הזה בין המציאות הישראלית לבין התרבות השחורה שהראפ המקומי מחקה, אבל אז מן הסתם היא היתה מאבדת קשר עם קהל היעד הצעיר שלה, שלוקח את עצמו ואת הראפ שלו מאוד ברצינות, ומשקיע מאמצים אדירים להישאר בגבולות מה שנחשב קול ולדמיין שהוא הדבר האמיתי. לפחות מנקודת מבט של קשישה בשנות הארבעים לחייה זה גולש לא פעם לאזורי המגוחך, אבל שוב, אני לא קהל היעד. אני אולי יודעת להבחין בקיומו של תוכן או אי תוכן, אבל אני כבר לא בגיל שבו אפשר להגדיר מה מגניב או לקבוע אם המילה מגניב עדיין נחשבת חוקית בספר הפקודות של השפה העברית.

     

    אקו, שיק וכשרון אמיתי(צילום: אוהד רומנו)

    מבחינת הליהוק, הפנינה היחסית של "ביטים" היא אקו, בחורה נבונה ואיכותית שחזרה משהות ארוכה בארה"ב ועכשיו מנסה להרים את המוזיקה שלה בארץ. האחרים, שהופיעו בשני הפרקים הראשונים – ג'הבי, ליעד מאיר, עופרי קירל האח של ואורגונייט (שהם הרכב פאנק בכלל), מרגישים כמו סיפור מסגרת בלי מהות. מהבחינה הזאת "ביטים" היא הוכחה לקיומה של תופעה, אבל חסרה את היכולת ללכוד אותה. בתוך זה אקו בהחלט מהווה יצוג נשי נאה, הוייב שלה מתכתב בקלילות עם כל ה- #MeToo ויש לה שיק וכישרון אמיתי, והיא טבעית מול המצלמה גם ברגעים המאולצים. אם היא לפחות תרכב על יחסי הציבור שתסדר לה "ביטים", שהיא בסופו של דבר מוצר שכל מי שחבר לייצר אותו מעוניין בדיוק בזה – אז היה שווה. פיס.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים