שתף קטע נבחר

הדרך לאולימפיאדה עוברת במכללה לגיימינג

פריחתו של הגיימינג התחרותי, eSports, שמגלגל מיליארדים, מקרבת את הסיכוי לשילובו באולימפיאדת 2024. בכמה מדינות כבר נערכים עם תוכניות לימודים מיוחדות להכשרת הדור הבא

תעשיית ה-eSports, הגיימינג התחרותי, הניבה בשנה החולפת רווחים של כ-13 מיליארד דולר. היא כוללת ליגות מקצועיות של יצרניות משחקים וענקיות טכנולוגיה, נוכחות גוברת של שחקנים בפלטפורמות סטרימינג ייעודיות דוגמת טוויץ', שהופכים לאושיות רשת עשירות עם קמפיינים וספונסרים, כשמעל הכל מרחפים הדיונים באשר לאולימפיאדה.

 

גיימינג (צילום: בליזארד)
תחרות גיימינג טיפוסית(צילום: בליזארד)

 

בחודשים האחרונים נחשף כי קיימת סבירות גבוהה שאולימפיאדת 2024 בפריז תציג לראשונה גם זירות של תחרויות גיימינג. מה הפלא שכולם רוצים להשתתף בחגיגה. גם בישראל כבר פועלת במרץ עמותה לגיימינג תחרותי, בינתיים בפרופיל נמוך. אבל בזמן שההורים הישראלים העבירו את הקיץ האחרון בניסיון להבין מה זה "פורטנייט", ולמה להיט הגיימינג הזה מצליח להחזיק את ילדיהם מרותקים למסכים ולקונסולות במשך כל כך הרבה שעות, במדינות אחרות כבר מזהים את הפוטנציאל. גם הכלכלי. בדרום־קוריאה, למשל, החלו לצוץ מכינות ובתי ספר ייעודיים, שמטרתם להכשיר את הדור הבא של הגיימרים, ולהביא אותם להישגים משמעותיים בתחרויות השונות, אולי אפילו לייצוג באולימפיאדה.

 

כיתות בתפוסה מלאה

באתר של Game Coach, מוסד בסיאול המציע מחנות אימונים לגיימרים עם שאיפות תחרותיות, אפשר להתרשם מתוכנית הלימודים ומהמסלולים המוצעים, כאילו היה מדובר באתר של מכינה קדם-אקדמית יוקרתית: מסלולי הלימוד כוללים בעיקר מחנות אימונים באורך 10 ימים הנערכים אחת לחודש, שבמהלכם הסטודנטים-גיימרים ישנים יחד, אוכלים יחד ומתאמנים יחד. הכל במתחם אחד. יום טיפוסי כולל שלוש ארוחות, שעות אימון ארוכות, מפגשי מעריצים והדמיות של תחרויות גיימינג.

 

אל שמות ותמונות המאמנים מצורפת רשימה ארוכה של משחקים. League of Legends, Overwatch ו-PlayerUnknown’s Battlegrounds מככבים כאן ככותרים מובילים, שנחשבים פופולריים במיוחד בדרום קוריאה. הכיתות בתפוסה מלאה לפחות ארבעה חודשים קדימה, ומחיר מחנה אימונים כזה עומד על כ-3,500 דולר.

 

אליפות ישראל במשחקים אלקטרוניים (צילום: יואב סוכן)
אליפות ישראל במשחקים אלקטרוניים(צילום: יואב סוכן)

 

בכיתות הלימוד עומדים לרשות התלמידים מחשבי גיימינג חזקים, כששעות האימון הארוכות נעשות בתאורת פלורוסנט מינימלית, המאפשרת יכולת ריכוז במשחק. "גיימינג הוא כמו מתמטיקה", אמר מנהל בית הספר, לי סיאונג-האן, בראיון לבלומברג. "אנחנו בסך הכל עוזרים לתלמידים לפרוץ את הגבולות של עצמם. לא רק מלמדים טקטיקות של משחק, אלא גם איך להתנהל בעולם של גיימינג תחרותי".

 

חתימות למעריצים

ההשוואה למתמטיקה לא תלושה בכלל. בדרום קוריאה תרבות הגיימינג היא מהמפותחות בעולם: בין השאר, ניתן לצפות שם בכמה ערוצי טלוויזיה המשדרים תחרויות גיימינג בכל שעות היום ומכינות הגיימינג זוכות מהממשלה לתמיכה ולמעמד דומה למכינות רגילות, המכשירות לקראת מבחני קבלה לבית ספר תיכון או לאוניברסיטה. שחקנים מקצועיים לא יכולים ללכת ברחובות סיאול בלי להידרש לחתימות ממעריצים צעירים, ואירועים של גיימינג תחרותי סוחפים צופים נלהבים, שממלאים אצטדיונים ואולמות ענק.

 

אחד השמות הגדולים בקוריאה הדרומית הוא הגיימר הצעיר לי סאנג-היאוק, או כפי שהוא ידוע בפי רבים, "פייקר". בגיל 22 בלבד, הוא מתברג כאלוף League of Legends עולמי, סופרסטאר. אם היה מדובר בענף ספורט תחרותי מבוסס כמו כדורסל, כדורגל או פוטבול בארצות הברית, כנראה כבר הייתם שומעים עליו. בסיאול הוא אגדה רווחית במיוחד, ואחד הגיימרים שמצליחים לשים את קוריאה על המפה העולמית.

 

סאנג-היאוק החל לשחק בגיל בית ספר יסודי, והפך לכישרון בולט במיוחד במשחק League of Legends. קצת אחרי שהגיע לתיכון כבר הוצעה לו עבודה כגיימר תחרותי, והוא נשר לטובת פיתוח הקריירה. מה שנראה תמוה לחלוטין במערב, נחשב באסיה כצעד מובן ומתקבל על הדעת: תרבות הגיימינג ביבשת נהנית לא רק ממוניטין ומתהילה אמיתית, היא גם נתמכת במשאבים שמסייעים לה לצמוח כל הזמן. רשתות פס רחב וטכנולוגיית מחשוב חזקה הן הכרחיות להצלחה בתחום הזה, ובקוריאה מדובר במציאות טכנולוגית בסיסית, לא במותרות.

 

2.5 מיליון בשנה

לפי הערכות בתעשייה, חברת SK Telecom, מפעילת הסלולר הקוריאנית המובילה, משלמת ל"פייקר" קצת יותר מ־2.5 מיליון דולר בשנה. לחברה, כמו לענקיות טכנולוגיה ותקשורת אחרות במדינה, יש קבוצות גיימינג תחרותי מסודרות, ו"פייקר" הוא הכוכב הראשי שלה. בחודש שעבר הוא התחרה במסגרת אירוע "משחקי אסיה", מעין אולימפיאדה יבשתית הנערכת אחת לארבע שנים. לראשונה, האירוע הציג תחרות eSports, אבל כהדגמה בלבד.

 

אליפות ישראל במשחקים אלקטרוניים (צילום: יואב סוכן)
אליפות ישראל במשחקים אלקטרוניים(צילום: יואב סוכן)

 

סיאול אולי מובילה, אבל היא בהחלט לא לבד. כבר לפני שנתיים החלו להיפתח בעולם תוכניות אוניברסיטאיות ומסלולי מלגות מיוחדים לגיימרים מקצועיים. באוניברסיטת קליפורניה באירוויין פתחו מסלול ייעודי לשחקני League of Legends, ובקולומביה קולג' ואוניברסיטת פייקוויל פתחו מסלולי eSports, המעניקים גם הם מלגות לימוד לגיימרים, בתבנית של מלגות ספורט. בשוודיה ובנורווגיה נפתחו קורסים ממוקדים ב-eSports, ומסלולי לימוד מותאמים לאימונים.

 

אז בפעם הבאה שהילדים מסתגרים בחדר לשחק פורטנייט, תחשבו פעמיים לפני שאתם מכריזים שמדובר בבזבוז זמן מוחלט.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים