שתף קטע נבחר

מאיר, תירגע: הניצחון הענק של ישראל על צרפת

13 באוקטובר 1993 ייזכר לנצח כאחד הימים הגדולים בתולדות נבחרת ישראל. שחקניו של שלמה שרף ניצחו כנגד כל הסיכויים 2:3 בחוץ את צרפת הגדולה, ומנעו ממנה ההעפלה למונדיאל 1994. אחד מכוכבי המשחק, איל ברקוביץ', משחזר. ילדי החוץ, כתבה שנייה בסדרה. פרויקט מיוחד

 

"לפני המשחק, בחדר ההלבשה, המאמן שלמה שרף אמר לשחקנים: 'זה אחד המשחקים האחרונים שלי בנבחרת ואני מבקש שתלחמו עבורי'. האמת, היינו ריאליים וידענו שאנחנו משחקים נגד נבחרת עדיפה", נזכר איל ברקוביץ', 25 שנים, חצי יובל אם תרצו, לאחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הכחול-לבן, ובטח המפתיע והמרשים מכולם בחוץ. פארק דה פראנס, פריז, 13 באוקטובר 1993.

 


 

קיבלו כנפיים: על ניצחון החוץ של מכבי חיפה בזלצבורג

 

חזרנו עם ברקוביץ', אז עדיין שחקן מכבי חיפה בן 21, לחוות מחדש את הפלא שהסתיים ב-2:3 מדהים לישראל, ושבעקבותיו השדר מאיר אינשטיין ז"ל איבד את קולו מרוב התרגשות. הזכרתי לו שיום לפני יציאת הנבחרת לפריז הוא יצא בכותרת שנראתה תלושה מהמציאות: "נוסעים לנצח".

 

הניצחון הענק של נבחרת ישראל על צרפת ב-1993 ()
מוסף הספורט של ידיעות אחרונות למחרת הניצחון הגדול

 

זוכר שאמרת את זה?

"זוכר, אבל לא חשבתי ממש שאפשר לנצח שם משחק שהיה חשוב לצרפתים כדי להעפיל למונדיאל 1994 בארה"ב. למה אמרתי? כי הטבע שלי אומר שלא מוותרים לפני שום משחק, אפילו מול הנבחרות הכי גדולות".

 

מה היה לפני המשחק?

"אווירה של סוף קמפיין. ביום המשחק הסתובבנו ברחובות פריז ואפילו הלכנו לקניות. לא דבר שמאפיין נבחרת לפני משחק משמעותי. אני זוכר אפילו שקניתי שטיח סיני".

 

ברקוביץ'. יצא בכותרות (צילום: Gettyimages)
ברקוביץ'. יצא בכותרות(צילום: Gettyimages)

 

"שלמה העדיף את נמני"

"היה להם הרכב מדהים. תחשוב על התקפה עם ז'אן פייר פאפן, דויד ז'ינולה ואריק קנטונה. עם מרסל דסאיי ולורן בלאן כבלמים. פרנק סוזה, דידייה דשאן, שהוא עכשיו מאמן אלופת העולם, עמנואל פטי ופול לה גוואן, שיחקו בקישור. התכוננו לקבל בראש. בקיצור, מה היה לנו לחפש ולעשות חוץ מלעלות לשחק נגד נבחרת גדולה? למזלנו, דווקא ביום הזה הדברים התחברו טוב וצריך יום גדול וקצת מזל, שהיה איתנו".

 

למרות שהיית בן 21 ועדיין שיחקת במכבי חיפה, קיבלת בשלווה את החלטת המאמן שלמה שרף להשאיר אותך על הספסל. חיית עם זה בשלום?

"לא יודע למה, אבל כנראה שלא באתי טוב לשלמה בחלום בלילה לפני המשחק. הוא העדיף את אבי נמני במשבצת שלי. היה לו חשוב שנקבל כמה שפחות שערים. יש משחקים שבהם מתפתחים מצבי מומנטום לא מתוכננים, שמשנים כיוון. אמנם הם הובילו 1:2 ויכלו להבקיע יותר, אבל עוד היינו בתמונה".

 

בדקה ה-64 קרה משהו.

"ביקשתי משלמה להיכנס למשחק. הוא החליט להכניס אותי במקום נמני, כי אולי חשב שזו ההזדמנות לעקוץ. במהלכים הראשונים ביצעתי 5-4 מסירות עם החברים, דבר שאישר לי שאני בכושר טוב".

 

נמני בימיו בנבחרת (צילום: יוסי רוט)
נמני בימיו בנבחרת(צילום: יוסי רוט)

 

את מה שקרה 20 דקות מאוחר יותר, ברקוביץ' לא יישכח לעולם. הקשר מתאר את ההתרחשויות כאילו הן קרו אתמול. גם לשחקנים שעשו קריירה אדירה יש דברים שהם לא שוכחים. "התחלתי במהלך, מסרתי לרוני רוזנטל, שתפס יום ועבר בקלות שלושה שחקנים. הוא מסר לרונן חרזי, שבעט לשער, והשוער ברנאר לאמה הדף. הכדור הגיע אליי והייתי בזווית לא ממש טובה. אני זוכר את דסאי מנסה להציל ביד, אבל הכדור היה כבר אחרי קו השער. מאחר וזה קרה בערך חמש דקות לסיום האמנתי שהשער שלי יביא תוצאה סנסציונית".

 

אבל פה זה לא נגמר.

"ואז רוני רוזנטל נתן שוב פריצה גדולה וראובן עטר הבקיע. הרגשתי שראובן הרס לי את החגיגה, צחק, אני סולח לו. התחלקנו יפה ראובן ואני בתהילה עם כל הנבחרת. המשחק הזה קירב אותי מאוד לנשיא עזר וייצמן. נכון, הוא כעס עליי כאשר הקדים אותי לחתונה שלי, וכינה אותי 'החצוף הזה', אבל אחר-כך היחסים היו שוב טובים. נפגשתי איתו מספר פעמים. בסוף סידרנו לשלמה שרף שעמד להיות מפוטר, עוד שלוש קדנציות כמאמן הנבחרת. בשלוש האלה הנבחרת הייתה כבר טובה ומנוסה יותר"

 

הניצחון בפארק-דה-פראנס היה הגדול ביותר בהיסטוריה של נבחרת ישראל?

"אחד הגדולים בלי ספק, אבל לא הגדול ביותר משום שלנו הוא לא קבע. הניצחון על אוסטריה 0:5 היה לא פחות גדול ובעיקר חשוב ממנו. יצאנו גם בתיקו עם ספרד וניצחנו את בולגריה. החשיבות של המשחק הייתה גדולה מאוד לצרפתים שהובילו את הבית, ובצורה מדהימה הפסידו גם את המשחק הביתי האחרון מול בולגריה 2:1, שוב בזמן פציעות. כנראה שלא הגיע להם לנסוע למונדיאל בארה"ב ולהביא גביע אם הפסידו שני משחקי בית לישראל ובולגריה".

 

ברקוביץ' עם בנין בניצחון הענק על אוסטריה (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
ברקוביץ' עם בנין בניצחון הענק על אוסטריה(צילום: יוסי רוט)

 

הנקמה בקאנטונה

ברקוביץ' מספר את מה שקרה עם סיום המשחק: "קראתי אז שהמאמן שלהם ז'ראר הוייה כעס מאוד, לא הסכים שהשחקנים שלנו יבלו היכן שהצרפתים נמצאים אחרי משחקים. נכנסתי לחדר ההלבשה שלהם וביקשתי מאריק קאנטונה את החולצה שלו, הוא זרק אותי מחדר ההלבשה הצרפתי בכעס גדול. למרות שלא אהבתי את זה, לפחות הבנתי מה עבר עליהם. הם פשוט הרגישו שקיבלו נוק-אאוט לא צפוי".

 

ברקוביץ' זכה להתמודד בהמשך מול קאנטונה גם במסגרת קבוצתית. אחת מהן הייתה ב-3:6 המדהים של סאות'המפטון על מנצ'סטר יונייטד, אולי בתצוגה הגדולה ביותר של הקשר הישראלי בקריירה, שכבש פעמיים ובישל עוד שלושה שערים.

 

כך הומתק הקמפיין הראשון והקשוח של נבחרת ישראל באירופה. למעט הניצחון המפתיע בפריז, האירופיים לא ריחמו על הכחולים-לבנים. בר"ג, למשל, ישראל ספגה 4:0 מצרפת, בשוודיה הובסה ישראל 5:0. שוודיה, שסיימה ראשונה בבית שלנו, סיימה במקום השלישי במונדיאל ההוא בארה"ב. העולה השנייה בולגריה הגיעה גם היא לחצי הגמר ודורגה בסופו של דבר רביעית במונדיאל הגדול בתולדותיה.

 

אריק קנטונה נבחרת צרפת אבי נמני נבחרת ישראל (צילום: AP)
קאנטונה. לא ירצה לזכור את המשחק(צילום: AP)


פורסם לראשונה 23/09/2018 19:11

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
ראובן עטר ואיל ברקוביץ'
צילום: AP
מומלצים