שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      איך להפוך לאיל ברקוביץ'
      שלוש עצות שיסייעו לשחקני נוער להצליח בקריירת כדורגל מקצוענית

      מחזור הסיום של עונת 1989/90 זימן משחק חסר חשיבות בפלייאוף העליון בין מכבי חיפה לבית"ר תל-אביב. חיפה – האלופה היוצאת – כשלה כבר מספר מחזורים קודם לכן בניסיונה להדביק את בני יהודה, שזכתה באליפות באותה שנה. לכן, אמציה לבקוביץ', מאמנה של חיפה, ניצל את המשחק להרכיב שחקנים צעירים שעלו לבוגרים באותה עונה. יניב כהן, קשר צעיר מקבוצת הנוער, ניצל את ההזדמנות ובהופעתו השנייה בבוגרים כבש שלושער לרשתו של שוער הנבחרת לשעבר, אריה חביב. חיפה ניצחה 1:3.

       

      כהן היה אלמוני למרבית אוהדי הכדורגל בארץ, אבל עבור אוהדי מכבי חיפה שעקבו אחרי קבוצת הנוער הוא היה ידוע כחלק מהצמד כהן־ברקוביץ'. איל

      ברקוביץ' ויניב כהן היו כוכבי אותו שנתון בנוער במכבי חיפה, ובקרב האוהדים שצפו במשחקי הנוער התנהל ויכוח תמידי לגבי מי מהשניים יצליח יותר בבוגרים. כהן וברקוביץ' היו שניהם שחקנים צנומים, נמוכי קומה שתופקדו בתפקיד הקשר ההתקפי. שניהם ניחנו בכושר מסירה עילאי. במשחק מול בית"ר ת"א שולב ברקוביץ' כמחליף במחצית השנייה ולא הותיר רושם מיוחד. הכל חשבו שהנה כהן יפרוץ ראשון, אך ההיסטוריה ידועה. עונה אחר-כך הגיע למכבי חיפה שלמה שרף ותחת שרביטו זכתה מכבי חיפה בדאבל, כאשר ברקוביץ' נבחר לתגלית העונה. כהן שולב בכמה משחקים במכבי חיפה ואחר-כך ניסה מזלו בקבוצות אחרות, אך לא הצליח מעולם לפרוץ ולהפוך לשחקן ליגה משמעותי.

       

      איל ברקוביץ' (צילום: ראובן שוורץ)
      איל ברקוביץ'(צילום: ראובן שוורץ)

       

      הגורל השונה של ברקוביץ' וכהן אינו ייחודי. בהיסטוריית הכדורגל הישראלי ישנם שמות רבים של שחקני נוער מוכשרים שאינם מצליחים לפרוץ קדימה במעבר לבוגרים, בעוד חבריהם ששיחקו עימם באותה קבוצה – ולעיתים נראו כשחקנים פחות טובים – מצליחים להתבסס כשחקנים מובילים. בטור זה אבקש להציע שלוש עצות לשחקני נוער שיסייעו להם להצליח בקריירת כדורגל מקצוענית. עצות אלו מעט שונות מהזן הרגיל של העצות הניתנות לשחקני נוער דוגמת הצורך בלהתמיד ולהתאמן היטב גם כאשר לא זוכים מיידית עם העלייה לבוגרים בחולצת ההרכב.

       

      פיזיות

      עד אמצע שנות ה-90 של המאה שעברה חדרי כושר לא היו חזון נפוץ. מכשירי כושר היו יקרים ודמו למכשירי עינויים ששומר נפשו ירחק מהם. אך מאמצע שנות ה-90 לערך חלה מהפכה ואת תוצאותיה קל לראות אם משווים תמונות של ספורטאי על משנות ה-80 וראשית שנות ה-90 לכוכבים של היום. תופעות כמו הפיזיות של רונאלדו הפורטוגלי או הטניסאי רפאל נדאל פשוט לא התקיימו בעבר. חלק מכך נובע מנתונים טבעיים, אבל חלק גדול נובע משיפור בהבנת פיתוח הגוף שאפשר התאמת מכשירי כושר לקבוצות שרירים ספציפיות.

       

      שחקני הנוער בישראל מצויים בתחום הזה שנות אור מאחורי מקביליהם האירופאים. עד אמצע שנות ה-90 ישראל התמחתה בהצלחה בנבחרות הנוער ובכישלונות בבוגרים ותמיד נשאלה השאלה: מה קורה במעבר בין הנוער לבוגרים? בשנים האחרונות סוגייה זו נפתרה. ישראל כושלת יותר ויותר גם בגילאי הנוער ומי שרוצה להבין את שורש הבעיה די שיתבונן בתמונות בראשית המשחק המתעדות את שחקני ישראל הצנומים מול הז'לובים האירופאים.

       

      במעבר בין הנוער לבוגרים ישנם הרבה גורמים שאינם תלויים בשחקן. המאמן שיחליט אם ישחק, ההנהלה שתחליט אם להשאילו ואלילת המזל. גם הכישרון הטבעי של הכדורגלן הוא במידה רבה תוצר של גורמים שאינם תלויים בו. אבל לגבי כושרו וכשירותו הפיזית, הרוב נתון בידיו. כמובן שיש להיוועץ באנשי מקצוע כך שהגדילה של השחקן לא תפגע, אבל טוב יעשו שחקני נוער אם ילמדו מהבלם טל בן חיים שלאורך כל הקריירה שלו הוסיף יחידות אימון בתחום הפיזיות. אף שלא היה הבלם הטכני ביותר שגדל בישראל, הרבה בזכות הפיזיות וכושרו הגופני, הצליח בן חיים להגיע למעמד של שחקן הרכב בקבוצת הפאר האנגלית צ'לסי.

       

      ביצוע באמצעות אחר

       בכל פעם שמאור בוזגלו נשאל בראיון לגבי הסכסוכים עם קבוצות הכדורגל בהם שיחק, הוא מתפלא. "אני?" שואל, "תשאלו כל מאמן אם אי פעם היו לי בעיות בחדר ההלבשה". ומאור בוזגלו צודק. הוא עצמו תמיד היה נופת צופים בהתנהלותו מול מאמנים ובעלי קבוצות. הריבים עם בעלי הקבוצות והמאמנים היו תפקידו של בוזגלו האב. עם השנים, מאמנים ובעלי קבוצות התחילו לפקפק בהפרדה בין בוזגלו האב ובוזגלו הבן. "הילד" בן 30 וקשה מאוד להאמין שהתבטאויותיו של האב אינן על דעת בנו או לפחות יכולות היו להימנע לו הבן היה מתנהג כאדם בוגר. אין לאמץ את עקרון "הביצוע באמצעות אחר" בגירסה של משפחת בוזגלו, אבל במינון הראוי זהו עיקרון חשוב ביותר.

       

      הכדורגלן הצעיר אינו צריך לעולם להתעמת עם מאמנו או עם בעל הקבוצה. בשביל אלה יש סוכן או אבא/אמא. זהו עיקרון חשוב לא רק בשביל התדמית אלא בשביל שהכדורגלן ילמד להתרכז אך ורק בכדורגל. ומילה למאמנים: כל מאמן ישראלי שחוזר לאחר שאימן בחו"ל מדגיש את הכבוד שרוכשים שחקני הקבוצה למאמן. השורה הקבועה בראיונות היא הדגש על כך שהשחקנים פונים אליו בתואר "קואץ'" ולא בשמו הפרטי כנהוג בישראל. אבל המאמנים שוכחים לספר שבקבוצות בחו"ל מאמנים נוהגים לשוחח עם שחקנים צעירים על התקדמותם.

       

      כולם יודעים לספר על הנעל שזרק המאמן האגדי של מנצ'סטר יונייטד, סר אלכס פרגוסון, על שחקן הקבוצה דייויד בקהאם. אבל מעטים מדברים על כך שבכל ראיון מציין בקהאם שרגע המפתח עבורו במערכת היחסים עם פרגוסון לא הייתה זריקת הנעל, אלא הפגישה עמו בגיל 14 כשהצטרף לאגודת מנצ'סטר יונייטד. בקהאם מספר תמיד כיצד מרגע שעלה לבוגרים שנים אחר כך שימש פרגסון עבורו כדמות אב.

       

      בקדנציה הראשונה של רוני לוי במכבי חיפה, שחקני צעירים חששו לגשת ולשוחח עמו. מצב כזה אינו ראוי ולא בכדי רוני לוי ששב למכבי חיפה, אחרי הקדנציה בחו"ל, היה מאמן אחר בהקשר הזה. כדורגלן מקצוען צריך לזכות ליחס מקצועני מצד הצוות המקצועי ולשמוע באורח תדיר על התקדמותו ועל הנקודות שעליו לשפר.

       

      ללמוד

      יאמר מיד, בללמוד איני מכוון לעצה: "כדאי שתלמד כדי שאם לא תצליח ככדורגלן תהיה אופציה אחרת." עצה זו היא חשובה וכדורגלנים צעירים ודאי שומעים אותה מכל עבר. אך כוונתי אחרת. מאמן הפוטבול האגדי של הניו אינגלד פטריוטס, ביל ביליצ'ק נשאל פעם מה השיעור החשוב ביותר שלמד כעוזר מאמן תחת המאמן אגדי אחר ביל פרסל. ביליצ'ק ענה מיד: You cannot teach smart. ביליצ'ק הסביר שבעוד שניתן ללמד שחקן טכניקה של תפיסת מסירות או תיקול, ללמד אינטליגנציית משחק לא ניתן. הלקח הזה נלמד היטב בפוטבול האמריקאי ובמעבר מהקולג' לדראפט נדרש כל שחקן לעבור מבחן אינטליגנציה שתוצאותיו מועברות לקבוצות השונות.

       

      המבחן הזה אינו בוחן אם השחקן הצעיר יודע מי היו מדינות הציר במלחמת העולם השנייה, אבל הוא כן בוחן יכולות חשיבה. בניגוד למקובל לחשוב, ספורטאיי על הם אנשים אינטליגנטיים מאוד. כל מי שצפה בלברון ג'יימס יודע שהוא רואה את המגרש כמו שרק גאון מסוגל לראות. איל ברקוביץ' הוא דוגמה מצוינת לכך. לברקו לא היה גוף של ספורטאי, כשעלה לבוגרים לא הייתה לו בעיטה של כדורגלן והוא כלל לא ידע לנגוח. אבל היה לו מוח של גאון כדורגל, הוא ראה את המגרש כמו שאף מחשב-על אינו יכול לראות. כאשר אנו שומעים היום את ברקוביץ מתבטא כאיש תקשורת ברור לנו כי האינטליגנציה הזו אינה מתרגמת לתחומים אחרים ועדיין מחקרים מלמדים כי חלק מהכישורים שהופכים נער צעיר לספורטאי מצליח הם בגדר כישורים הניתנים להעברה מתחום לתחום (transferable skill) ואלו ניתנים לפיתוח.

       

      ים כהן (צילום: אלעד גרשגורן)
      ים כהן(צילום: אלעד גרשגורן)

       

      כיצד מפתחים כישורים אלו היא שאלת המפתח בה מתחבטים מומחים רבים בארה"ב. שאלה זו אינה קשורה אך לספורט, פיתוח כישורים אלו הוא המפתח להצלחה בשוק העבודה שהרי לימוד מידע שבעבר היה מרכז העיסוק בבתי הספר הרבה פחות חשוב היום שד"ר גוגל יכול לתת מענה לכמעט כל שאלת ידע. מצבה העגום של מערכת החינוך בישראל אינו מבשר טובות בהקשר הזה. ועדיין, כפי שממליצים לשחקני הקולג' בפוטבול האמריקני, הכדורגלן הצעיר צריך להתייחס ברצינות ללימודיו בייחוד במקצועות המחייבים פתרון בעיות וחשיבה מהירה. אלו מפתחים כישורים החשובים גם לתפקודו כספורטאי.

       

      בסגל הקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה מופיע השנה שמו של ים כהן, בנו של יניב כהן. ים שעלה השנה לבוגרים מתופקד בקישור אך בתפקיד אחורי יותר מאביו. כמו אביו, גם ים כיכב בקבוצת הנוער למרות פציעה קשה שעבר. נדמה לי שאני יכול לדבר בשמם של כל אוהדי מכבי חיפה באומרי שכולנו מחזיקים אצבעות בתקווה שים יהפוך לשחקן מוביל בכדורגל הישראלי. שנה טובה ובהצלחה לכל שחקני הנוער בישראל.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים