הצצה נדירה למפעל המים הקדום בתל גזר

האתר הארכיאולוגי המסתורי תל גזר שוכן בקרבת היישוב כרמי יוסף. שרידי העיר התנ"כית המפורסמת - גזר, שהייתה ממוקמת בצומת הדרכים הקדום של דרך הים העתיקה עם דרך יפו - ירושלים, נחפרה לראשונה בתחילת המאה הקודמת על-ידי אחד מאבות הארכיאולוגיה המקראית, רוברט מקאליסטר, שחשף עיר מבוצרת ומרשימה, שמאז מושכת אליה חוקרים, תיירים וצליינים רבים.

בתל גזר התגלה "לוח גזר "המפורסם בכל העולם, שמשויך למאה העשירית לפני הספירה, ונחשב במשך שנים רבות לכתובת העתיקה ביותר בעברית שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות. שרידי העיר כוללים ביצורים של חומה פנימית וחיצונית וגם שער מפואר שמכונה על-ידי החוקרים - "שער שלמה".

(צילום: אסף קמר)

הכניסה למטיילים עדיין אסורה(צילום: אסף קמר)

בתנ"ך מופיעה העיר הידועה גזר פעמים רבות והיא גם מוזכרת בכתבים חיצוניים, שגילו ארכיאולוגים בחפירות שונות בכמה מקומות ברחבי העולם העתיק, כמו: גניזת מכתבי אל עמרנה, תאורי הקרבות של פרעה תחותמס השלישי ופרעה שישק הראשון וגם במצבת הניצחון של מלך אשור, תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי.

מפעל המים הכנעני הגדול ביותר שנחשף

אנחנו מטפסים על התל לכיוון נקודת המפגש עם הארכיאולוגים, עוברים דרך שורת מצבות ענקיות וגבוהות עם מראה מסתורי ומטריד, שנראה כאילו נבנו כתפאורה לסצנה הזויה בסדרת הפנטזיה האמריקנית "משחקי הכס". בחום הכבד של הקיץ הישראלי, סביב שורת המצבות הקדומות פזורים, מזיעים, עשרות צליינים אמריקנים שבאו בקבוצה מאורגנת יחד עם כומר טקסני כמדריך והם בוחרים להתפלל ברגש ובדבקות דתית - דווקא שם.

תיירים מארצות הברית בתל גזר(צילום: אסף קמר)

אחת הסיבות המרכזיות לחוזקה הצבאי ותפארתה של העיר המקראית היא מערכת המים הכנענית הקדומה, שנחצבה עשרות מטרם בסלע אל מאגר מי תהום מקומי לפני כ-3,800 שנה. ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, שניהל את החפירה ארוכת השנים במערכת המים הכנענית של תל גזר, הזמין אותנו בגאווה רבה לסיור מצולם ראשון במערכת המים הענקית, שנחשפה ונחפרה במלואה - ולראשונה לאחר אלפי שנים של הזנחה ושכחה - בריכת המים החיים ונביעת מי התהום - חזרו לפעול.

ד"ר צוק מסביר: "אנחנו נמצאים במפעל המים הכנעני הגדול ביותר שנחשף אי פעם בעולם. מערכת המים המרשימה הזאת סיפקה מי תהום לעיר המקראית בשעת שלום ולעת מצור. אורכו של מפעל המים 90 מטרים, גובהו בקטע החצוב עד 7 מטרים, רוחבו 4 מטרים ובתחתיתו, בעומק של 60 מטרים מראש התל, יש בריכה קטנה עם מי תהום".

הכניסה למפעל המים בתל גזר(צילום: אסף קמר)

ד"ר צוק במערה(צילום: אסף קמר)

הירידה אל מפעל המים הכנעני הקדום מסוכנת. מדובר במדרון סלעי וחלקלק המלא בבוץ סמיך, קורי עכבישים ולשלשת ציפורים. בחלק הראשון של הירידה למנהרה הקדומה אנחנו משתמשים בסולם ברזל רעוע ובחלק השני של הירידה לעומק האדמה - אל תוך החושך המוחלט והקרירות הנעימה - אנחנו נעזרים במעקה ביטחון של חבלים. במהלך הירידה לתהום, ד"ר צוק מרצה לנו על תולדות המקום.

"העיר המקראית הקדומה מוזכרת בתנ"ך פעמים רבות", הוא מספר. "יהושוע בן נון הרג את מלך גזר, אבל לא הצליח לכבוש אותה. שלמה המלך קיבל את השליטה על העיר הכנענית במסגרת הסכם הנישואין עם בת פרעה...".

"מים סבירים"

בתחתית החציבה ובעומק החשיכה המוחלטת, סמוך למי התהום הקסומים נוצרה בריכה קטנה. שם אנחנו פוגשים את ד"ר יוסי יחיאלי, חוקר מי תהום מהמכון הגיאולוגי, שבא לבדוק את איכות המים בתוך החציבה העתיקה.

החוקרים בתוך המערה(צילום: אסף קמר)

"המטרה שלנו היא לנסות ולהבין את האיכות של המים שבהם השתמשו הקדמונים", אמר ד"ר יחיאלי. "נשאלת השאלה האם במפעל המים הכנעני הקדום, שחזר לפעול לאחר אלפי שנים, המים טובים לשתייה?"

אנחנו מחליקים בזהירות לכיוון הנביעה בחשיכה מוחלטת. ד"ר יחיאלי משלשל לבריכה הקטנה שמנצנצת בחושך מכשיר חשמלי, שנראה קצת כמו חכה של רובוטריקים. בנוסף הוא ממלא בקבוק מים לבדיקת מעבדה. "אנחנו בודקים את מליחות המים, דרגת החומציות ואת כמות החמצן. כל הפרמטרים האלה מלמדים אותנו על איכות המים", הוא אומר.

מסתבר שאיכות המים לא רעה בכלל. ד"ר יחיאלי מתבטא בזהירות לגבי התוצאות האופטימיות של הבדיקה - "המים סבירים!" כלומר ניתן לשתות את המים - לאחר הרתחה וסינון. לטענת המומחה למי תהום, צואת עטלפים או ציפורים שהגיעה מלמעלה - התערבבה במי הבריכה ופגעה באיכות של תוצאות הבדיקה.

שלמה המלך היה כאן? החוקרים במפעל המים(צילום: אסף קמר)

ד"ר צוק טוען כי "בתקופת התנ"ך רבים הסיכויים שלא התגוררו ציפורים ועטלפים בתוך מפעל המים והאתר המקודש לאלי התהום הכנעניים היה נשמר - נקי ומאובטח".

פולחן כנעני

ג'ים פרקר, פרופסור לפרשנות המקרא וארכיאולוגיה וארכיאולוג בכיר מהסמינר התיאולוגי הבפטיסטי של ניו אורלינס, ניהל במשותף עם ד"ר צוק את החפירה המסקרנת במערכת המים הכנענית של תל גזר. גם הוא הצטרף אלינו לסיור המיוחד. החוקר מארצות הברית התרגש מאוד כששמע לראשונה כי בעקבות החפירה וניקוי המנהרה - מי התהום חזרו לזרום.

סלפי במערה(צילום: אסף קמר)

"מדובר בחציבה של מנהרה מאוד גדולה, לא ברור למה הם חפרו כזאת מנהרה גדולה", הוא אמר. "כנראה שזה קשור לפולחן הכנעני. במיתולוגיה הכנענית המקומית - אזור הנביעה במפעל המים הקדום היה הדרך לעולם התחתון!" פרופ' פארקר מתאר לנו בשפה ציורית ועשירה בפרטים כיצד נראה המקום בשיא תפארתו. "זאת הייתה רחבה לטקס דתי. היה כאן אליל קדום!" הוא אומר.

אור בקצה המנהרה. מפעל המים בתל גזר(צילום: אסף קמר)

גם באור הפנסים המינימליסטי, קשה להתעלם מהגודל והפאר של החציבה התת קרקעית. בתהליך חפירה של באר מים רגילה, החציבה אל מקור המים היא מאוד צרה ומדויקת מטעמים של חיסכון באנרגיה ושמירה על ניקיון המים, ואילו כאן במערכת מי התהום הכנענית העתיקה של תל גזר, ניכר באופן בולט ומרשים כי הכנענים יצרו באופן מכוון ובהשקעה מטורפת - מנהרה מפוארת ומלכותית, שבנוסף לתפקידה כמספקת המים לעיר בימי שלום ובימי מצור, היא נועדה גם להתכנסות פולחנית של עשרות בני אדם בעומק האדמה.

ניכר שפרופ' פארקר מתרגש מאוד כשהוא מספר לנו באנגלית במבטא דרומי כבד על התגלית העולמית שחשף. "אנחנו מאד מתעניינים בתנ"ך ותל גזר הוא מקום מאוד חשוב בארכיאולוגיה המקראית. יהושע בן נון הגיע לכאן והרג את מלך גזר. המלך שלמה קיבל את השליטה בגזר מפרעה מלך מצרים. אולי שלמה המלך בסיור הראשוני שלו בתוך מתנת הנדוניה שקיבל, ירד בדיוק לכאן כדי לראות את מפעל המים הכנעני המרהיב ועמד בדיוק במקום שבו אנחנו עומדים עכשיו!"

מפעל המים הקדום של תל גזר יונגש בעתיד לציבור הרחב, נכון לרגע זה הכניסה למנהרה אסורה ומסוכנת.