שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שר הרווחה: "מפסיקים להעביר עודפי גבייה מהביטוח הלאומי למדינה"
    השר חיים כץ הודיע לממשלה כי החל מ-2019 ההסכם שנחתם עם המדינה ב-1980 מבוטל, והוא מפסיק להעביר את מיליארדי השקלים לקופת האוצר. "אמצעי להעשרת קופת המדינה"

    שר הרווחה חיים כץ הודיע היום (ד') בישיבת הממשלה כי החל מ-2019 ההסכם שלפיו עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי מועברים לקופת משרד האוצר - מבוטל.

     

    כץ הודיע כי המהלך נעשה במטרה להפוך את הביטוח הלאומי לעצמאי ולמנוע שימוש בכספי ביטוח למימון הוצאות ממשלה שוטפות. הוא הוסיף כי "הגיע הזמן שלמוסד לביטוח לאומי תהיה גם אחריות וגם סמכות בניהול המדיניות".

     

    שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ (צילום: אלכס קולומויסקי, אוהד צויגנברג) (צילום: אלכס קולומויסקי, אוהד צויגנברג)
    שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ(צילום: אלכס קולומויסקי, אוהד צויגנברג)

    כתוצאה מההסכם, בין היתר, סך החוב של הממשלה לביטוח הלאומי עומד על 206 מיליארד שקלים. על פי התחזית המעודכנת, אם המצב יימשך כמו שהוא, הביטוח הלאומי צפוי לפשוט את הרגל בשנת 2037.

     

    במכתבו לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא, ציין השר כץ כי "חלק מההחלטות הננקטות על ידי נציגי האוצר מעלה חשש לקיימות המוסד לזמן ממושך כמתחייב מעצם טבעו ויכולתו למלא את התחייבויותיו כלפי הציבור, אשר שם בו את מבטחו. בהקשר לכך, בישיבות הגורמים המקצועיים במוסד לביטוח לאומי, במליאת המועצה ובוועדות הכספים והביקורת שלה, עלתה חדשות לבקרים סוגיית האיתנות הפיננסית של המוסד ואי יכולתו כבר בעתיד הקרוב לעמוד במלוא התחייבויותיו כלפי מבוטחיו".

     

    השר כץ ציין כי בשנת 2009 הוקמה ועדה שכללה את בכירי הכלכלנים במשק לצורך בחינת הדרכים לשמירה על האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. "המלצות הוועדה היו חד-משמעיות לגבי הצורך של המוסד לנהל קרנות עודפים באופן עצמאי במקביל להעברת שווי הקרן הנוכחית כולה לרשותו. ההמלצות מקבלות עיגון מובהק במסגרת תוצאות מחקרי עומק, שבחנו בין היתר את האופן שבו מתנהלות מערכות מקבילות בעולם המערבי.

     

    צפוי לפשוט רגל עד 2037. הביטוח הלאומי (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    צפוי לפשוט רגל עד 2037. הביטוח הלאומי(צילום: גיל יוחנן)

    "זאת ועוד, ההסכם שנחתם בין ממשלת ישראל, באמצעות משרד האוצר, והמוסד לביטוח לאומי בשנת 1980 נחתם לפני כארבעה עשורים, במהלכם השתנו 'סדרי עולם' במערכות הביטוחיות, כשלשינויים בדפוסי החיים ובעיקר בתוחלת שלהם, יש השלכה ישירה על התנהלות המוסד, המחייבת קבלת החלטות עצמאיות בכל הנוגע לליבת הפעילות שלו.

     

    "במהלך השנים וביתר שאת באלה האחרונות, עצמאות המוסד פחתה כאשר אגף התקציבים, בעיקר באמצעות חוק ההסדרים, כופה ללא תיאום עם נציגי המוסד, החלטות חד צדדיות הפוגעות ביכולתו לייצג נאמנה את חובותיו הבסיסיות כלפי מבוטחיו", כתב כץ.

     

    במשרד העבודה והרווחה נתנו שתי דוגמאות להחלטות כאלו. הראשונה, לטענת המשרד, היא אי-עמידת האוצר בהתחייבותו למימון הגרעון בענף האבטלה, כאשר הוחלט בשנות ה-70 להפחית באופן דרסטי את דמי הביטוח הלאומי ממעסיקים והביטוח הלאומי התריע שעלולים להיווצר גירעונות בענף אבטלה. במשרד העבודה והרווחה הוסיפו כי היות שאבטלה הינה פועל יוצא של מדיניות התעסוקה של הממשלה, ומתוך התחשבות בטענת הביטוח הלאומי שהפחתת דמי הביטוח תייצר גירעון בענף, נכנס לחוק הביטוח הלאומי סעיף 33, שהבטיח כי האוצר יכסה כל גירעון עתידי בענף האבטלה.

     

    "עם זאת, כאשר ב-1999 לראשונה נכנס הענף לגירעון, דאג אוצר המדינה 'להקפיא' את הוראת החוק באופן זמני ומעת לעת, עד לביטולה הסופי, כשכל ההקפאות וכן הבטלות הסופית נערכו ביוזמת האוצר בחוקי ההסדרים ועמדת המוסד לביטוח לאומי לא זכתה לכל התייחסות", אמרו במשרד העבודה והרווחה.

    "תוצאת הדברים היא שאוצר המדינה לא נשא מעולם במימון שבו אמור היה לשאת, כך שנוצר בענף גרעון הנאמד עד כה בכ-75 מיליארד שקלים".

     

    דוגמה נוספת שנתנו במשרד העבודה והרווחה היא אי-מימון מענק האשפוז מתקציב הבריאות. מענק האשפוז הינו מענק הניתן לבתי חולים, על בסיס מספר הלידות, עוד לפני קיומו של חוק בריאות ממלכתי. כאשר נכנס לתוקף חוק הבריאות הממלכתי ב-1995, הוחלט להעביר את האחריות למימון מענק האשפוז לקופות החולים, כחלק מתקציב הבריאות.

     

    במשרד העבודה והרווחה מציינים כי מסיבות שונות החלטה זו לא בוצעה ומימון התקציב הגיע מהמוסד לביטוח לאומי. עד לשנת 2015, עת הוחלט לממן את מענקי האשפוז מתקציב המדינה, נוצר למוסד גירעון של כ-50 מיליארד שקלים עקב כך. במשרד אומרים כי בסך הכל הצטבר עד כה למוסד לביטוח לאומי גרעון בסך כ-125 מיליארד שקלים משתי דוגמאות אלו.

     

    גורמים במשרד האוצר אמרו ל-ynet כי "החלטתו של כץ תגרום לפגיעה אנושה בשירותים שאזרחי ישראל יקבלו. זה ייצור גירעון מטורף בסך 23 מיליארד שקלים נוספים, כמעט 10% מתקציב המדינה. מדובר על תוספת של 1.7% לגירעון, שתעלה אותו לכמעט 5%.

     

    "נצטרך לעשות קיצוץ רוחבי שיחול בעיקר על המשרדים החברתיים כמו חינוך, רווחה, בריאות ותחבורה. ניאלץ לקבל החלטות מאוד כואבות, כולל אפילו קיצוץ בקצבאות. יש פה השלכות מאקרו-כלכליות מטורפות, על יחס חוב-תוצר, על דירוג האשראי של ישראל ועל היכולת שלנו לגייס חוב. גם השוק יגיב לזה בצורה מאוד לא טובה".

     

    הגורמים הוסיפו כי "השר כץ הודיע שהוא יבטל את ההסכם כדי שהוא יוכל לנהל את הכספים בבורסה, שזה מוזר ומדאיג. גם כי הוא במשך שנים אומר, כולל עכשיו, שההפרטה של קרנות הפנסיה לבורסה הייתה אסון טבע והרגה את הקרנות, אבל איכשהו כשזה מגיע לכספי הביטוח הלאומי, שאמורים להיות רובד ראשון ששומר על הכספים ועושה חיץ מפני השוק, אז זה פתאום כן טוב להשקיע אותם.

     

    "דבר נוסף הוא שלתת לחיים כץ ולמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, לנהל לבדם כספי ביטוח לאומי בסכומים של עשרות מיליארדים בשוק ההון בלי שום מנגנון פיקוח, תמיכה ובקרה נשמע מפחיד ומאוד בעייתי, בלשון המעטה. בסופו של דבר זה לא משפר את מצב הביטוח הלאומי, אלא רק מאפשר לשר לשחק עם כסף ציבורי בשוק ההון".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שר הרווחה: "מפסיקים להעביר עודפי גבייה מהביטוח הלאומי למדינה""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוהד צויגנברג, יאיר שגיא
    חיים כץ ומשה כחלון
    צילום: אוהד צויגנברג, יאיר שגיא
    מומלצים