שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הפסיקו לזלזל באזרחים הוותיקים בקהילה
    העלייה בתוחלת החיים מחייבת דיון ממשלתי תקציבי טיפולי מיוחד. משרד הרווחה צריך להפוך את הנושא לבעיה לאומית ולא לאפשר פתרונות ארעיים ותקציבים מזדמנים

    במרץ 2018 פרסם משרד הרווחה תחת הכותרת "חוסן חברתי לישראל" - קול קורא להקמת 10 קהילות תומכות לקשישים המתגוררים בקהילה. קהל היעד נע ברובו בגילאי 78 עד 88 והוא כולל ניצולי שואה, ערירים, חסרי משפחות מסייעות. העלייה בתוחלת החיים יצרה כצפוי קהילת אזרחים קשישים נרחבת בישראל.

     

    לפי נתוני OECD והלמ"ס תוחלת החיים בישראל של נשים היא 84.2 ואצל גברים 80.7. סל השירותים שהקהילות התומכות מספק כולל: שירותי אב/אם קהילתיים, לחצן מצוקה המחובר למוקד חירום, שירותים רפואיים, סיוע במיצוי זכויות.

     

    משרד הרווחה הודיע שהתעריף עבור אזרח ותיק המשתתף בתוכנית יעמוד על 142 שקל לחודש כולל לחצן מצוקה. 142 שקל לחודש הוא סכום שלא יכול להספיק למטרות שקבע משרד הרווחה עצמו. במיוחד שהסכום כולל גם לחצן מצוקה.

     

    קשישים בעלי הכנסה ישלמו השתתפות עצמית של כ-137 שקלים ואולם חלקם הגדול חיים מקצבאות ואין ביכולתם לעמוד בתשלום. החיים בקהילה דורשים הוצאות מזון, תרופות, מיסים עירוניים כך הקצבה הופכת למזערית ומקטינה הצטרפות קשישים לקהילות תומכות שחשיבותן רבה לזקנים.

     

    קהילה תומכת לקשישים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    קהילה תומכת לקשישים(צילום: shutterstock)

     

    ההגדרה של קהילת תומכת היא לספק מגוון שירותים שישמרו על איכות החיים לצד עצמאות ופרטיות במגורים. התוכנית כוללת פעילות חברתית ותרבותית, תחזוקת הבית, יעוץ בסידורים, קניות ועוד. קהל היעד הם קשישים שאינם מעוניינים או לא מסוגלים כלכלית לממן שירותי בתי אבות. כיוון שתקציב משרד הרווחה לטובת קהילה תומכת דל, חלק מהפעילות נעשה על ידי מתנדבים המסייעים במגוון תחומים כמו רכישת תרופות, ליווי למקומות שונים, קניות, טיפול בדואר וארגון ארוחות חג.

     

    המתנדבים ממלאים גם משימה חשובה של קשר והורדת הבדידות בקרב הקשישים באמצעות מגע קבוע ובזמנים שהקשישים חולים ופחות פעילים בקהילה. נכון ל – 2018 לפי נתוני ג'וינט ישראל יש בפריסה ארצית 245 קהילות תומכות. מהיכרותיי עם המערכת, חלק מהקהילות התומכות פועלות באופן חלקי בשל בעיות בריאותיות של הקשישים.

     

    הקשישים זכאים ליחס הוגן יותר מצד הממשלה

    הפעילות הקהילתית פותרת לקשישים רבים את חוסר היכולת לממן בתי אבות פרטיים גם בגלל חוסר הרצון למכור את דירותיהם שהם רכושם היחיד. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ערב ראש השנה, בעוד שש שנים (2024) אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע ל- 10 מיליון איש. המשמעות שהפעילות בקהילה בקרב קשישים תגדל בשיעור ניכר.

     

    מטבע הדברים בידיעה שתוחלת החיים תמשיך לעלות, משרד הרווחה חייב להיערך טיפולית, רפואית וכלכלית באופן משמעותי מבעבר כדי לענות על צרכי הקשישים. שר הרווחה צריך להעלות את הבעיה לדיון בפגישת הממשלה השבועית, לדרוש תקציבים הולמים, להגביר את המעקב אחרי ניצולי שואה שמתמעטים, להפוך את נושא רווחת הקשישים לבעיה לאומית.

     

    תמיד בישראל ימצאו בעיות בוערות בתחומים קריטיים כמו בטחון או מחלוקות פוליטיות וכלכליות, שידחקו את הטיפול בקשישים מסדר היום הציבורי. אחריות הממשלה לאזרחיה הקשישים אסור שתדחק מסדר היום הלאומי כיוון שטיפול לקוי אינו מוסרי ולא מקיים את זכויות האזרח הנדרשות. כגרונטולוג נראה לי שדחיית טיפול יסודי בזקנה תגרום בעתיד לצמיחתה לממדים מפחידים תוך המשך פתרונות ביניים שהם פלסטר במקום טיפול מתאים ומקיף.

     

    משרד הבריאות פרסם כבר בסוף 2016 כי "הזדקנות האוכלוסייה בישראל היא אתגר מבורך שמערכת הבריאות נדרשת להיערך אליו. בשנים הקרובות אנו צפויים לקצב גידול משמעותי במספר בני 75 ומעלה".

     

    רובם המכריע מתגוררים בקהילה. קשישים חיים בשווי משקל עדין בין אריכות ימים ובין השבריריות המאפיינת את הזקנה, ציינה בעבר פרופ' אסתר יקוביץ ממייסדות הגרונטולוגיה בישראל. על משרד הרווחה מוטלת החובה להפוך את השבריריות לנושא לאומי שבמהלכו תקבל הממשלה החלטה ברורה לגבי תקצוב הגון לקשישים בקהילה.

     

    ד"ר אבי ביצור, גרונטולוג, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א. לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים