שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    אנס נערת ליווי – העונש קוצר בשל מחדל משטרתי
    גבר שהורשע בכפיית יחסי מין במלון באילת ערער בטענה שהקורבן לא עברה בדיקה שמטרתה לגלות סימני אונס. השופטים קיצרו את עונשו מ-7 ל-4 שנים
    בית המשפט העליון זיכה לאחרונה מחמת הספק אדם שהורשע באונס נערת ליווי בחדר בית מלון באילת, והותיר על כנה רק את הרשעתו בגין כליאת שווא ושוד. השופטים נעם סולברג ועופר גרוסקופף קבעו שבחקירת האירוע בחרה המשטרה לא להפנות את הקורבן לבדיקה רפואית שתספק ראיות מהותיות. בשל כך קוצר עונש המאסר שהוטל עליו משבע שנים לארבע בלבד.

     

    האירוע התרחש במהלך טיול סוף שבוע שערכו חמישה חברים באפריל 2015 באילת. מכתב האישום עלה כי אחד החברים הזמין למלון נערת ליווי ואמר לה כי בחדרו נמצא אדם נוסף שצפוי לעזוב מיד עם הגעתה. המתלוננת פגשה את המערער בלובי המלון והם עלו יחד לחדר, שם פגשו ארבעה חברים נוספים שהשתמשו בסמים.

     

    המערער, נטען, הציע למתלוננת להתלוות אליו לחדר השירותים כדי לקיים יחסי מין תמורת תשלום. היא הסכימה אך במהלך האקט הבחינה שהוא מנסה לקחת את הכסף שהעביר לה כמה רגעים קודם לכן. בתגובה היא לקחה בחזרה את כספה והודיעה לו שאינה מעוניינת להמשיך.

     

    בכתב האישום נטען שהוא סירב לאפשר לה לצאת מהשירותים ואנס אותה בכוח. לאחר מכן, כשניסתה לעזוב את החדר, היא נחסמה בידי אחד החברים, הוכתה וכל כספה נשדד ממנה.

     

    המחוזי הרשיע את המערער בכל סעיפי האישום לאחר שקבע כי "ניכר היה כי המתלוננת מעידה מדם ליבה. המתלוננת נראית ונשמעת אמינה, מדויקת, אותנטית וכנה". על כן נגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל והוא חויב לשלם למתלוננת פיצוי בסך 70 אלף שקל.

     

    בערעור שהגיש לעליון עמד המערער על טענתו שלפיה המתלוננת ביצעה בו מין אורלי בלבד בהסכמה, והוא הופסק לבקשתה בעקבות שיחת טלפון שקיבלה. הוא הוסיף שהמשטרה התרשלה בחקירת האירוע ולא לקחה מגופה של המתלוננת "בדיקת חיים" - שמטרתה לאתר סימני אונס. אי ביצוע בדיקה פשוטה זו, טען, מונע ממנו את האפשרות להוכיח שלא קיים יחסי מין מלאים עם המתלוננת.

     

    השופט ג'ורג' קרא ציין כי לשיטתו, במקרה זה אי ביצוע "בדיקת חיים" לא מהווה מחדל חקירה שמנע מהנאשם להתגונן, וספק אם ממצאי הבדיקה היו מצביעים באופן מובהק שהמערער לא אנס את המתלוננת. הוא ציין כי התרשם שעדות המתלוננת הייתה מהימנה, בניגוד לגרסתו הלא עקבית של המערער.

     

    מנגד, השופטים נעם סולברג ועופר גרוסקופף סברו שלא ניתן להסתפק בעדות המתלוננת בלבד כבסיס להרשעה, וכי המשטרה הייתה צריכה לנקוט פעולות חקירה פשוטות ומתבקשות כמו לשלוח את המתלוננת לבדיקת חיים, על מנת לחזק את עדותה ולהניח בפני בית המשפט תמונה מקיפה יותר .

     

    לבסוף נקבע בדעת הרוב כי יש לזכות את המערער מחמת הספק מאונס, לאחר שלא הוכח מעל לכל ספק כי ביצע את העבירה. השופטים החליטו פה אחד להותיר על כנן את ההרשעה בעבירות שוד בנסיבות מחמירות וכליאת שווא. לפיכך, עונש המאסר קוצר כך שירצה ארבע שנים בלבד. הפיצוי שישלם למתלוננת הופחת ל-40 אלף שקל.

     

    • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערער: עו"ד טלי גוטליב, עו"ד אביאל אהרון
    • ב"כ המשיבה: עו"ד בת שבע אבגז
    • עו"ד עופר אלמוג עוסק בפלילי
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים