שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקיבוץ - לא מה שחשבתם
    לכולנו יש זיכרון של הקיבוץ של פעם, עם הלינה המשותפת, הארוחות בחדר האוכל והקהילה המחבקת (ולפעמים חונקת). לרובנו יש גם תפיסות על הקיבוץ המתחדש של ימינו, או "הקיבוץ המופרט", כפי שחלקנו קורא לו. מהם הערכים העומדים מאחורי הקיבוצים של המאה ה-21, מהם המיתוסים שהגיע הזמן לנפץ והאם הקיבוץ המתחדש הוא עדיין קיבוץ?

    בשיתוף התנועה הקיבוצית

     

    הישראלים שגדלו לצד הקיבוצים "של פעם", הסתכלו עליהם מנקודת מבט חיצונית, ולעתים קרובות הצליחו לראות רק את הסממנים הטכניים: לינה משותפת, ארוחה בחדר האוכל, סידור עבודה חדש בכל יום, ובעיקר הוצאה של כסף מהמשוואה. אך הקיבוץ היה רעיון הרבה יותר מורכב מכך, וישראלים רבים לא ראו את הערכים בלב הרעיון הקיבוצי: הדדיות, שיתף, ערבות הדדית והשתתפות של כל חבר וחברה לפי היכולת וקבלה לפי הצרכים.

    לינה משותפת וחדר אוכל של פעם (חדר האוכל באדיבות ארכיון שער הגולן) (צילום: באדיבות ארכיון שער הגולן)
    לינה משותפת וחדר אוכל של פעם (חדר האוכל באדיבות ארכיון שער הגולן)
     

    כיום, 108 שנים אחרי הקמת הקיבוץ הראשון בדגניה, העולם השתנה, ואיתו גם אורח החיים של הקיבוצים. הקיבוץ השיתופי הפך במרבית המקרים ל"קיבוץ מתחדש" ואיתו השתנו גם חלק מהתפיסות וצמחו מיתוסים חדשים בנוגע לקיבוצים של המאה ה-21. אל מול התפיסות של חלק גדול מהישראלים, חשוב להבין שקיבוץ מתחדש הוא קיבוץ, עם דגש גדול על ערבות הדדית, אשר מושך אליו בשנים האחרונות משפחות צעירות רבות. מהן התפיסות הרווחות באשר לקיבוצים? ומה באמת עומד מאחורי הרעיון של קיבוץ בישראל 2018?

     

    "אם תשאלו את השכן שלכם על ההפרטה בקיבוצים, הוא יגיד שאין בעצם הבדל בין הקיבוץ של היום ליישוב קהילתי. אך התפיסה הזו מוטעית", אומר מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר. " 'קיבוץ מתחדש' הוא מערכת קואופרטיבית מורכבת מאוד , שהעיקרון על פיו הוא מופעל הוא ערבות הדדית. כל משפחה אחראית לפרנסה שלה, אך קיים תקנון מסודר המופקד אצל רשם האגודות השיתופיות, אשר מקבע בחוק המדינה את עקרון הערבות ההדדית. כאשר הקיבוץ ייכנס למשבר, הערבות ההדדית תגבור על זכות הקניין, וחברי הקיבוץ יפרנסו קודם את מי שמרוויח פחות ונמצא במצוקה. זהו חלק מהתקנון של הקיבוץ המתחדש המעוגן בחוק והוא מחייב. כאשר רשם האגודות השיתופיות גם מפקח על אופן היישום של התקנון באופן שוטף.

     (צילום: באדיבות ארכיון קיבוץ מגל)
    (צילום: באדיבות ארכיון קיבוץ מגל)
     

    תפיסה נוספת אומרת כי בעקבות הפרטת הקיבוצים, יש קיבוצניקים זקנים ורעבים. בפועל, הדבר רחוק מלהיות נכון. "בתנועה הקיבוצית אין קשישים רעבים ולא יהיו". התנועה הקיבוצית פועלת תחת רגולטור, רשם האגודות השיתופיות, והוא קובע את הפנסיה שיש לשלם לגמלאים בקיבוץ - הרבה יותר מהפנסיה המינימלית של המדינה, זאת בנוסף לבית השייך להם או לקיבוץ ובו הם יחיו עד תום חייהם בביטחון מלא.

     

    "עבור מספר קיבוצים שהיו בקשיים פיננסיים, הקימה התנועה הקיבוצית את קרן ס.ל.ע, שאספה כספים מקיבוצים שעשו 'אקזיטים' ואחרים, כאשר הייעוד שלה הוא הבטחת פנסיונית לכל חבר קיבוץ באשר הוא על ידי העברה לפנסיות של חברים בקיבוצים שלא יכולים לעמוד בפנסיה המוגדרת על ידי הרשם. זהו הביטוי החזק ביותר לעיקרון הערבות ההדדית הקיימת לא רק בין חברי הקיבוץ לבין עצמם, אלא גם בין הקיבוצים השונים", מספר מאיר.

     

    באשר לצורך בקיבוצים בימינו, עולה תמונה מעניינת מהמציאות בשטח: חברי הקיבוצים מהווים אמנם פחות מ-1% מאוכלוסיית מדינת ישראל, אך התנועה הקיבוצית היא הסקטור היצרני ביותר בחברה הישראלית, המהווה 42% מהתוצר החקלאי, 10% מהתוצר התעשייתי (ללא היי-טק ויהלומים), ויותר מ-16% מהייצוא התעשייתי של מדינת ישראל. 278 קיבוצים פזורים ברחבי מדינת ישראל מרביתם, כ-75% נמצאים בפריפריה ועשרות קיבוצים מסמנים את גבולות המדינה הלכה למעשה. מעבדים את האדמות החקלאיות על גדרות הביטחון של המדינה, כפי שראינו בקיץ האחרון בעוטף עזה וברמת הגולן.

     (צילום: באדיבות ארכיון קיבוץ מגל)
    (צילום: באדיבות ארכיון קיבוץ מגל)

     

    הקיבוץ המתחדש - שילוב בין ערבות הדדית ותרומה לחברה

    אם כן, הקיבוצים המתחדשים של המאה ה-21 פועלים בזכות עצמם, אחראים להווה ולעתיד שלהם, ואף קולטים חברים חדשים-. לדברי מאיר, כ-35% מתקציב התנועה הקיבוצית מושקע בפרויקטים למען החברה הישראלית כולה. חלק מהמיסים שהקיבוצים משלמים לתנועה הקיבוצית מושקעים בחברה הישראלית: "מבחינתנו, זה חלק מהתפקיד שלנו בחברה הישראלית, כך היה בעבר וכך גם היום", אומר מאיר.

    הקיבוץ של היום מול פעם (צילום: דנה בר-און)
    ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית(צילום: דנה בר-און)
     

    אחרי שנות משבר קשות, הקיבוצים נמצאים היום בפריחה. הראיה הטובה ביותר לכך היא שהקיבוצים החלו בשנים האחרונות להתמודד עם תנופה של קליטה של חברי קיבוץ חדשים המבקשים לחיות את אורח החיים של הקיבוץ המתחדש. המשפחות הצעירות נקלטות במעמד של חברי קיבוץ שווים לכל דבר ועניין. במקום לבנות שכונות 'הרחבה' אליהן הגיעו תושבים חיצוניים הם הופכים לחלק בלתי נפרד מהקהילה. ירון לינדמן, ראש המחלקה לצמיחה דמוגרפית בתנועה הקיבוצית, אומר כי "יש עדנה בנושא של קליטה של משפחות חדשות בקיבוצים. זוגות צעירים רוצים לשנות את אורח החיים, לחפש קהילה ולהיות חברים בקיבוץ - זה הרבה מעבר לטרנד. זו מגמה משמעותית שרק תופסת תאוצה בשנים האחרונות".


    לדברי לינדמן, משפחות צעירות מחפשות קודם כל ערכיות, קהילה, בית. "מי שמגיע לא מחפש עסקת נדל"ן, אלא קהילה, חינוך טוב, לצד עצמאות. הם מתחברים למושג של להיות חבר קיבוץ ולהיות שייך. זו החלטה חברתית, קהילתית וערכית עם משמעות מאוד עמוקה ובצידה גם מחויבות לא קטנה". כתוצאה מכך, לינדמן אומר כי חברי הקיבוץ החדשים לוקחים חלק בהובלה החברתית והקהילתית של הקיבוץ, "כלומר, רואים שהם באמת רוצים להיות שייכים ולחוות ולעצב את החיים הקיבוציים".

     

    "קיבוץ מתחדש זה הכי קיבוץ שיש", אומר לינדמן. "זה לא משהו 'דומה' או 'ליד'. זה קיבוץ לכל דבר ועניין – יש בו ערבות הדדית גבוהה בין החברים, ערכים גבוהים, נכסים יצרניים משותפים וחיי קהילה. זה מה שאנשים מחפשים היום. רואים את זה במישור היום-יומי".

    גבעת חיים איחוד היום
    גבעת חיים איחוד היום
     

    חברי הקיבוץ החדשים הם שווי זכויות (וחובות) לחברים הוותיקים, משתתפים בעלות הערבות ההדדית, במנגנונים של איזון בחינוך ובתרבות, עזרה לזולת, "שהם כל הערכים של הקיבוץ השיתופי של פעם שמתקיימים גם היום", אומר לינדמן.

     

    "כדי לשמור על קיבוץ רב-דורי, צריך לקלוט חברים צעירים. אנחנו מקבלים החלטות לא מתוך הישרדות. אנחנו חזקים מספיק, גם כלכלית וגם חברתית, כדי להציב מטרה מאוד רצינית – לקלוט חברים חדשים לתוך הקיבוץ, כדי שהקיבוץ ימשיך להיות קיבוץ לעוד דורות רבים".

     

    אחת הדוגמאות להתחדשות הקהילתית בגרסה החדשה שלה, היא חדר האוכל של קיבוץ גבעת חיים איחוד. בעוד שבמרבית הקיבוצים בסביבה, נסגרו חדרי האוכל או עברו לידי חברות קייטרינג על רקע ההפרטה, בגבעת חיים איחוד התעקשו באופן עקרוני להשאיר את חדר האוכל בידי הקיבוץ. אלה מירון, מנהלת חדר האוכל, אומרת כי "חדר האוכל השתמש בשיטות בישול מיושנות, ולכן העברנו אותו מהפכה של ממש, עברנו לשיטות בישול חדשות, הבאנו יועץ מקצועי שילווה אותנו בתהליך, הכנסנו מנות טבעוניות וללא גלוטן". התוצאה של חדר האוכל המחודש הייתה ביקוש ניכר מצד חברי הקיבוץ ואפילו אנשים מבחוץ".

     

    אוכלים בחדר אוכל גבעת חיים  (צילום: ניר הורוויץ)
    אוכלים בחדר אוכל גבעת חיים (צילום: ניר הורוויץ)

    "מלבד הילדים, מגיעים לחדר האוכל קבוצות של פנסיונרים באופן קבוע, ופעם בשבוע אנחנו עורכים ארוחת ערב חברתית לחברי הקיבוץ בלבד. בכל שבוע מגיעים כ-300 חברי הקיבוץ מכל הגילאים לארוחה משותפת וקהילתית", המהווה חלק בלתי נפרד מהערכים והערבות ההדדית של הקיבוץ המתחדש. "גם בימי שישי בבוקר מגיעים הרבה חברי קיבוץ לבילוי משותף של בוקר", אומרת מירון. "חשוב לנו גם להגיד שחדר האוכל הוגדר בתור יוזמה ללא מטרת רווח עבור הקיבוץ - התמחור של המנות נועד לכסות על העלות התפעולית בלבד והרווח הוא כולו של הקהילה."

     

    רוצים ערבות הדדית

    רותי גול, רכזת קליטה בקיבוץ חוקוק, אומרת כי "למרות השינוי בקיבוץ, ואולי דווקא בגללו, אנשים רוצים לחזור, להיקלט ולהצטרף לקהילה, לשותפות ולערבות הדדית".

     

    גול אומרת כי למרות שכל משפחה אחראית להתפרנסות שלה וחיה לפי הרמה שלה, "יש לא מעט היבטים שיתופיים- אסיפת קיבוץ, קרן לערבות הדדית, שיתוף בנכסים קיימים, תחושת זהות למקום".

     

    "יש בנים שחוזרים לקיבוץ, רובם בגילאי 30 פלוס, אחרי שעשו סיבוב בעיר, נסעו לחו"ל, ניסו חיים עצמאיים לגמרי, ובדרך כלל חוזרים לקראת תכנון משפחה, או עם משפחה צעירה. אנשים באים לחוקוק בגלל החינוך הקיבוצי המצוין, חיי החברה המפותחים. הפעילות התרבותית המשותפת מאפשרת גם 'לבד משפחתי' וגם 'ביחד קהילתי' בתמהיל בריא", אומרת גול.

     

    בסופו של דבר, המשפחות שמגיעות לקיבוץ רוצות הווה ועתיד טוב יותר עבור ילדיהן. "בשורה התחתונה, הכי חשוב שהילד יוכל לצאת מהבית, ולא נהיה בלחץ מהמכוניות, שנחיה בסביבה חיובית, ירוקה ושקטה".

     

    רווית ועומרי מועלם עברו לפני יותר משנתיים לקיבוץ חוקוק, ומספרים על הסיבות שהובילו אותם להחלטה. "עברנו מטבריה, כך שנשארנו באזור. הילדים שלנו התחנכו בקיבוץ מגיל שנה, ורצינו שהם ימשיכו לקבל חינוך מצוין וסביבה קהילתית לגדול בה", אומרת רווית. "לילדים זה גן עדן של ממש, מקום קהילתי, קטן. בקיבוץ אנחנו מקבלים חינוך בלתי פורמלי אחר הצהריים, ליווי בכל שכבות הגיל, מגיל אפס ועד גיל זקנה, יש שיוך לקהילה".

     

    מועלם מציינת את ההבדל המהותי בין מוסדות החינוך בעיר לבין החינוך בקיבוץ. "זה משהו אחר לגמרי, מבחינת כמות ילדים ומטפלות, המרחב, הסביבה, האפשרות לצאת ולטייל ביישוב עצמו".

     

    מבחינת ערכים, מועלם אומרת כי "לקיבוץ חשוב שיצטרפו חברים חדשים וצעירים, כדי להמשיך את הסיפור של הקיבוץ. מי שהגיע להרחבה לא לקח חלק, ולכן הקיבוצים מקבלים היום חברי קיבוץ חדשים לחברות מלאה. כדי להמשיך את הרעיון, הקיבוצים צריכים דם צעיר, ואנחנו שמחים מאוד להיות חלק מסיפור ההצלחה של הקיבוץ המתחדש".

     

    בשיתוף התנועה הקיבוצית

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות ארכיון שער הגולן
    הקיבוץ של פעם
    צילום: באדיבות ארכיון שער הגולן
    צילום: דנה בר-און
    ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית
    צילום: דנה בר-און
    צילום: דנה בר-און
    ירון לינדמן, ראש המחלקה לצמיחה דמוגרפית בתנועה הקיבוצית
    צילום: דנה בר-און
    רותי גול, רכזת קליטה בקיבוץ חוקוק
    רווית מועלם מקיבוץ חוקוק, "לילדים זה גן עדן"
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים