שתף קטע נבחר

מחקר: לפני 13 אלף שנה ייצרו בירה בכרמל

חוקרים מאוניברסיטת חיפה מצאו במערת רקפת כמה מכתשים שבהם אוחסנו דגנים שונים, בין היתר בשלבי ההתססה: "אין זה מן הנמנע שיצירת האלכוהול וצריכתו היו גם הם חלק מטקסי האשכבה של התרבות הנטופית"

 

 

העדות הקדומה ביותר לייצור אלכוהול, לפני כ-13 אלף שנים, התגלתה במערת רקפת שבכרמל, במחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת סטנפורד.

 

החוקרים אמרו כי האלכוהול, ככל הנראה סוג של בירה מדגנים מותססים, יוצר על ידי בני התרבות הנטופית, שחיו באותה תקופה באזורנו, והוא מקדים בכ-5,000 שנה את האתר הקדום ביותר עד כה שבו יוצר אלכוהול, שהתגלה בצפון סין. "מערת רקפת אינה מפסיקה לחדש לנו על בני התרבות הנטופית המופלאה. כבר גילינו שהם קברו את מתיהם ושהם ריפדו את הקברים במצע של פרחים. גילינו את היכולות הטכנולוגיות שלהם דרך מגוון של כלים וכעת אנחנו מגלים שהם ייצרו בירה וצרכו אותה, ככל הנראה בטקסים מיוחדים", אמר פרופ' דני נדל ממכון זינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, שמוביל את החפירות במערת רקפת.

 

מתוך המחקר (צילום: ענת רגב-גיסיס ופרופ' דני נדל)
מתוך המחקר(צילום: ענת רגב-גיסיס ופרופ' דני נדל)

 

בני התרבות הנטופית, שחיו לפני כ-15,000-11,500 שנים, היו מהראשונים בעולם לנטוש את חיי הנוודות ולעבור להתיישבות קבע, שכללה הקמת מבנים בעלי יסודות אבן. הר הכרמל היה מהחשובים והצפופים במערכת היישוב הנטופית, ואתרים נאטופים בכרמל ובסביבתו נחקרים על-ידי ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה כבר עשרות שנים.

 

ממצא נוסף שנמצא באתר היה עשרות מכתשים החצובים באבן, בעומק של כמה עשרות סנטימטרים, שתוארכו ללפני כ-13 אלף שנים. המחקר הנוכחי, שלו היו שותפים גם פרופ' דני רוזנברג ממהמעבדה לחקר כלי אבן עתיקים במכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה וחוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, התמקד בבדיקה של שרידי עמילנים ופיטוליתים המייצגים שרידי משקעים, שנמצאו בשלושה המכתשים האלה וכן במחקר של סימני שימוש מיקרוסקופיים.

 

המכתשים שהתגלו, מתוך המחקר (צילום: פרופ' דני נדל ודרור מעין)
(צילום: פרופ' דני נדל ודרור מעין)

המכתשים שהתגלו במערה (צילום: פרופ' דני נדל)
(צילום: פרופ' דני נדל)

הבדיקה הראשונה הראתה עדויות למספר דגנים שונים, שאוחסנו באותם מכתשים, בין היתר חיטה, שעורה, שיבולת שועל, קטניות ופשתן. בבדיקה המיקרוסקופית התגלו בשניים מתוך שלושת המכתשים שרידים מיקרוסקופיים של גרגרי עמילן, שעברו שינויים מורפולוגים המתאימים לשינויים שעובר גרגר בעמילן במקרה של התססה. לדברי החוקרים, העדויות מראות שהמכתשים שימשו לאחסון של דגנים לפני שלב ההתססה ואחרי שלב ההתססה. במכתש השלישי נמצאו עדויות לכך שהוא שימש לאחסון, אבל גם ככלי קיבול שבו ניתן להכות ולכתוש את גרגרי הדגנים, שלב הכרחי בהתססה.

 

לדברי החוקרים, המזון אוחסן ככל הנראה בסוג של סלים שהקלו על הוצאת והכנסת המזון למכתשים, זאת לאור שאריות של סיבים שנמצאו גם הם בתחתית המכתשים, כאשר הבדיקה המיקרוסקופית הראתה עדויות לכך שהסיבים סובבו ועובדו בצורה שמתאימה לדפוס של סלים קלועים.

 

"יצירת המכתשים הללו בתוך האבן, ואחר כך ביצוע הפעולות הנדרשות כדי לייצר אלכוהול דרשו מאמץ והתמקצעות גדולה, מה שמעיד על החשיבות הטקסית הרבה שבני התרבות הנטופית נתנו ליצירת האלכוהול. מכיוון שהם היו הראשונים להשקיע מאמץ ניכר גם בטקסי ומנהגי הקבורה שלהם, אין זה מן הנמנע שיצירת האלכוהול וצריכתו היו גם הם חלק מטקסי האשכבה של התרבות הנטופית", סיכם פרופ' נדל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ענת רגב-גיסיס ופרופ' דני נדל
מכתשים וכלים שנמצאו במערה
צילום: ענת רגב-גיסיס ופרופ' דני נדל
מומלצים