"ונוס השחור", המרגל שנפגש עם קים ג'ונג איל
המרגל הדרום קוריאני פארק צ'ה סו הצליח להתחבב על השלטון בפיונגיאנג, להיפגש עם קים ג'ונג איל ולתווך במכירת עתיקות של משפחת הרודנים. אחרי שזהותו נחשפה הוא נכנס לכלא בסיאול. כעת הוא מספר על הקשר שלו למדינת האויב - ועל מכשיר הקלטה שהחביא במקום אינטימי
מעטים המרגלים שהיו קרובים כל כך למנהיג מדינת אויב – בטח כשמדובר במדינה מבודדת כמו צפון קוריאה. "ונוס השחור" הדרום קוריאני, ששמו האמיתי הוא פארק צ'ה סאו, עשה את זה. בשנות ה-90 הוא התחזה לקצין מתוסכל שעזב את הצבא הדרום קוריאני והפך לאיש עסקים שרוצה לצלם פרסומות בנופים המרהיבים של צפון קוריאה.
עכשיו סיפורו הופך לספר ולסרט שחושף באור חדש את הקשר המעומעם – לפעמים הכספי, לפעמים הפוליטי, בין שתי המדינות בגבול השמור בעולם. בתקופה של שיפור גדול ביחסים, הסרט "המרגל שהלך צפונה" הוא להיט גדול בדרום קוריאה. חמישה מיליון צופים ראו אותו בשלושת השבועות הראשונים להקרנתו - כ-10% מאוכלוסיית דרום קוריאה.
כדורי רעל? "אימנו אותנו להרוג את עצמנו עם האצבעות"
"זה היה מלחיץ מאוד להיות מרגל", סיפר פארק ל-AFP בראיון נדיר לתקשורת הזרה. "הטעות הכי קטנה, מעידה קלה בלשוני, הייתה עלולה לחשוף אותי", סיפר המרגל בן ה-64. בניגוד למרגלים צפון קוריאנים שהגיעו לדרום, פארק לא הגיע עם רעל שיבלע אם ייתפס. במקום כדורים, הוא הסביר, "אימנו אותנו להרוג את עצמנו עם האצבעות שלנו", ולפגוע ב"נקודות קריטיות בגוף".
פארק התחיל לשרת במודיעין של צבא דרום קוריאה ב-1990. הוא אסף מידע על תוכנית הגרעין של צפון קוריאה, שאז הייתה עוד בשלב מוקדם. הוא התיידד עם פיזקאי גרעין סיני ממוצא קוריאני, שבתמורה לתשלום של מיליון דולר חשף שהצפון פיתח שני נשקים גרעיניים ברמה נמוכה.
כשהצטרף לסוכנות הריגול הדרום קוריאנית ב-1995 הוא כונה "ונוס השחורה" ופעל מבייג'ינג, שם עבד עבור חברה דרום קוריאנית שמייבאת מוצרי חקלאות סיניים. הוא הסווה אותם בתור סחורות צפון קוריאניות פטורות ממכס והקים רשת של אנשי קשר צפון קוריאנים ומודיעים אחרים.
הוא גם שיחד את הרשויות הצפון קוריאניות, ופעם סיפק לראש המכהן של סוכנות הריגול הצפון קוריאנית שביקר בבייג'ינג שעוני רולקס. הפריצה הגדולה שלו הגיעה כשסייע לשחרר מהכלא בסין אחיין של ג'אנג סונג תאק, בכיר צפון קוריאני שדודו קים ג'ונג און הוציא להורג על בגידה ב-2013. הוא עזר לשלם את 160 אלף הדולרים שהאחיין היה חייב לסוחרים סינים.
המשפחה של ג'אנג הייתה אסירת תודה, והזמינה את פארק לפיונגיאנג. שם הייתה לו הזדמנות לחתום על חוזה של 4 מיליון דולר בין חברת הפרסום שלכאורה ניהל לסוכנות הנסיעות הצפון קוריאנית, תמורת צילום של פרסומות בצפון קוריאה. באותה תקופה צפון קוריאה הייתה נואשת לכסף אפילו יותר מהרגיל – כלכלתה קרסה אחרי פירוק המממנת העיקרית שלה – ברית המועצות. מיליונים סבלו מרעב במדינה.
פארק אמר שהוא גם עזר לחברי משפחת השלטון למכור עתיקות מקרמיקה שנחשפו בצפון קוריאה לעשירים דרום קוריאנים. ב-1997, אחרי כמה נסיעות לצפון, הוא נפגש לחצי שעה בפיונגיאנג עם קים ג'ונג איל. קים לא טרח ללחוץ את ידו בפגישה הקצרה. מה שעניין אותו היה הכסף עבור העתיקות. "הקול שלו היה קצת צרוד", נזכר פארק. "הרבה יותר מהעצבים או מהחשש שאיחשף, הרגשתי הקלה כי זה אומר שזכיתי באמון המוחלט של הצפון".
"דרום קוריאנים ביקשו שהצפון יתקוף לפני הבחירות"
קים התעניין בבחירות לנשיאות שהיו ב-1997 בדרום קוריאה. בשנים של בחירות המתיחות בגבול גדולה יותר, כדי לשכנע את ציבור המתלבטים לבחור בשמרנים. בדרום קוריאה קוראים לתופעה "הרוח הצפונית". לקראת בחירות 1997, אומר פארק, הצפון קוריאנים אמרו לו ששלושה תומכים של המועמד השמרני לי הוי צ'אנג פנו אליהם כדי שיתקפו בגבול בימים שלפני הבחירות. בחדר מלון בבייג'ינג, אומר פארק, הוא ראה את הצפון קוריאנים סופרים את כספי השוחד שקיבלו מהדרום קוריאנים. "היו 36 צרורות של 100 אלף דולר", אמר.
פארק דיווח על כך למפקדים שלו בסוכנות המודיעין, וגם לקמפיין של המועמד הליברלי קים דה ג'ונג שזכה בבחירות. הדיווח פורסם. פארק נחשף, הודח על ידי סוכנות הריגול ועבר לסין. השלושה מהקמפיין השרמני הורשעו בעבירה על חוק הביטחון הלאומי, אך זוכו בבית המשפט העליון מכיוון שפארק סירב להעיד נגדם.
אחרי שהשמרנים בדרום קוריאה חזרו לשלטון הם מינו ראש סוכנות ריגול חדש, ופארק נעצר בסיאול ב-2010. הוא הורשע בהעברת מידע מסווג לצפון, למרות שהתעקש שהוא העביר רק מידע מודיעיני בסיווג נמוך כדי לזכות באמון של פיונגיאנג. "הייתי בבידוד במשך שש שנים", הוא אומר, ואמר שהמאסר היה ממניעים פוליטיים. את הקלטות השיחות שלו עם קים ג'ונג איל, ג'אנג סונג תאק ובכירים צפון קוריאנים אחרים הוא שומר ליתר ביטחון "במדינה זרה". הם לא היו זמינים כשנעצר במפתיע ב-2010.
לפנייה לכתב/ת 
