שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כשלוחם נפגע בצוללת: לחלץ או להמשיך במשימה?
    מה קורה כאשר צוללת ישראלית נמצאת בפעילות חשאית מול חופי אויב, אלפי ק"מ מהארץ, וחייל נזקק לטיפול מציל חיים? ההתלבטות של מפקד הצוללת היא גדולה, אבל בדרך כלל השיקול הביטחוני גובר. "חלק מההיבטים כאן כוללים סיכון חיי אדם. לפעמים אעדיף לא להתקשר למפקדה כדי לא לחשוף את המיקום"

     

     

    זה כבר קרה בעבר ויכול לקרות גם בעתיד, והדילמה היא קשה: צוללת ישראלית נמצאת אלפי קילומטרים מהבית, מול חוף עוין, ללא כוח חילוץ קרוב, במשימה קריטית לאיסוף מודיעין חיוני. באותו זמן חייל בצוללת נפצע קשה ועלול להיקלע לסכנת חיים. מה עושים? מפסיקים את המשימה הרגישה כדי לטפל בחייל, או ממשיכים למרות הסיכון לחייו?.

     

    דמיינו את התסריט הבא: כאשר הצוללת נמצאת במשימה חשאית, מאות מטרים מתחת לפני המים, קצר גורם לשריפה בחדר המכונות. סירנה חורקת אוזניים מפלחת את השקט במרכז ידיעות הקרב (מי"ק), הלב המבצעי של כלי השיט החשאי והיקר ביותר בצה"ל. מנורות על התקרה הנמוכה מהבהבות באדום עמום. ריח העשן חודר במהירות לחדר הגדול, גדוש במסכים דקים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות.

     

    הלוחמים ממהרים ללבוש את מסכות החמצן שמתחת לכיסאותיהם. חלקם רצים לפתח חדר המכונות הסמוך, שם הם מוצאים את חברם מוטל על הרצפה, מפויח בפניו וסובל מכוויות, מטושטש הכרה ומשתעל בכבדות. רופא וחובש הצוללת מעניקים לו טיפול ראשוני ומחברים אותו לאלונקה צרה ומיוחדת. שאר הלוחמים אוטמים את מדורי הצוללת ושניים מהם נכנסים לתוך הלהבות כדי לכבות את השריפה המסוכנת.

     

    טיפול חירום בצוללת (צילום: שמיר אלבז)
    טיפול חירום בפצוע בצוללת, במהלך תרגיל(צילום: שמיר אלבז)

    טיפול חירום בצוללת (צילום: שמיר אלבז)
    (צילום: שמיר אלבז)

    טיפול חירום בצוללת (צילום: שמיר אלבז)
    למפקד הצוללת יש את הסמכות לעצור את המשימה(צילום: שמיר אלבז)
    לאחר בחינה ראשונית של מצב הפצוע בחדר האוכל הקטן, שמשמש גם כחדר טיפולים בחירום, רופא הצוללת ניגש למפקד הצוללת, קצין בדרגת סגן אלוף. "ייצבנו את מצבו של הלוחם, אבל אם הוא לא יחולץ מכאן בתוך שעות, הוא ימות", מעדכן הרופא. הצוללת נמצאת עמוק במצולות, במצב מבצעי וללא קשר עם המפקדה שבחוף. לסא"ל יש מנדט להחליט בעצמו מה לעשות: האם לעצור את המשימה האסטרטגית שנועדה למנוע אפשרות גבוהה לפגיעה עתידית בתושבי ישראל, כדי להציל לוחם אחד מתוך ה-50 שבפיקודו?

     

    להשלים את המשימה

    "אין כאן באמת הרבה דילמות", אומר ל-ynet מפקד צוללת הדולפין, סא"ל א'. "אנחנו בסופו של דבר כוח מבצעי. זה נכון שכדורים לא שורקים לנו מעל הראש, אבל אין הבדל בין זה לבין הדילמה האם להשאיר את הצוללת מול אותו יעד מבצעי אסטרטגי. חלק מההיבטים יכולים להיות סיכון חיי אדם. נעשה כל מה שאנחנו יכולים בצורה הכי מקצועית כדי לתת את הטיפול הרפואי המלא ביותר לאותו פצוע, אבל בשורה התחתונה - אם הדילמה תהיה השגת המשימה מול פינוי אותו פצוע - יכול להיות שנצטרך לקבל כאן החלטה שהמחיר שלה יהיה חיי אדם".  

     

    סא"ל א' וחבריו בשאר חמש הצוללות של חיל הים התמודדו בשנים האחרונות עם דילמות לא פשוטות בשיאם של מבצעים הרחק מחופי ישראל. לוחם שאביו נפטר בזמן משימה, חייל שסבל מעצם דג שנתקעה במערכת הנשימה שלו וחולצה על ידי רופא הצוללת, חיילים שסבלו מכאבי אוזניים ושיניים חריפים וגם תקלות טכניות, כמו תקלה במערכת התפלת המים בצוללת. הצוותים הרפואיים והטכניים הצליחו לתת מענה בלב ים לבעיות הללו, אך לפעמים הן הובילו לשינויים בתצורת ביצוע המשימה.

     

    טיפול חירום בצוללת (צילום: שמיר אלבז)
    מסוק החילוץ שהוקפץ לפנות את ה"פצוע" מהצוללת(צילום: שמיר אלבז)

    טיפול חירום בצוללת (צילום: שמיר אלבז)
    (צילום: שמיר אלבז)

    טיפול חירום בצוללת (צילום: שמיר אלבז)
    ה"פצוע" הוחזר לטיפול בצוללת(צילום: שמיר אלבז)
    מפני שבשנים האחרונות גדל חלקה של שייטת הצוללות במשימות הרבות במלחמה שבין המערכות (מב"מ), כך גדלו גם הסיכונים. "יש בפעילות הצוללת ניתוק כמעט מוחלט מהבית, במרחק גדול, לאורך זמן והכל צפוף", אמר א'. "יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים, כולל ציוד רפואי. אנחנו צריכים להתמודד עם כל קשת הבעיות והתקלות שיכולות לקרות. עיקר המשימה שלנו הוא איסוף מודיעין ברבדים שונים. במצב של חולה או פצוע במהלך פעילות מבצעית יש לזה השלכות מיידיות על המשימה, במקרה שצריך לעצור את המשימה או לשנות את מאפייניה כדי לספק את הצרכים הרפואיים עד לנקודת הקיצון, או להפסיק את המשימה כדי לפנותו. הרופא והחובש כאן מאוד מקצועיים, עוברים הכשרות מאוד ארוכות ובסופו של דבר אמורים לתת לנו כמה שיותר אוויר לנשימה להתמודד עם מגוון רחב של אירועים רפואיים בתוך הבית, כדי שנשלים את המשימה".

     

    סא"ל א' מודע לכובד האחריות שעל כתפיו. תהליך הכשרתו והסמכתו כמפקד צוללת נמשך יותר משנה, בשל הסמכויות הכמעט בלתי מוגבלות שיש לו. במקרי קיצון יש ברשותו סמכות לקבל החלטה ברמה של מפקד חיל הים, ואף ברמות גבוהות מכך. "שיא הדילמה באירועים הרפואיים הוא במצב שבו אנחנו במשימה אסטרטגית ממדרגה ראשונה ואנחנו חייבים להישאר מול היעד כדי להביא את התוצר המבצעי הנדרש", אומר א'. "באותו זמן אנחנו עלולים להתמודד עם דילמה שבה אם לא נפנה עכשיו פצוע מהצוללת לבית החולים, הוא חלילה עלול למות. אבל אחד המאפיינים של מפקד צוללת זה שאין לו עם מי להתייעץ. אין לי קו פתוח באופן רציף. אני נמצא בים עם הקצינים והצוות שלי ואנחנו עושים את הערכות המצב בצורה הכי מקצועית שאנו יכולים.

     

    "את ההחלטות אני צריך לקבל בזמן אמת, בזירה מבצעית תחת עומס ולחץ וזה מה שיש", מוסיף סא"ל א'. "לפעמים, גם כשיש יכולת טכנית לתקשר עם המפקדה אבחר שלא לעשות זאת כדי שלא לחשוף את מיקום הצוללת ולא לפגוע בחשאיות שלה, כי זה הנכס הכי חזק שיש לי. יש פה צוות בוגר מאוד ומקצועי וכל אחד יודע לתת את השני-גרוש שלו לדילמות ולהתלבטות המקצועית", הוסיף.

     

    המסוק נתקל ברוחות חזקות

    בתרגיל שנערך לפני כשבועיים ואליו צורף צוות ynet, תרגלו הלוחמים תרחיש שתואר בתחילת הכתבה, ועלול לקרות באחת המשימות הקרובות. הפעם החליטו בחיל הים לשלב אלמנט נוסף בתרגיל, שלא בהכרח יכול לקרות בזמן אמת: מסוק עטלף ימי מגיע לצוללת שמפקדה החליט לעצור את המשימה כדי לחלץ את הפצוע מה"שריפה". אבל למרות שהיה מדובר רק בתרגיל, הדרמה הפתיעה גם אותנו: צוות המסוק התקשה במשך דקות ארוכות לייצב אותו מעל הצוללת, בגלל רוחות חזקות, ולא הצליח להרים את האלונקה למסוק. הוא נעלם חזרה באופק ואלונקת "הפצוע" הוחזרה לקומות התחתונות של הצוללת, שירדה חזרה למצולות.

     

    בחיל האוויר הסבירו שברגע שהמסוק הגיע למקום, הצוות בדק את תנאי הסביבה. לאור מגבלות הבטיחות באימונים, הגדירו בחיל האוויר שלא לבצע את האימון שתוכנן ולא לחלץ את "הפצוע" למסוק, אלא רק להוריד כבל לתרגול צוות המסוק.

     

    בחיל הים ובחיל האוויר הסבירו כי הדגש של התרגיל היה פעולות הרפואה והשהיית המצב של "הפצוע" בתוך הצוללת, וכי קיים ביטחון רב ביכולתם של המסוקים השונים בחיל האוויר לחלץ חיילים מכלי שיט בים. עוד ציינו בשני החילות כי ב-1994 אף פונה לוחם שנפצע מצוללת באמצעות מסוק "עטלף" וכי חילוץ מצוללת על ידי מסוק הוא תמרון מורכב ולפיכך נשמרת באימונים מעטפת בטיחות רחבה: "באירוע אמת הלוחם היה מפונה על ידי המסוק, שיכול להיות גם 'יסעור' או 'ינשוף'".

     

    "גם במשימות עלומות ורחוקות שהצבא מוציא יש מעטפת סיוע כזו או אחרת, כמעט לכל סיטואציה", הסביר מפקד הצוללת סא"ל א', "עם זאת, הצוללת נמצאת באזורים מאוד רחוקים ולפרקי זמן ארוכים במצבים בהם יכול להיות שניאלץ להתמודד לאורך שעות ארוכות ולפעמים ימים, עד שנפגוש מישהו שיוכל לסייע בפינוי פצועים או בתקלה כזו או אחרת".  סוגיה רגישה נוספת נוגעת לסיוע בעת חירום מחופים של מדינות ידידותיות. מדובר באופציה קיצונית - אך כזו שקיימת. צוללות, ובהן ישראליות, מפליגות לעיתים גם באוקיאנוסים, שם חילוץ צה"לי עלול להיות אפשרות רחוקה.

     

    טיפול חירום בצוללת (צילום: שמיר אלבז)
    "אחד המאפיינים של מפקד צוללת זה שאין לו עם מי להתייעץ"(צילום: שמיר אלבז)

    לכל משימה מבצעית של הצוללת יוצאים רופא צבאי וחובש שעברו הכשרה מיוחדת לטיפול בפצועים, כולל התמודדות עם אירוע רב נפגעים, עמוק מתחת לפני המים. עשרות הלוחמים נבדקים רפואית מעת לעת בעת שהם מגיעים ליבשה, והטיפול העיקרי בבעיות רפואיות בצוללת הוא בעיקר מניעה: לוחם או קצין לא ייצאו להפלגה מבצעית אם הם סובלים מבעיה רפואית, ולכן נדרשת מכל איש צוות בצוללת רמת בגרות וכנות גבוהה מהרגיל, אל מול המוטיבציה הגבוהה שלהם להשתתף במשימות מרתקות ומיוחדות. מאחר ורוב הזמן אין אירועי חירום רפואיים בצוללת, הרופא שמצטרף לכל משימה מבצעית נושא גם בתפקיד מודיעיני לכל דבר, שבו הוא עוסק לאורך המשימה כאחד הלוחמים.

     

    מפני שצוללות ישראליות וזרות פועלות בחשאיות, יש מעט מאוד מידע רשמי וגלוי על פציעות ואולי גם מקרי מוות של לוחמים בצוללות, באימונים או בנסיבות מבצעיות. בשנת 2000 אירעה תקרית נדירה בהיסטוריה של הצוללות, שאפילו רוסיה התקשתה להסתיר: הצוללת הגרעינית קורסק של הצי הרוסי טבעה במהלך אימון של ירי טילי טורפדו, כתוצאה מהתפוצצות פנימית. 118 אנשי הצוות נספו, לאחר שניסיונות החילוץ המשותפים של צוותים רוסים ונורבגים (האירוע התרחש בים ברנץ שבין סקנדינביה לרוסיה) עלו בתוהו.

     

    "להקנות זמן למפקד הצוללת"

    למרות הערפל סביב פציעות לוחמי הצוללות, מתקיים אחת לשנה בקנדה כנס מיוחד בהשתתפות עשרות צוותי צוללות מציים זרים, בהם מוחלף מידע רפואי מקצועי על סוגיית הטיפול בנפגעים או בחולים בצוללת. "על הצוללת מפליגים אנשים בריאים בסך הכל יותר מהנורמה", מדגיש רס"ן ד"ר ע', ראש מדור רפואה בשייטת הצוללות, "אנחנו מקפידים על בריאותם ועדיין יש מחלות של צעירים, כאב שיניים, מחלות ויראליות, דלקת ריאות, דלקת תוספתן ועד להתקפי אלרגיה. יכולה להיות גם טראומה וקשת הטיפולים שלנו, כולל ניתוחי חירום, נועדה לתת כמה שיותר אפשרות לטפל בתוך הצוללת, למרות שאין לנו ספק שהמקום של הפצוע צריך להיות בבית חולים.

     

    "המטרה שלנו היא להקנות למפקד הצוללת כמה שיותר זמן וכמה שיותר יכולת להשלים את המשימה באמצעים שלרשותנו", הוסיף רס"ן ע'. "יש לנו אולטרא סאונד, חומרי הרדמה ואמצעי הנשמה ואם צריך - יהיו מצבים שנחזיק במשך יממה פצוע בצוללת. רופאי הצוללות עוברים הכשרות באורטופדיה, ברפואת עיניים ושיניים כדי להקל על הפצוע ולהחזיק אותו כמה שיותר זמן".

     

    רופאי הצוללות מוכשרים גם להבחין בסממנים נפשיים בעייתיים בקרב הלוחמים ולטפל בהם, חלקם אגב יכולים להיגרם גם מהחשיפה לגזים ולהרכבי האוויר שבצוללת. לראש מדור הרפואה ואנשיו יש גם ציוד הרדמה והנשמה בצוללת, לצד תרופות מיוחדות, ולאחרונה הם גם עברו השתלמות בטיפול נמרץ אחרי שבעבר כבר השתלמו בגיבוס שברים. המטרה: משיכת הזמן כמה שיותר, כדי לסייע למפקד הצוללת שלא לבטל את המשימה - ועדיין להשאיר את פקודו בחיים.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים