סוזוקי ג'ימני (נהיגה ראשונה) – הנסיך הקטן
אחרי שני עשורים בהם יוצר כמעט ללא שינויים, עובר רכב הכביש-שטח המפורסם של סוזוקי עדכון מקיף. האם בדרך איבד את יכולות השטח שהפכו אותו לפופולארי כל-כך? נהגנו בו לראשונה
במה נהגנו: סוזוקי ג'ימני (דור 2)
אבל אל תצפו כאן ליוקרה, שכן למרות השיפור הניכר, הפלסטיקה עדיין נוקשה ופשוטה למראה ומגע ומבחינתנו, אפשר היה לוותר גם על ברגי אלן מדומים. המושבים מציעים נוחות ותמיכה בינונית בלבד ועשויים להיות מעייפים לנהיגה ממושכת. את המסעד ניתן להשכיב לגמרי לאחור, ליצירת מיטת נוער קטנה עבור ערב רומנטי ללקוחות הצעירים שעדיין גרים אצל ההורים. מושב הנהג לא מתכוון לגובה וכך גם חגורות הבטיחות, וזה עשוי להפריע לנהגים נמוכים. גם ההגה אינו מתכוון למרחק ואין מדרס לרגל שמאל – שתי טעויות תכנון שחבל שלא טופלו בדגם החדש.
הג'ימני שומר על בסיס גלגלים זהה (225 ס"מ) לדגם היוצא, אבל הוא רחב ממנו ב-4.5 ס"מ (164.5 ס"מ) וגבוה בחצי ס"מ (172.5 ס"מ) מה שמאפשר מעט יותר מרחב מחיה לנוסעים וגם אפשרות לסגירת דלתות הצד מבלי לפגוע ביד. מרחב המחיה לצמד נוסעים מאחור יהיה צפוף גם עבור ילדים, שכן ממד האורך התקצר ב-5 ס"מ (364.5 ס"מ). זה יקל מן הסתם על מציאת חניה בתל אביב, אך בשל כך מציע תא המטען 85 ליטר בלבד (28 ליטר פחות מבעבר) כשהמושב האחורי בשימוש. היתרון לעומת קודמו הוא שקיפול המושב האחורי מאפשר רצפה חלקה עם כיסוי פלסטיק קשיח נגד לכלוך, ואז הוא דווקא מציע נפח סביר של 377 ליטר, 53 ליטר יותר. גם מפתח דלת תא המטען רחב יותר ויש שקע 12V אחורי למקרר.
אבזור הבטיחות כולל כעת שש כריות אוויר (שתיים בדגם הקודם), בלימה אוטונומית במצבי חירום, זיהוי תמרורים, תאורה דינמית והתראה על סטייה מנתיב וערנות נהג. כל אלה לא סייעו לו במבחן הריסוק של ה-EuroNCAP
שם נכשל וקיבל ציון נמוך במיוחד של שלושה כוכבים.
ביצועים מעולם לא היו מנקודת החוזקה של הג'ימני, וגם בדגם החדש אתם לא תהיו הראשונים ביציאה מהרמזור. למרות שיפור קל בתאוצות ויכולת שיוט עדיפה על קודמו, הוא עדיין הוא מחייב מאמץ ניכר ורגל כבדה ועיקשת על הדוושה כדי לעמוד בקצב התנועה על כביש מהיר גרמני. להתנהלות עירונית זה בהחלט מספק. הינו שמחים לידית בורר יותר מדויקת בתיבה הידנית. הגרסה האוטומטית שתהיה הפופולארית בהיצע המקומי, לא הייתה זמינה בהשקה ולהתרשמות נאלץ להמתין למבחן המקומי.
התנהגות הכביש טובה יותר, בעיקר בגלל צמצום זוויות הגלגול ומגבר בלם חדש המשפר את התחושה בדוושה. ההגה (בתגבור חשמלי) מדויק ובעל משקל טבעי יותר, אבל עדיין בעל מהלך ארוך מאוד (ארבע סיבובים מקצה לקצה). למרות השיפור, היכולות הדינמיות עדיין לא ברמה של אף מכונית נוסעים מודרנית.
סיכום: סוזוקי יכולה הייתה לבחור בפתרון פשוט וריווחי יותר, ולהפוך את הג'ימני לרכב פנאי שוודאי היה זוכה לפופולאריות גבוהה הרבה יותר ומעשיר בהתאם את תזרים המזומנים. אבל למרות הפיתוי הם שימרו את הדגם האייקוני ביותר שלהם עם יתרונותיו הייחודים - יכולת שטח אמיתית במחיר, שלמרות התייקרות קלה, נמצא בטווח השפוי ובהישג יד.
הכתב היה אורח חברת סוזוקי
מתחרים: דאצ'יה דאסטר 4WD
מתי אצלנו: תחילת 2019
מחיר משוער: החל מ-115 אלף שקל
בעד: יכולת שטח, מראה
נגד: ציון בטיחות, התנהגות כביש
(צילום: ניר בן זקן)
בגדול: סוזוקי ג'ימני יכול לראות עצמו כאחד השרידים האחרונים של קטגוריית רכבי שטח אמיתיים, אותם ניתן כיום לספור על אצבעות יד אחת. ובקטגוריה זו הוא מצא עצמו אז, ומוצא עצמו כיום, עם תג מחיר שניתן להגדרה "שפוי". פחות ממחצית ממחירו של ג'יפ רנגלר למשל. ולכן תמיד הייתה לו עדת מעריצים מושבעים, חובבי טיולים דלי תקציב וסתם נהגים עירוניים שאהבו את התדמית, הממדים הקומפקטיים, תנוחת הנהיגה הגבוהה וכושר התמרון יוצא הדופן.
כמו הסמוראי (זוכרים?), סבו המיתולוגי, גם הג'ימני היוצא שווק במשך שני עשורים. במונחי תעשיית הרכב מדובר בנצח, שלושה מחזורי חיים לפחות (לא כולל מתיחות פנים) לכל דגם אחר. הסיבה העיקרית לכך: היעדר מתחרים. אבל תקנות זיהום אוויר ובטיחות חייבו בכל זאת רענון.
עיצוב ותא נוסעים: הג'ימני החדש מחליף את המראה הרך והעגלגל יחסית של הדגם היוצא בקווים זוויתיים המזכירים את הסמוראי. והוא נראה מצוין, עם סבכת חמישה פסים מודגשת בחזית, פנסים עגולים וגדולים, גלגל רזרבי שעדיין תלוי על דלת תא המטען ותצורת מרכב שלוש דלתות. ולא, סוזוקי לא מתכוונים להציע בקרוב ג'ימני חמש-דלתות ארוך. חידוש נוסף הוא שילוב צבעים שחור (לגג ולבתי הגלגלים) וירוק זרחני למרכב שיגרום לו להיות עוד יותר בולט בשטח.
תא הנוסעים עבר לא פחות ממהפכה. נעלם עיצוב פנים ספרטני וזול, והגיע הגה מצופה עור נעים למגע עם מתגי שליטה, לוח מחוונים חדש עם צג דיגיטאלי למחשב דרך, בקרת האקלים אלקטרונית ויש אפילו מסך מגע מקורי בגודל "7 עם צימוד Apple CarPlay ו-Android Auto, בקרת שיוט וחימום למושבים הקדמיים. אהבנו גם את ידית האחיזה מול הנוסע על הקונסולה. כמו ברכבי כביש שטח של פעם, כמו בג'יפ רנגלר ומרצדס G קלאס היום.
יחידות הנעה וביצועים: מנוע בנזין חדש בנפח 1.5 ליטר מפיק 102 כ"ס ו-13.2 קג"מ, 17 כ"ס ו-2.1 קג"מ יותר מה-1.3 ליטר בדגם היוצא. שאר שרשרת ההנעה – תיבת חמישה הילוכים ידנית או ארבעה אוטומטית ותיבת העברה עם הנעה אחורית לכביש, כפולה לשטח או הילוך כוח – נותרו ללא כל שינוי.
נוחות והתנהגות: הג'ימני ממשיך להתבסס על תצורת מכלולים דומה אם כי עבר שינויים וחיזוקים. שלדת הסולם הנפרדת קשיחה פי 1.5 מקודמתה, לסרנים החיים מפסק רחב יותר, יש קפיצי סליל ובולמי זעזועים חדשים ומוט מייצב קדמי עבה מבעבר. בהשוואה לקודמו, הוא מציע שיפור משמעותי בנוחות הנסיעה, גם בספיגת במהירות נמוכה ובעיקר בריסון תנודות המרכב במהירות גבוהה. גם בידוד הרעשים הופחת, אם כי רעשי רוח עדיין בולטים במהירות שיוט.
יכולת שטח: הצצה בדף הנתונים מראה כי למרווח הגחון התווספו 2 ס"מ (21 ס"מ) וזוויות הגישה והנטישה גדלו בשלוש מעלות (49-37 בהתאמה). אבל השינוי המבורך ביותר עבור חובבי השטח הוא ידית מכאנית לבורר תיבת העברה במקום מתגים חשמליים, שיצרו לעיתים בעיות בשילוב בדגם היוצא.
(צילום: ניר בן זקן)
המנוע החדש גמיש יותר ומקל את השמירה על מומנטום בטיפוס תלול, ללא צורך במריחת המצמד. מהלך המתלה האחורי ארוך יחסית וגם בקרת המשיכה מרסנת טוב מבעבר איבודי אחיזה בהצלבות צירים. היינו שמחים לאפשרות ניתוק מלא של בקרת היציבות, החוזרת אוטומטית לפעול מעל 40 קמ"ש ועשויה להפריע בנהיגה בחול או בבוץ. בקרת הירידה במורד שנוספה אינה אפקטיבית במיוחד.
בשטח, עוד יותר מאשר בכביש, הג'ימני מחייב ידיים מיומנות מאחורי ההגה – בחירת ציר תנועה ומינון גז מדויקים. יכולת העבירות מושגת, בדיוק כמו פעם, באמצעות מכלולים חסונים ולא באמצעות אלקטרוניקה שמחפה על טעויות נהג. התשלום עליהם עשוי להסתיים במפח נפש – למשל כניסה לשיפוע צד לא מתוכנן.
בחירה בג'ימני לא מתאימה לכל אחד. לשימוש משפחתי לא היינו ממליצים עליו, שכן למרות השיפור באיכויות הנסיעה הוא עדיין סובל משימושיות נמוכה, שלא להזכיר ציון בטיחות נמוך. בשני המקרים פחות מהמקובל במכונית מודרנית.
אבל עבור אותם אלה שמוכנים לקבל את הפשרות אלה לטובת נהיגת שטח, הוא לא פחות מכוכב. הדבר האמיתי.
סוזוקי ג'ימני
| מנוע | 4 צילינדרים |
| נפח / סוג דלק | 1,462 סמ"ק / בנזין |
| הספק מרבי | 102 כ"ס ב-6,000 סל"ד |
| מומנט מרבי | 13.2 קג"מ ב-4,000 סל"ד |
| הנעה / תיבת הילוכים | אחורית, כפולה, הילוך כוח / ידנית, 5 הילוכים |
| אורך | 364.5 ס"מ |
| רוחב | 164.5 ס"מ |
| גובה | 172 ס"מ |
| בסיס גלגלים |
225 ס"מ |
| משקל | 1,090 ק"ג |
| נפח תא מטען | 85 ליטר |
| 100-0 קמ"ש | אין נתון |
| מהירות מרבית | 145 קמ"ש |
| תצרוכת דלק (ממוצע יצרן) | 14.7 ק"מ לליטר |
| פליטת CO2 (ממוצע יצרן) | 154 גרם לק"מ |
| מחיר משוער | 115 אלף שקל |
| כריות אוויר | 6 |
| בקרת יציבות? | כן (לחצו כאן להסבר) |
| דירוג בטיחות (Euro NCAP) | 3 כוכבים |
הכתב היה אורח חברת סוזוקי
לפנייה לכתב/ת 
